זכרון זה דבר מוזר – יש דברים שאתה שוכח מהם, שאתה לא חושב עליהם שנים ופתאום הם צצים לך. אין לי הסבר לזה אבל בתקופה האחרונה יש לי זכרון חוזר של פאי פקאן. לא סתם פאי פקאן, פאי פקאן ספציפי שפעם אמא שלי היתה מכינה הרבה. הפאי זה היה חלק מארסנל העוגות הקבועות אצלנו בבית, אבל כנראה שגם אפיה ובישול זו אופנה. ואולי זו לא אופנה אולי גם מאכלים מסוימים נכנסים לשגרה ואז למיצוי ואז הם נעלמים. בקיצור פעם היינו מתפנקים מלא על הפאי האגוזי והנהדר הזה ואיכשהו שנים שאמא שלי כבר לא אופה אותו. בצורה לא מוסברת הוא קפץ לי לראש, הלך ובא הלך ובא – עד שהחלטתי לשים לזה סוף.
התקשרתי למלכה-האם ואמרתי לה: גברת יש לי בראש פאי פקאן שלא מרפה, אפשר מתכון? המלכה האם: מה נזכרת בזה עכשיו? אני: אמא אני לא יודע זכרון זה דבר חמקמק. המלכה אם: אני לא זוכרת מאיזה ספר המתכון של הפאי הזה, תנסה בעוגות לכל עת או במטבח באהבה. אני: אמא אני אבדוק אבל אני משוכנע שזה לא מתכון מספר. המלכה האם: נדבי זה מספר או מחוברת ישנה, אני אומרת לך. אני: אני מוכן להשבע שזה מתכון שלך כתוב על נייר לבן בעט כחולה. המלכה האם: תבדוק בספרים שאמרתי לך.
הפכתי את הספרים ולא מצאתי את המתכון. למחרת בשבע וחצי בבוקר קיבלתי ממנה הודעה: תמונה של דף לבן עם הכותרת “פאי פקאן של אמא אתי” בעט שחורה ולא כחולה (שוב זכרון זה דבר חמקמק). נכנסתי למטבח ואפיתי אותו גם כדי לשחרר את המחשבה שהלכה וחזרה וגם ובעיקר כדי לבדוק אם אחרי כל כך הרבה שנים הוא עדיין נהדר. אחרי שטעמתי מהפאי שלחתי לה הודעה – שזה פאי משגע שצריך לחזור לארסנל העוגות שהיא מכינה בשבתות.
בשורה התחתוונה זה פאי נהדר עם בצק פריך עשיר, מילוי מייפלי נימוח וקראנצ’ של אגוזי פקאן. הוא גם יפה ומרשים וכל התכונות האלה שלו הופכות אותו למושלם ליד כוס קפה או תה. לא שיניתי במתכון כלום רק הוספתי מעט מלח גס כדי לשבור את המתיקות ואת המחמאה החלפתי בחמאה טובה (כי זה הרבה יותר טעים). אני מגיש לכם אותו באהבה רבה – בתקווה שתאמצו אותו גם אתן לארסנל העוגות הקבועות שלכם.
המתכון הזה יתאים לתבנית פאי בקוטר 24 (אפשר גם ב26 רק יצא מעט נמוך יותר)
אז מה קונים?
לבצק פריך: 200 גרם חמאה/חמאה צמחית קרה ¼ 2 כוסות קמח תופח ¾ כוס סוכר 1 ביצה קליפה מגורדת מלימון אחד ½ כפית תמצית וניל
למלית: ½ 1 כוס פקאן טחון גס 2 ביצים ¾ כוס מייפל ¼ כוס סוכר חום 1 כפית קורנפלור מומס ב2 כפות מים 1 כפית ליקר שקדים (אופציונלי) ¼ כפית קינמון ½ כפית תמצית וניל ¼ כפית מלח גס (אופציונלי)
חצאי פקאנים לעיטור הפאי
מפשילים שרוולים:
מכניסים את כל מרכיבי הבצק למעבד מזון וטוחנים במספר פולסים עד לקבלת תערובת פירורית. לשים לישה קצרה ביותר בעזרת הידיים עד לאיחוד לכדור בצק אחיד – חשוב לא ללוש יותר מדי.
מניחים את כדור הבצק בין 2 ניירות אפיה, משטחים מעט בעזרת הידיים ומרדדים את הבצק עד לקבלת דף בצק דק ובקוטר מעט גדול יותר מזה של תבנית הפאי. מכניסים את הבצק המרודד בין 2 ניירות האפיה למקפיא ל10-15 דק.
מחממים תנור ל180 מעלות. משמנים את תבנית הפאי, מסירים את ניירות האפיה מהבצק ומרפדים את תבנית הפאי. חשוב להדק את הבצק לתחתית ולדפנות התבנית. בעזרת מזלג מחוררים מעט את הבצק ואופים “אפיה עיוורת” כ15 דקות.
מה זה “אפיה עיוורת”? זה בעצם לאפות את הבצק מבלי לראות אותו: על הבצק המהודק לתבנית מניחים נייר אפיה ועליו משקולת שתמנע מהבצק לתפוח/לזלוג מהדפנות. ניתן לרכוש משקולות יעודיות לאפיה ואפשר ורצווי ויעיל יותר (לדעתי) להשתמש בקטניות יבשות כמו גרגירי חומוס/שעועית וכו. >את הקטניות ששימשו למשקולת ניתן לשמור בקופסה אטומה והן ישמשו אתכן כמשקולת אפיה לחודשים ארוכים.
הכנת המלית: מערבבים בקערה את כל מרכיבי המלית למעט הפקאנים הגרוסים. כאשר מתקבלת בלילה חלקה מוסיפים את הפקאנים הגרוסים. יוצקים את המלית על בצק הפאי (האפוי). מסדרים את חצאי הפקאנים על פני המלית, מניחים בזהירות ולא לוחצים אותם פנימה. אופים במרכז התנור כ20-25, הפאי מוכן כאשר מרכזו מעט רך ודליל למגע ושוליו מוצקים יותר.
מצננים ומתפנקים.
עם מה זה הולך? מושלם לשבת אחר הצהריים ליד כוס תה או קפה ובתכלס זה פאי מתוק ונהדר שהולך ובא בטוב כל הזמן.
