אני באמת לא יודע למה הסלט הזה קפץ לי לראש לפני כמה ימים.זה סלט שלא נתקלתי בו שנים.שנים שלא אכלתי אותו ופתאום הוא קפץ לי – סלט וולדרוף.סלט וולדרוף היה כמעט על כל שולחן אירוח בשנות ה80, בטריליון גרסאות וגיוונים.זה סלט שהבסיס שלו הוא שילוב ביזארי של שלושה מרכיבים. הסלט הזה נולד וזכה לתהילת עולם במלון וולדרוף אסטוריה בניו יורק. המלון שנחשב במשך עשרות שנים למלון של האצולה הניו יורקית.מלון כזה שעשירי העולם באים לבלות ולהתמנגל ופשוטי העם באים להסתכל ולהתרשם מהפאר.ביקרתי בו בטיול הראשון שלי לניו-יורק, המלכה-האם טרחה להבהיר לי שפה לא קונים כלום, מדברים בשקט ובנימוס ומטיילים כאילו שאנחנו אורחי המלון (כאילו שהלוק לא הסגיר אותנו).אני זוכר את הטרקלין…

אז למה בכלל צריך מדריך סלטים לפסח ?פסח – כל שנה הוא מגיע בדיוק באותה עונה ותמיד עם אותו מה נשתנה.וביננו כמעט בכל המשפחות הטקסים והחגיגות הן כמעט זהות.שולחן ערוך, מארחת תשושה, אותן בדיחות בהגדה, הדרדס התורן ממלמל את המה נשתנה ויאללה קדימה לארוחה. בתוך הרצון לחדש ולגוון ולשמור על המסורת רובנו הולכים לאיבוד ומכינים גם וגם וגם.מכינים כמויות מוגזמות מהפחד שאולי יחסר. בכדי לנסות להקל ולעשות קצת סדר – בניתי את מדריך הסלטים השלם לערב פסח (נשבע שהוא יתאים כם לכל חג או ארוחה גדולה בכל ימות השנה). המדריך הזה מתמקד בסלטים טרים ומבושלים וכולל המלצות על כמויות לפי מספר הסועדים. המבושלים לסלטים האלה ממש מתבקשת חלה, אבל בתכלס…

זה סלט שהוא פינוק פינוק פינוק.עוצמתי כזה מלא בטעמים עם גבינת חלומי צרובה וקוביות חציל פריכות.ערבבתי אותם עם עגבניות שרי מוצקות ומלאות בג’וס ומה אני אגיד לכן זה ביס שהוא טעים פיצוץ! הסלט הזה מפנק וממש לא  מורכב להכנה אבל חשוב ממש להקפיד על כמה דברים לפני שמערבבים:עגבניות שרי – לבחור בשלות ומוצקות מאוד.את החציל לייבש קצת על נייר סופג – זה מוציא לו את המרירות ומקפיץ לו את הפריכותוחלומי – היא גבינה חלומית שהיא צרובה וחמה ברגע שהיא מתקררת היא הופכת צמיגית אז תקפידו לצרוב אותה ממש כמה רגעים לפני ההגשה. והכי הכי חשוב את הסלט זה מכינים ומגישים רק למי שאוהבים, קצת לחם בצד, קצת גבינות וזיתים ואם…

את הראשון, לטוב או לרע תמיד זוכרים.וזה הראשון שלי, בחרתי אותו בקפידה.בזמנו היה נראה לי חתרני ומרדני שבראשון שלי יהיה תחושה פראית ומקורית.בחרתי שהסלט הראשון שאני אפרסם בבלוג הזה, לא יהיה סלט כזה “רגיל”, רציתי אחד כזה קל להכנה אבל כזה שיעיד על יצרתיות.אז בחרתי בו, בסלט של ראשד ושומר.לא לקחתי בחשבון שאת הסלטים הראשונים שלי אף אחד כמעט ולא יכיר, והאמת לא לקחתי בחשבון שהסלט הזה והבלוג הזה יהיו פתח להמון שינוים בחיים שלי. מאז הפעם הראשונה שלי פה עברו 5 שנים וכמעט 500 מתכונים. ויש מתכונים שאני מכין ושוכח, יש כאלה שאני נזכר בהם ואז מכין אותם שוב בלי הפסקה.ויש כאלה שאני מכין אותם בלי סוף, כאלה שאני…

  אורז עם שעועית, אין הרבה מאכלים עוטפים, מנחמים ומדוייקים לי ביום סגריר כמו אורז עם שעועית.ילד ירושלמי שלא אוהב אורז, חוזר מבית הספר עם מעיל, כובע צמר עם פונפון, אף אדום ופנים לבנות מקור.וכמו כל פעם שהוא נכנס לבית הוא זורק את התיק על הריצפה והולך להציץ בסירים. כשהמלכה-האם הכינה אורז עם שעועית, לא הייתי צריך לפתוח שום מכסה של שום סיר, צמד הסירים הספציפי שעל השיש היה מגלה לי את הסוד.היינו שולפים קעריות חומות קטנות, מוזגים את המרק-תבשיל המהביל, כל אחד והמינון שלו יותר אורז או פחות הרבה נוזלים או פחות, כל אחד והמודייק לו.יושבים לשולחן מפשירים ונמסים, מתמזגים עם האדים, עם הקצת חריף.מתמזגים עם הנחמה שהאוכל הפשוט…

