שנים חשבתי שאני לא אוהב קישואים, לא במרק ולא בתבשילים ובטח שלא ממולאים. עם הזמן גיליתי שהבעיה שלי היא לא עם הקישוא (כי מה הוא כבר עשה לי בתכלס?) אלא עם המרקם והנראות שלו לאחר בישול, ואז גיליתי שקישוא ממש טעים כל עוד הוא נשאר מוצק אם זה בצריבה קלה על מחבת פסים, או חתוך דק ככה כמו שהוא טרי טרי. ובסלט הזה גיליתי תגלית מרעישה הוא גם ממש טעים שהוא מטוגן טיגון קצרצר במעט שמן. אני יודע שזה נמשמע מוזר – אבל אוכל מטוגן זה טעים, ממש! לא מדובר פה בטיגון עמוק, או ספוג שמן, טיגון קצר גם מזהיב את הקישוא יפה יפה, גם שומר אותו פריך וגם משחרר ממנו אקסטרא ארומה וטעם. עכשיו למרות שהמרכיב העיקרי בסלט הזה עבר טיגון זה אחד מהסלטים המרעננים והקלילים שאני מכין וזה בזכות העובדה שחוץ מקישוא יש בסלט הזה גם נענע טריה והרבה ממנה, ממש הרבה. וגם פלחים של לימון ולא מעט שום. אין בו הרבה מרכיבים, הוא מפוצץ בטעמים והוא מתאים כמעט לכל ארוחה. והכי כיף, שאם בטעות נשאר ממנו הוא מחזיק מצויין עוד יומיומיים במקרר.
אז מה קונים? 3-5 קישואים קטנים ומוצקים 1/2 צרור נענע (אפשר קצת יותר) 1 לימון 3 שיני שום 3 כפות שמן (לטיגון)
לרוטב: 1/4 כוס שמן זית מיץ מ1/2 לימון 1/4 כפית מלח גס 1/4 כפית פלפל שחור גרוס
מפשילים שרוולים
שוטפים ומייבשים היטב את הקישואים. מסירים את הקצוות וחוצים לאורכם ופורסים לרוחב לחצאי טבעות, פרוסות דקות אבל לא דקיקות.
תמונה להמחשה :
מניחים את פרוסות הקישוא על נייר סופג לבערך 20 דקות (אפשר יותר , בינתיים תשתו קפה). בכדי למנוע בישול של הקישואים מבצעים את הטיגון בחלקים ולא מכניסים את הכל בבת אחת למחבת. מתחילים בטיגון של חצי כמות או אפילו 1/3 העיקר שהמחבת לא תיהיה עמוסה . אז מחממים מחבת עם בערך 1-2 כפות שמן ומטגנים את הקישואים, טיגון קצר עד להזהבה, זה לוקח בערך 3 דקות, מניחים את הקישואים המוזהבים על נייר סופג (בכדי שיספח עודפי שמן), ממשיכים את הטיגון של יתרת הקישואים במידה והמחבת התייבשה לחלוטין מוסיפים שוב מעט שמן. מצננים לטמפרטורת החדר ומעבירים לקערת ערבוב. את הלימון בשלמותו מקלפים בעזרת קולפן או בזהירות עם סכין חדה. בקילוף מסירים גם את החלק הלבן בכדי לחשוף את בשר הלימון. בזהירות ובעזרת סכין קטנה וחדה חורצים בקווי האורך של פלחי הלימון ומחלצים את בשר הלימון מקליפת הפלח השקופה ומוסיפים לקערת הערבוב.
עוד תמונה להמחשה: את עלי הנענע מפרידים מהגבעולים הגסים, שוטפים, מייבשים היטב, קוצצים ומוסיפים לקערת הערבוב. את שיני השום פורסים, חותכים לרצועות דקיקות וקוצצים לקוביות קטנטנות (נכון, יותר קל ומהר פשוט לכתוש – אבל לחיתוך יש משמעות במרקם ובטעם) ומוסיפים לקערת הערבוב. מוסיפים את כל חומרי הרוטב, מערבבים היטב, רצוי לתת לו לנוח 15 דקות לפני הגשה, מעבירים לכלי יפה.
ומה אם אין לי? נענע – תכינו סלט אחר. קישוא – זוקיני גם יעבוד פה.
עם מה זה הולך? כמעט עם כל ארוחה בשר על האש, קציצות עוף. אני הכי אוהב את זה בתוך לחם עם גבינה מלוחה וכוס פסטיס מלאה בקרח.
