• מתכוני סלטים

    קרפצ’יו סרוולד, אננס ובזיליקום

    כי את קלאס באפס מאמץ….השיר הזה חוצמזה שהוא כיפי ומרענן הוא מתאר במדיוק את האוכל שאני הכי  אוהב להכין.מנות מהירות, לא מסובכות, טעימות, מקפיצות, עם קריצה ונראות הצגה – מנות שהן קלאס באפס מאמץ.והמנה הזו היא בדיוק בדיוק הדבר הזה.נכון שעם שם מפוצץ כמו קרפצ’יו סרוולד עם אננס ובל ירוק מקורמל – זה נשמע כמו מלא עבודה, אבל, כל הכיף המשובח הזה לא מצריך יותר מ10 דקות של הכנה.קונים במעדניה סרוולד בסגנון איטלקי ומבקשים מהמוכר.ת לפרוס אותו דק דק, באים הביתה מסדרים יפה על הצלחת בשכבה אחידה וכבר מאוחריכם חצי מהעבודה.מקפיצים במחבת אננס, עם בצלים ירוקים, קצת פלפל חריף יבש – עד שהכל מתקרמל וכל הג’וס הופך לסירוף – 3…

  • מתכוני סלטים

    חמציץ, אבוקדו ועגבנייה

    טוב אז חשבתי שהשנה זה דילג עליי, לרגע אמרתי לעצמי – נדב תראה איזה יופי איך דברים משתנים, איך הסתיו הגיעה ולשם שינוי הוא נותן לך אוויר.מה אני אגיד לכם, כנראה שזה לא סתיו אם הוא לא מגיע עם מעט בלוז ודכדוך.אז נכון שיש ימים שכל האוויר הזה עושה לי נעים ויש ימים שאני קולט שקר לי כבר בשורטס, ותכף צריך להתחיל ללבוש ארוך (או אלוהים ישמור ממש גרביים לגרוב).בקיצור המוד שלי הפכפך ובימים האחרונים אני די חמצמץ.עכשיו תסלחו לי על משחק המילים המתבקש אבל אני מזכיר לעצמי (ולכם) שגם בבלוז יש יופי ורוך אני מזכיר גם שיש חמיצות שבאה ממש בטוב.והסתיו כפרהעליו חוצמזה שהוא מביא לי מצבי רוח משתנים…

  • מתכוני סלטים

    חציל קלוי, עגבנייה וחריף

    זה לא סוד שחציל ועגבנייה הם שידוך ממש מוצלח, שהם מתאימים בול אחד לשניה.אבל איך יודעים שהציוות והזיווג הוא ממש טוב ?זה לאו דווקא בחיבור של האחד על אחד, זה ביכולת שלהם להסתדר ולבלוט ולהשלים אחד את השניה עם מגוון רחב של אורחים, ערבובים וטעמים. לא משנה עם מה תערבבו אותם ועם איזה סגנון – הם יבלטו ויככבו, הזרקור הוא לגמרי שלהם וכל שאר האורחים בחדר הם לרוב הקהל והתבלין שמשפיע על האווירה.מעצים אותם ולא גוזל שום דבר ממהותם, מהביחד שלהם. וזה לכאורה עוד סלט של חציל ועגבנייה – אבל הסלט הזה הוא בחזקת גזור ושמור וזה לא רק בגלל שהוא ממש אבל ממש שפשוט להכנה.זה גם כי הוא טעים…

  • מתכוני סלטים

    תפוח אדמה, מנגולד ויוגורט ג’ינג’ר

    על סתיו, תפודים ועל דברים שמשתנים.סתיו – חיים שלמים שאני מקטר עליו, חיים שלמים שהעננים האפורים והחשכה המוקדמת עושים לי דכדוך ורצון לנמנמת.תפוחי אדמה – אלוהים יודע שמאז ומתמיד חיבבתי את הפחמימה, אבל איך לומר בעדינות שנים אצלי בראש הפחמימה הפשוטה הזו די כבדה ומכבידה. שנים שנמנעתי ממנה גם מחרדות ומחשבות (מיותרות אם תשאלו אותי) הקשורות במשקל וגם כי יש בה משהו שהוא לא קליל או רענן.ובשנים האחרונות החלו כולי מיני תזוזות ותובנות – אני עדיין לא מתלהב מללבוש שכבות ובגדים ארוכים אבל מזכיר לעצמי שהסתיו זו שעתם היפה של העשבים, העלים והירוקים.ונכון, אני עדיין לא קופץ משמחה שהעננים מתקדרים אבל באופן מוזר האפור בחוץ נותן לי תחושה קלה של…

  • מתכוני סלטים

    וופל מתוק ופירות של השמחות

    זוכרים שמזמן מזמן, ממש אתמול,  פרסמתי מתכון שגעון לוופל בלגי פיקנטי ? יופי.אז אחרי שאני ותומר אומנסקי סיימנו עם הפיקנטי והשמנת החמוצה הרגשנו שחייבים לקנח עם משהו מתוק ומשובח לא פחות.אז חזרנו למטבח והכנו ביחד קינוח שהוא ארוחה, כזה שהוא מושלם לכל אנשי הבוקר שאוהבים מתוק, נפלא ונהדר לערב רומנטי עם כוס יין רוזה ומבט מפתה. והכי כיף שממש לא צריך לטרוח עליו הרבה (נשבע לכם שזה קל שלא תאמינו בכלל)וופל בלגי קינמוני עם קצפת הדרים רכה וטעימה כמו עננים ביחד עם סלט שמנצל את אחרונות התאנים, ענבים ירוקים ונקטרינה. מעל הכל רוטב של תפוז ודבש – וזה ממש אבל ממש מוש לסופ”ש.זה לגמרי בחזקת גזור ושמור ושאלוהים ישמור –…

