אני מודה ששנים לא הבנתי את הסלט הזה. כילד ראיתי את אח שלי מכין לעצמו כריבים של לחם פרוס, פסטרמה דקה שהיא רק תירוץ והר הר של סלט כרוב סגול במיונז ולא הבנתי את זה. ואל תטעו,כילד לא חשבתי לעצמי יש בזה יותר מדי מיונז אני לא אוכל – כילד בעיקר לא התחברתי למרקם הקרמי הסמיך והכבד של הסגול הזה.
וזה כבר שנים שאני לא סולד מהסלט הזה, להפך יש דברים שהוא פשוט השידוך הכי מדוייק להם: בעל האש זה סלט חובה. בפיתה או לחמניית שומשום עם שניצל והסלט הזה זה פשוט הצגה. והרשימה של מה עוד בא איתו בטוב ארוכה אורכה.
ככה זה שמתבגרים לומדים את השידוכים הנכונים ולומדים בעיקר את המינונים.
אני לא יודע איך אחרי כל כך הרבה שנים שהבלוג זה קיים רק עכשיו אני מפרסם את המתכון לסלט הפשוט והמנצח הזה. קבלו את המתכון ואת הפטנט לאיך להכין את הסלט הזה בלי כמויות מסחריות של מיונז. סלט כרוב במיונז בלי הרבה מונז ועדיין עשיר, פשוט ומדוייק בדיוק כמו בסופר. טוב לא בדיוק – הרבה יותר טעים ובלי החומרים המשמרים שיש בקופסאות הקנויות.
מתכון פשוט וקלאס – תהנו!
אז מה קונים? 1 כרוב סגול קטן 2 כפות מיונז 1 כף חומץ 1 כף מלח דק 1 כפית מייפל
מפשילים שרוולים:
חותכים את הכרוב לרצועות דקות ללא הגזע הלבן. תבחרו את שיטת חיתוך הכרוב הנוחה לכם, אני מוצא שמנדוליינה או קולפן כרוב הם היעילים ביותר. ככל שתחתכו את רצועות הכרובו דק יותר הסלט יקבל מרקם יותר קרמי ופחות פריך. אני אוהב את הסלט הזה ברצועות דקות אך מורגשות (בקיצר לא דק מאוד מאוד). מכניסים את הכרוב לקערה ומפזרים מלח דק. מערבבים ולשים קלות בעזרת הידיים ומניחים לזה לנוח כחצי שעה – אל תוותרו על השלב הזה זה בדיוק מה שנותן לסלט את המרקם שלו. לאחר חצי שעה מועכים קלות כרוב, מעין תנועת לישה וסחיטה – זאת בכדי להפתר מכל הנוזלים שבו. מעבירים למסננת ושוטפים מתחת למים קרים. מסננים, סוחטים היטב ומחזירים לקערה. מוסיפים את המיונז, החומץ והמייפל ומערבבים עד שכל הכרוב עטוף במיונז.
מגישים מיד. הסלט יחזיק עד יומיים במקרר – אתם תחסלו אותו עוד קודם.
ומה אם אין לי? מייפל – דבש או סילאן זה גם סבבה.
עם מה זה הולך? באגט עם שניצל, כריך חביתה ובכל מנגל זה סלט שהוא חובה.
תגובה אחת
אבי
חייב שום