האופן שבו אנו מבשלים, והאוכל שאנחנו אוכלים מבוסס תרבות, מקום וזמן. הביסוס הזה מביא איתו דברים נפלאים, שמייחדים מטבחים, דתות ומסורות וזה גם מביא איתו לא מעט קבעונות ותפיסות שגויות. קחו את המטבח הישראלי, מטבח שופע ירקות, פירות ומלא עשבי תיבול. אנחנו מחזיקים כבר דורות כשיאני צריכת הירקות והפירות לנפש – שזה נהדר לכל הדעות! אבל מה? לרובנו יש בראש חלוקה כללית של מה מתאים לסלט, מה מתאים לסלט פירות, איזה ירקות אוכלים מבושלים בלבד ואיזה ירקות אוכלים רק שהם טרים קרים ונאים. מה אני אגיד לכן? תשעים אחוז מהתפיסות האלה זה פשוט שטויות והבניות. חסה טעימה ממש גם שהיא צלויה – הנה יש פה מתכון אפרסמון וכמעט כל הפירות ממש טעימים בסלט ירקות ודלעת – דלעת טעימה גם שהיא טריה טריה בלי בישול, ככה כמו שהיא, פריכה עם מתיקות עדינה.
בסלט היום דלעת ואפרסמון וגם מלפפון וזה סלט טעים שזה שיגעון.
ושניה לפני מתכון אני אוסיף ואומר שגם בסלט וגם בחיים צריך וכדאי לאוורר את הדפוסים והתפיסות – כי רק ככה מגלים טעמים חדשים, גוונים וגיוונים.
אז מה קונים? 50 גרם דלעת קלופה 1 אפרסמון 1 מלפפון 1/4 בצל סגול (או אחד ממש קטן) 5 גבעולי שמיר
לרוטב: מיץ מחצי לימון 1/4 כוס שמן זית כף חומץ כפית חרדל כפית דבש 1/2 כפית פלפל שחור גרוס 1/4 כפית מלח גס
מפשילים שרוולים: חותכים את הדלעת ל2 מלבנים גדולים ופורסים דק ככל שניתן. בסוף החיתוך יתקבלו מעין ריבועי/מלבני דלעת דקיקים, מעבירים לקערת ערבוב. מקלפים את האפרסמון ופורסים לפרסות דקות, חוצים כל פרוסה לחצי וחותכים לרוחב לקבלת ריבועי אפרסמון דקים (בדומה לדלעת). חוצים את המלפפונים לאורכם ופורסים דק, מוסיפים לקערת הערבוב. קוצצים לקוביות קטנטנות את הבצל הסגול ומוסיפים גם כן. מפרידים את עלי השמיר מהגבעול הדק וקוצצים גס.
בקערית נפרדת מערבבים את כל מרכיבי הרוטב למעט המלח והפלפל עד לקבלת רוטב חלק. בסמוןך להגשה מפזרים את המלח והפלפל על הסלט, בוזקים את הרוטב ומערבבים בתנועות ידייים קלות. מעבירים לצלחת הגשה.
ומה אם אין לי? שמיר – זה לא דומה אבל גם כוסברה או בזיליקום יעבדו. בצל סגול – בצל ירוק זה ממש אחלה.
עם מה זה הולך? מושלם ליד פשטידה או כחלק משולחן בראנצ’ לצד גבינות ולחם טוב.