דמיינו תינוק ג’ינג’י חייכן.עכשיו תחשבו עליו בשבי. בלתי נתפס. תינוק ג’ינג’י חייכן “שחוגג” היום יום הולדת שנה, שנת חים אחת שמתוכה הוא כבר נמצא בשבי יותר משלושה חודשים נמצא בשבי.כפיר ביבס המתוק בן שנה היום, ואיך אפשר לשמוח? איך ייתכן שהוא עוד שם? איך ייתכן שכל כך הרבה שבויים עדיין לא חזרו הביתה? החודשים האחרונים מלאים במחשבות בלתי פוסקות על השבויים וביניהם כפיר ביבס הקטן, שהוא השבוי הצעיר מכולם. איפה הוא ישן? ומה הוא אוכל? ומי מחבק אותו כשקר? יש לו בכלל שמיכה? מישהו שומר ומרגיע אותו שבסוף יהיה טוב? הוא חייך בכלל בתקופה הזאת? כל כך הרבה שאלות ללא תשובה, ובעיקר תקווה מעומק הלב שהסיוט הזה ייגמר ושכולם –…

מחיקות, מחיקות, מחיקות – כל כמה זמן אני נדרש למחוק – ומלא.ככה זה, אני מצלם ועורך בלי סוף.הצילום הוא ממש חלק מהשגרה שלי וכפועל יוצא מזה גם מחיקות הן חלק מהשגרה שלי.כי בניגוד לארון הבגדים עם האיחסון של האיפון אי אפשר לשחק משחקים – צריך למחוק אחרת אי אפשר לצלם.ופתאום השבוע מחקתי מלא, ובין המחיקות הסרטון של המתכון הזה קפץ לי. את המתכון הזה צילמתי ממש לפני כמה חודשים, דקה לפני המלחמה, ערכתי ושמרתי בצד שאפרסם אותו בימים של שגרה.בינתיים השגרה קצת התרחקה מאיתנו והמתכון הזה נשכח אי-שם בטיוטות. זה מתכון לסלט כרוב ועוף בסגנון אסיאתי.סלט כזה כמעט יומיומי, שמכינים ממצרכים שיש בכל בית והוא ממש ארוחה מלאה ומשביעה, והוא…

סום טאם זה הסלט פפאיה שאתם אוכלים לרוב במסעדות אסיאתיות.לפעמים הוא מגיע כמו המקור עם מעט שעועית ירוקה וקצת עגבניות טריות ולפעמים הוא מגיע עם כל מיני תוספות מזורות בשם ההתחכמות או הנסיון להתנחמד לחך המקומי. הסלט הזה תמיד אבל תמיד מגיע עם פפאיה ירוקה ורוטב ממכר שמשלב חמוץ-מתוק-מלוח.אבל מה עושים שאין פפאיה בעונה? או לא מצאתם אחת ירוקה טובה? מכינים את הגרסה הזו שהיא נאמנה אחד לאחד למקור – רק בלי הפפאיה. את הגרסה הזו למדתי מטבחית בורמזית מחוננת, בחורה צעירה עם ידיים של קוסמת וחיוך ממיס.שאלתי אותה איזה סלט היא הכי אוהבת לאכול והיא ענתה לי “סלט פפאיה נו פפאיה” שאלתי אותה למה הכוונה והיא ענתה שהיא מכינה סום…

מלחמות ורגעי-משבר יש להן יכולת אכזרית לנצל את החולשות, להעיר נפשות משאננות/יש להן יכולת להאיר בזרקור על אזורים אפורים שהיוו קרקע למחדלים ארורים.אבל הזרקור הזה של המלחמה מאיר באור בוהק גם המון דברים טובים.מזכיר לנו את ששכחנו, מזכיר לנו את יכולת ההרתמות, העשיה ותסלחו על הקלישאה מזכיר לנו שבטחון אמיתי נובע מבפנים (נכון, צריכים גם חברים שיתמכו).מזכיר לנו שאדם ומולדת הם האחראים לגורלם. הם אחראים לבטחונם.הם אחראים לבטחון קיומי, בטחון תזונתי והם אחראים לבטחונם הכלכלי. בטחון תזונתי וכלכלי הוא בהכרח לקנות מקומי!כמו הרבה דברים גם בעת הזו רבים מאתנו מתגייסים, הולכים וקוטפים, אורזים ומשנעים את הסחורה שעוד נותרה בכל המטעים.ורבים (וחשובים לא פחות) בוחרים נכון לפני שהם מעמיסים לסל את…

  זה ישמע מצחיק אבל בסלט הזה חרגתי קצת ממנהגי.יש בו גרגיר נחלים, צנון ותפוח. הוא גם מצולם בדיוק כמו כל הסלטים האחרים שלי.אז במה החריגה? מה שונה המתכון הזה משאר המתכונים?בניגוד למתכונים האחרים שלי שנולדים מבהייה במדפים אצל הירקן או מחשבות על שילובים עונתיים.הסלט הזה נולד ממחשבה על צבע –  התחשק לי ורוד וכמה שיותר.הורוד הזה נכנס לי לראש מתוך נסיון קלוש לזרזף קצת בהירות לתוך האפור -שחור של החודש האחרון.לקחתי צלחת ורודה, תפוח ורוד, צנון ורוד וסדרתי יפה על צלחת.ממש ככה ישר על הצלחת, בלי ערבוב וקערה – והנה נרשמה לה עוד חריגה. ובמדרון חלקלק לחריגה קטנה נוספת – את מצרכי הרוטב פיזרתי ובזקתי ביד חופשית.לקראת סיום זרזפתי קצת…