אתם רואים פה סלט משגע של שסק ועשבים מונח על צלחת כתומה עמוסה בדרמה. אני רואה שידוך בין מחשבה שגררה חיפושים ארוכים לבין פרי שליטרלי נפל עליי מהעצים.
מכירים את זה שיש לכם אימאג’ בראש, משהו שאתם חושבים שאתם ממש צריכים ואז אתם מתחילים בחיפושים? אז כבר איזה שנתיים שנפשי חפצה בצלחת כתומה, למה ? ככה. נכנס לי ג’וק לראש שאני צריך בקולקציה שלי גם צלחת בצבע כתום. כתום מאוד ספציפי, לא מקושקש, לא כתום כהה, לא כתום של מארקר יותר כתום תפוז – כתום כתום. כולה צלחת זה נכון, אבל כזו שלא נתנה לי נחת. החיפוש לא היה יומיומי, אבל בכל חנות שהגעתי – חיפשתי, ניסיתי את מזלי ולא מצאתי. קנית בינתיים טריליון צלחות אחרות (הורסות ומשגעות) אבל כתומה לא מצאתי.
יום אחד נכנסתי להכל בדולר לקנות איזה שטות ותוך כדי שיטוט – בתחתית המדף בפינה למטה קפץ לי הכתום לעין – מלאה באבק, נראית כאילו היא חיכתה לי תקופה. ניגבתי ממנה את אבק ההמתנה וידעתי שמצאתי את הכתומה שלי. שילמתי עליה גרוש וחצי ובאתי הביתה, קילחתי ויבשתי ושמתי בארון – והרגשתי שיגעון. כבר כמה חודשים שהיא אצלי, פעם בשבוע לפחות אני שולף אותה, מנסה למצוא לה סלט מתאים והיא בתמורה עושה לי את החיים קשים.- שום סלט לא בא לה בטוב. אתם מבינים, נכנס רעיון, חיפושים, חיפושים, מצאת וחשבת זיקוקים ובסוף לא מתאים.
את השסק קיבלתי מחבר לפני כמה ימים, שסק מושלם ישר מהעץ. אמרתי לו תודה כפרה, השסק הצגה אבל מה עכשיו את ה מסדר לי עבודה? תכננתי סופש נטול עבודה, וגם אין לי רעיון איך ועם מה לערבב, אבל תודה מכל הלב על המחשבה.
קמתי בבוקר והשסק הצגה, אז ערבבתי עם מלא עשבים ויצא סלט מקסים מקסים מקסים. ניגשתי לארון הצלחות, אמרתי יאללה ניתן לכתומה נסיון נוסף לאכזב אותי, הנחתי עליה את השסק כדי לגלות שהכתום שלו מקפיץ לה את החשק.
זה גרם לי לחשוב על איך לפעמים הדברים שאנחנו מזמנים לעצמנו דורשים המון מאמץ ושוטטות, איך לפעמים המרדף אחרי הדבר הזה שיש לנו בראש יכול להיות מתיש ושגם שמוצאים הוא לא תמיד הכי מתאים. ואיך מצד שני לפעמים הדברים האלה כמו השסק הזה מהעץ, מגיעים אלייך בלי הזמנה עם דיוק כזה של אמצע העונה – מלאים בג’וס, מוצקים, מתאימים בול לסלט מלא בעשבים. ואיך כנראה בחיים זה בסוף הכל עניין של תזמון והתאמה בין מה שהסתבכת וחייפשת למה שפשוט בתזמון הנכון נופל עלייך מהעץ.
אז מה קונים? 8-10 שסק מוצקים 1 מלפפון 1/2 צרור רוקט 2 גבעולי בזיליקום 20 מחטי רוזמרין חופן אגוזי מלך
לרוטב: 14 כוס שמ”ז 1 כפית גדושה דבש 1 כף חומץ 1/2 כפית פלפל שחור גרוס 1/4 כפית מלח גס
מפשילים שרוולים: קוטמים את קודקוד ותחתית השסק, בעזרת סכין חורצים את הקליפה לאורך ומקלפים. חוצים את השסק הקלוף, מחלצים את הגלעינים ומעבירים לקערת ערבוב. מקלפים את המלפפון, חותכים לאורכו לארבעה רצועות עבות ואז לקוביות גדולות. מפרידים את עלי הבזיליקום מהגבעול הגס, משאירים בשלמותם ומוסיפים לקערה. מסירים את חלקם הגס של גבעולי הרוקט, קורעים את העלים גס ומוסיפים לקערה. קוצצים את מחטי הרוזמרין ומוסיפים גם כן. קולים במשך 8 דקות את אגוזי המלך בתנור שחומם ל180 מעלות, יש להשגיח שלא נשרף. מצננים ושוברים גס.
בקערית נפרדת מערבבים היטב את הדבש, השמ”ז והחומץ עד לקבלת בלילה אחידה וסירופית מעט במרקם שלה. בסמוך להגשה מוסיפים את שברי האגוזים הקלויים לקערת הסלט, מפזרים את נמלח והפלפל ויוצקים את הרוטב על הסלט. מערבבים בתנועות ידיים קלות ומעבירים לצלחת הגשה.
ומה אם אין לי? רוזמרין – תימין זה ממש אחלה. אגוזי מלך – שבבי שקדים או אגוזי לוז זה מצוין. דבש – מייפל זה גם מושלם. שסק – ברצינות?
עם מה זה הולך? מגש גבינות, כוס פינו-גריג’ו, לחם טוב ובריזה של שקיעה.
