בורקס מלאווח לזכרו של בניה רובל ז”ל

יש קדושה בימי הזכרון, טקסים וטקסיות שהם שורש קיומנו.
אנחנו שרים שירים, עורכים טקסים ומרכינים ראש לזכר הנופלים.
אנחנו מספרים את סיפורם.
הסיפורים האלה, מטבע הדברים,  עוסקים במי הם היו.
מה היו התחביבים שלהם, הערכים שלהם, את מי הם אהבו, כיצד הם נפלו ואת מי הם השאירו מאחור.
בסיפורים האלו, אני תמיד מחפש איזה רגע קטן כמעט שולי.
אני מחפש איזו בדיחה עסיסית שנהגו לספר בין חברים, תיאור של מבט פרטי, שיר אהוב או אוכל שגרם לעיניים שלהם לנצוץ.
אני מחפש את הפרטים הקטנים האלה כי הם אלה שעוזרים לי לצבוע את האדם שהלך.
נותנים לי מושג אפילו קטנטן על איזה טיפוס הוא היה.
מושג קטן לא רק על החייל הגיבור והתלמיד המצטיין אלא דווקא הבחור היומיומי, זה שיכל להיות שכן שלכם או שלי.
זה שיכל להיות – אבל עתידו נגזל, נגזל למען עתידנו.

אין לנו דרך לדעת למה הם היו הופכים להיות.
אין לנו דרך לדעת אם בניה רובל ז”ל היה ממשיך לעסוק בספורט באופן מקצועי או שאולי היה פשוט רץ בפארק ומתאמן עם חברים.
אני לא יודע אם הוא היה חוזר להיות רקדן או שהיה מסתפק בלרקוד במסיבות. 
אני לא יודע אם היה הופך להיטקיסט וגאון מחשבים או אולי נשאר בקבע וממשיך לשרת עוד הרבה שנים בצנחנים.
אין לדעת אם גם בגיל 40 הוא היה מסכים שאמא שלו תקרא לו “פיסטוקי” / “גוזלי” ואולי בכלל  עם השנים אמא שלו היתה מחליפה לו את השמות והכינוים.

אני יודע שבניה אהב בורקס-מלאוח.
והפרט הקטן הזה מצייר לי עולם ומלואו.
לא כי זה מתכון מפואר או מסובך.
לא כי זה איזה ביס מסורתי-עדתי יחודי.
דווקא בגלל שזה ביס של בית, של אילתור מהיר וטעים.
כזה שלא מבקש טרחה יתרה או מצרכים נדירים.
זה ביס שמעיד על משפחתיות, על צניעות ועל יצרתיות.
מתכון שמראה שלא חייבים להסתכל על הדברים כמו שהם אלא ליצור מהם דבר אחר.
ויש בו גם לא מעט מקוריות כי במקום עוד מלית של גבינה צהובה או מלוחה, בניה אהב את הבורקס הזה עם ממרח זיתים וגבינת עיזים – וזה שלעצמו מעיד שלבניה היו חושי טעם מחודדים.

עתידו של בניה נגדע במבצע צוק איתן, בניה היה קלע בגדוד 101 של צנחנים.
הוא נפל בפעילות לאיתור מנהרה התקפית המיועדת לחדירת מחבלים לקיבוץ סופה.
הוא נהרג מחילופי אש עם מחבל שהגיח מפיר נסתר.
מותו נקבע בשעת “רצון כל הרצונות” בשיא קדושת השבת.
בניה השאיר אחריו הורים, שלושה אחים, חברים ועתיד – עתיד שלם.

אני מספר לכם את סיפורו כחלק מפרויקט “מתכון עם זכרון”.
במסגרתו מרוכזים באתר האינטרנט של העמותה מתכונים שהנופלים אהבו במיוחד, לצד סיפורם.
במסגרת ההנצחה כולם מוזמנים לבשל ולהכין את המתכונים ולהקדיש אותם לזכר הנופלים.

אני מבקש מכם להכין את המתכון לא רק ביום הזכרון.
תכינו אותו כי הוא מתכון טוב וטעים ממש.
וכשאתם מכינים אותו או קוצרים עליו מחמאות – תספרו שאת הבורקס הזה אהב במיוחד, איש מיוחד מאוד.
בחור חברותי, יצרתי, כזה שיכל לבחור אם להיות רקדן או גאון מחשבים, כזה שהגשים את מטרותיו בזו אחר זו, כזה שהושיט יד לחברים והצחיק אותם בלי סוף.
או שבפשטות תגידו שזה הבורקס שבניה הכי אהב.

אני מזמין אתכם לעקוב אחרי עמוד ההנצחה של בניה נפתלי רובל ז”ל, תמצאו שם פרטים על פעילויות ההנצחה השונות וגם על ריצת הזכרון שתתקיים מחר בחולון.

מתכון לבורקס מלאוח טעים במיוחד

אז מה קונים? 
מלאוח (בהתאם לכמות הזוללים)
טפנד זיתים
גבינת עיזים 27% שומן (פרומעז ודומיה)
1 ביצה
שומשום 

מפשילים שרוולים:
מחממים תנור ל180 מעלות
מפשירים את עלי המלאוח.
בעזרת סכין חותכים כל עלה ל4-6 משולשים.
מורחים על כל משולש כפית טפנד זיתים.
מניחים חצי כפית של גבינת עיזים בחלקו הרחב של כל משולש.
עוטפים את הגבינה עם שול הבצק (מחלקו הרחב של המשולש) ומגלגלים לכיוון חלוק הצר.
מתקבלים מעיין “קראוסונים” קטנים.
מניחים את הבורקסים ע”ג תבנית תנור מרופדת בנייר אפיה.
טורפים את הביצה בקערית ומברישים כל בורקס במעט ביצה טרופה.
מפזרים שומשום מלמעה ואופים בתנור עד להזהבה יפה, כ25 דקות.

ומה אם אין לי?
מלאווח – יעבוד עם כל בצק עלים.
טפנד זיתים – פסטו או עגבניות מיובשות יעבדו מעולה.

עם מה זה הולך?
קצת ירקות בצד וזה אחלה ארוחה קלה.

בתאבון

מוזמנים לעקוב אחרי גם באינסטגרם, פייסבוק וגם בטיקטוק