מרק חרירה צמחוני

אני קל במטבח, לא מפחד לנסות, לשנות, לאתגר את עצמי ואני ממש לא מפחד לטעות, כי בתכלס מה כבר יכול לקרות?
ולמרות כל זה יש דברים שנמנעתי מלנסות ולהכין, יש מתכונים שאני ניגש אליהם בחרדת קודש.
המתכון הזה הוא בדיוק כזה, מבחינתי זה מתכון של בית, מתכון של סבתא, של הדודות ושל המלכה האם הפרטית שלי.
את המרק הזה היא מכינה כל חורף ויותר מפעם אחת.
זה מרק עשיר ומזין, זו קערה שהיא כולה נחמה.

חרירה – המרק של דרך המשי, זו ארוחה בסיר אחד.
נכון אצלנו בבית אוכלים אותה גם בימי חול, אבל מבחינתנו קערה ממנו היא בגדר חובה בצאת הצום של יום הכיפורים.
ככה זה, מאז שאני ילד, שומעים שופר, שותים תה עם  עוגיה, מחכים קצת ומוזגים קערה גדושה.
שמתבגרים וכבר מותר – נמזגת גם כוסית של ארק להשלמת טקס השבת החיות והאנרגיה בצאת יום הכיפורים.

שביקשתי מאמא שלי את המתכון ואמרתי לה שאני רוצה לצלם ולפרסם, היא ישר נרתעה ואמרה – שלא ומה פתאום ושהחרירה שלה שונה.
לקח לי זמן עד שהבנתי את הרתיעה, החרירה של סבתא שלי, הדודות ואמא שלי היא חרירה צמחונית ולא זו הקלאסית.
ולא כי אנחנו בית צמחוני – שזה נוגע למרקים אנחנו פשוט פחות אוהבים בהם בשר.
אמרתי לאמא שלי שזה לא מעניין ולא רלוונטי ושלהפך חרחרה צמחונית היא שיחוק.
שמבחינתי החרירה שלה זה מתכון שחייב להתפרסם ושאני מתעקש להכנס אליה למטבח, לצלם ולתעד.

לפני כמה שנים נסענו למרוקו כל המשפחה, רוב החרירות שאכלנו לא היו משובחות, ככה זה עם אוכל של בית, הוא יותר טעים בבית, בסירים, בקירות ובידיים שספגו את זה דורות.
אבל דווקא מסעדה קטנה במרקש הצליחה להפתיע אותנו והגישה לנו את החרירה עם קצת לימון כבוש וזה היה פשוט שיחוק.
אז לקחנו את השדרוג בהגשה אבל שמרנו בהקפדה על המתכון שעובר מדור לדור במשפחה.

אני מגיש לכן אותו באהבה גדולה, תאכלו אותו בצאת הכיפורים או סתן ביום קר שבא לכן נחמה.
ומקווה שתאמצו אותו לרשימת הקערות שעוברות אצלכם במשפחה.

מתכון בחזקת גזור ושמור.

לסיר בנפח 7 ליטר (עדיף סיר לחץ אבל לא חובה)

אז מה קונים?
2 כוסות חומוס מושרה 
1/2 כוס עדשים ירוקים
1/2 כוס חיטה
1/2 כוס אורז
1/2 כוס אטריות דקות
2 עגבניות מגורדות
1 בצל מגורד
3 גבעולי סלרי פרוס דק
1/2 צרור כוסברה קצוצה
1/2 צרור פטרוזיליה קצוצה
1/2 כוס עלי סלרי קצוצים
2 לימונים סחוטים (1/2 כוס מיץ)
2 כפות מלח דק
1 כפית כמון טחון
1/2 כפית כורכום
3 כפות שמן

להסמכה:
2 כפות גדושות קמח
3/4 כוס מים

להגשה:
לימון כבוש קצוץ

מפשילים שרוולים:
מחמממים את השמן בסיר ומאדים תוך כדי ערבוב את העגבניות והבצל כ2 דקות.
מוסיפים את עלי הסלרי, החומוס, העדשים, והחיטה ומבשלים כ3 דקות, תוך כדי ערבוב קל.
מוסיפים 5 ליטר מים.
אם מבשלים בסיר לחץ: סוגרים מכסה ומבשלים כשעה וחצי.
אם מבשלים בסיר רגיל: מבשלים כשעתיים וחצי בסיר כמעט מכוסה.

לא משנה באיזה סיר בישלתם ברגע שכל הקטניות רכות לחלוטין, מוסיפים את האורז ומבשלים כ20 דקות ללא כיסוי.
מוסיפים את את מיץ הלימון ואת התבלינים: מלח, כמון וכורכום.
מבשלים דקה ומוסיפים את האטריות.

מערבבים בכוס/קערית את הקמח והמים, יוצקים בזרם אחיד לסיר ולא מפסיקים לערבב.
מערבבים היטב עד שמרגישים שהמרק הסמיך.

מכבים את האש.

בהגשה מוסיפים מעט לימון כבוש לכל צלחת מרק ומתפנקים.

ומה אם אין לי?
המתכון הזה מבחינתי הוא אוצר משפחתי שלא הייתי משנה בו דבר – כי ככה אני אוהב אותו.

עם מה זה הולך?
בכל חורף, בכל רגע שדרושה נחמה ובצאת הצום של יום כיפור זה ממש ממש חובה.

בתאבון

כאן תמצאו עוד מתכוני חגים

אני מאוד אשמח לערבב איתכם בסדנאות שלי: לוח הסדנאות של עושהסלט
מוזמנים לעקוב אחרי גם באינסטגרם, פייסבוק וגם בטיקטוק