כתבתי המון הקדמות למתכון הזה, כתבתי ומחקתי ושוב כתבתי ומחקתי ופתאום הסתכלתי על התמונה של הסלט הזה והבנתי שבלי להתכוון הכנתי סלט שהוא געגוע ומחווה לדודה שלי. הדודה הזו שלי היתה מכינה בחורף מרקים עמוסי קטניות, סמיכים ועשירים להפליא, אף פעם לא היה מתכון מסודר – תמיד סלרי, בצל, גזר, קטניות / ודגנים/ ואטריות ומכל הבא ליד ותמיד תמיד מלא מלא גריסים ושמיר טרי – בחורף הירושלמי מדובר בפינוק אלוהי. אז שמיר אני אוהב בזכותה (משום מה היא היחידה במשפחה שבישלה איתו) ואת המרקים שלה אני לא באמת מצליח לשחזר, אבל אני ממשיך לנסות, וגם קיץ עכשיו ופחות מתאים מרק אבל גריסים זה הפתיתים של הטבע והם אחלה בסלט. את הסלט סלק האדום המבושל שנכח בכל שישי על שולחנה מעולם לא אהבתי, יסלחו לי אבותי המרוקאים אבל “סלט בארבה” זה לא טעים לי. יש משהו בסלק אדום שבושל במים שלא עובד לי. אבל נער הייתי וגם בגרתי וגיליתי שאותו סלק אם מכנסים אותו לתנור בשלמותו ונותנים לו להצלות במיצים של עצמו הוא פשוט נהדר – סוכריה, סגולה ובוהקת שמשלבת מתיקות וטעם של שורש ואדמה. אז כבר הבנתם הכוכבים בסלט הזה הם גריסי-הפנינה והסלק האדום. הוספתי להם: זוקיני, חמוציות , בצל ירוק, בזיליקום והמון שמיר. ובלי קשר לזכרונות שלי הסלט הזה טעים ומשביע והוא מושלם כארוחת צהרים שאפשר לקחת בקופסה לעבודה.
אז מה קונים? לגריסים: 1 כוס גריסי פנינה 1.5 כוסות מים 2 כפות שמן 1 כפית זרעי כמון
שאר ירקות: 1 סלק אדום גדול 1 זוקיני ירוק מוצק 1/4 צרור שמיר 2 גבעולי בזיליקום 2 בצל ירוק חופן חמוציות חופן אגוזי לוז
לרוטב: מיץ מ1/2 לימון סחוט 1/3 כוס שמן זית 1 כף חומץ 1 כפית מלח גס 1 כפית פלפל שחור גרוס
מפשילים שרוולים
בסיר קטן על להבה בינונית, מחממים את השמן ומוסיפים את זרעי הכמון (לחצי דקה), מוסיפים את הגריסים ומערבבים במשך כ 2 דקות, מוסיפים את המים וסוגרים את המכסה , מביאים לרתיחה ומנמיכים את הלהבה לעוצמה הנמוכה ביותר, מבשלים כ20 דקות, מכבים את הגז ומצננים היטב – את הגריסים ניתן להכין מראש אפילו כמספר ימים מראש רק יש להקפיד לאכסן במקרר. מעבירים את הגריסים המצוננים לקערת ערבוב.
את הסלק האדום על קליפתו, שוטפים היטב, עוטפים בניר אלומיניום. מקפידים שהסלק יהיה עטוף כולו (כמו תפוחי-אדמה למדורה), מניחים את הסלק בתבנית ומכניסים ל35 דקות לתנור שחומם ל180 מעלות, בעזרת סכין או קיסם בודקים את מידת הריכוך, צריך להיות מוצק אך נגיס. מוצאים מהתנור ומצננים היטב. אני ממליץ להכין כמה סלקים ביחד ולשמור במקרר – הם יכולים להשמר לשבוע לפחות. קולפים את הסלק, וחותכים לקוביות, לא קטנטנות אלא בגודל ביס (נגיד בגודל כזה שמזלג מחזיק 2 קוביות ביחד), מוסיפים את קוביות הסלק לקערת הערבוב. את הזוקיני קוצצים לקוביות קטנטנות, זהות בגודלן לגודל של הגריסים (בערך, לא צריך למדוד) ומעבירים לקערת ערבוב. את עלי הבזיליקום, מפרידים מן הגבעול וקוצצים גס, אם בחרתם כמוני בעלים הקטנטנים של הבזיליקום, אין צורך בחיתוך שלהם. את השמיר מפרידים מן הגבעולים הגסים וקוצצים גס. את הבצל הירוק על כל חלקיו, פורסים לטבעות דקיקות, מוסיפים אותו ואת שאר העשבים הקצוצים לקערת הערבוב. מכניסים את אגוזי הלוז לשקית סנדביצ’ים, מניחים על מגבת (מצמצם רעש ונזקים) ובעזרת כוס/מערוך מכים בהם ויוצרים שברי אגוזים. במחבת חמה ויבשה קולים את שברי אגוזי-הלוז, תוך כדי תנועה למשך כ 2 דקות (בערך) עד להשחמה, מצננים ומוסיפים לקערת הערבוב. מוסיפים לקערה את החמוציות ואת כל חומרי הרוטב, מערבבים היטב ומעבירים לקערת הגשה או לקופסה סגורה שתיקחו איתכם לארוחת צהרים במשרד.
ומה אם אין לי?
זוקיני – דלעת טריה (ללא בישול) היא תחליף מדהים. בצל ירוק – עירית קצוצה זה גם אחלה. אגוזי לוז – שבבי שקדים או זרעי חמניה. חמוציות – צימוקים מכל המינים והצבעים יעבדו מצויין.
עם מה זה הולך? בקופסה לארוחת צהריים במשרד, כארוחת ערב בפני עצמו ואם אתם ממש מתעקשים על חלבון אז תוסיפו לו פילה של דג או חזה עוף על מחבת פסים ואתם מסודרים.