  • מתכוני סלטים

    וופל פיקנטי, שמנת וסלט חגיגה

    “אחרי החגים” כבר לגמרי כאן, ויחד איתו שלל הפוסטים, המתכונים , ההבטחות וההחלטות על אחרי החגים חוזרים לשגרה ו”למוטב”.ואני מה אני אגיד לכם, לא ממש מאמין בלונה פארק הזה של אכילה, נהנתנות דיאטה סגפנות וחוזר חלילה בסוג של לופ.אני מאמין בלחזור לשגרה, מאמין באיזון ובמינון והכי חשוב להנות בלי יסורים, להגיד איזה טעים וכיף היה בחגים, ועכשיו עכשיו ממשיכים כרגיל.ואני הכרגיל שלי זה סופ”ש משוחרר, נינוח, עם ארוחות מפנקות וטעימות.וכן אם אפשר ותודה גם איזה משהו מוגזם וטוב בשביל הנשמה.   במיוחד לסופש הראשון של אחרי החגים, חברתי למר מוגזם בכבודו ובעצמו, מר תומר אומנסקי שהוא מאסטר באפיה ונשמה גדולה גדולה.הכנו וופל בלגי עם סלט ענבים, מנה שהיא מושלמת לבוקר…

  • מתכוני סלטים

    קוסקוס, תרד ותאנים

    זוכרים שאמרתי לכם שבבית שגדלתי בו קוסקס שמור לחגים ומועדים, אז הרעיון לסלט הזה התחיל אצלי בראש שחשבתי בכלל על הקוסקוס של שבועות.בשבועות הקוסקוס חלבי, מוגש  עם שקדים קלויים, צימוקים וקצת פירות יבשים ובמקום מרק מגישים אותו עם רוויון או גיל – וזה באמת באמת שילוב לא רגיל (בקטע משגע).והזכרון הזה אוטמטית שולח אותי לבית של סבתא שלי, למדרגות האבן ולעץ התאנה.והנה ככה גם נכנסה לי התאנה למחשבה – ואיזה כיף שהתאנים עוד בעונה!אז הסלט השלישי בספישל הקוסקוס עם יהודית אביב לא דומה מאוד לקסקוס של שבועות – אבל הוא בהחלט נשען אל אותם יסודות.הוא עדין וטעים טעים, הסלט הזה  יהיה נפלא לארוחת צהריים אחרונה בסוכה, הוא יהיה מעולה כארוחת…

  • מתכוני סלטים

    קוסקוס אסיאתי

    ספיישל קוסקוס עם יהודית אביב ממשיך והפעם – סלט  קוסקוס אסיאתי.שאמרתי ליהודית נכין סלט קוסוקוס אסיאתי היא אמרה לי סבבה נשמע מעולה, אבל לפי המבט שלה היה לי ברור שהיא חושבת שהשתגעתי.כי מה לקוסקוס ולאסיאתי? אבל לי בפנים זה הרגיש נכון, משהו אמר לי שהשילוב אולי נשמע הזוי ושיגעון אבל ניגשתי לערבוב הזה במלוא הבטחון.אחרי שערבבנו וטעמנו, הסתכלתי על יהודית בזמן שהיא טעמה והחיוך שלה הסגיר לגמרי את העובדה שהיא השתכנעה.שקוסקוס ואסיאתי זה שילוב חגיגה.בטעימה השניה והשלישית הבנתי שהיא כבר החליטה שהסלט הזה להיט.יש בו קוביות של דלעת צלויות עם סויה וטריאקי, הן פריכות ומתקתקות והן שידוך מעולה לסלרי והמון עשבים וקצת צ’ילי אדום.אפרופו טריאקי, יהודית את הטריאקי שלה מכינה…

  • מתכוני סלטים

    קוסקוס, תפוח ורימון

    קוסקוס – גרגירי הקסם האלה שעשוים מסולת, תפוחים ונימוחים, ונעלמים בפה כמו עננים.מאז שאני זוכר את עצמי הקסם הזה היה מופיע בשולחן רק בימים ומועדים ספציפים בשנה.כן כן, בבית המרוקאי שלי, קוסקוס הוא לא אורח יומיומי הוא מגיע בימים מדויקים, בחגים ומועדים.סיר האידוי נשלף ביום כיפור, בסוכות, בפורים ובשבועות.ואם הסיר נשלף בכל יום אחר בשנה זה סימן שיש התרגשות ויש שמחה משפחתית ממש ממש גדולה.כי בוא נודה על האמת קוסקוס זו טרחה, וקוסוקס זה ידיים אוהבות שמפוררות, מאדות, מסננות ודואגות שכל גרגר וגרגר בקערה יקבל את מלוא אהבה.ואני יודע אתם כבר עייפים מבישולים וטירוחים אבל אני מזכיר לכם שזה אחרון החגים והחופשים לחודשים הקרובים.ואוטוטו ממש עוד כמה ימים נזכר כולנו…

  • מתכוני סלטים

    תאנה, רימון וקייל

    איזה באסה לסוכות איך תקעו אותו בסוף התור.וגם לא תגידו בסוף  עם איזה מרווח נשימה, לא לא, ממש צמוד דבוק לכיפור שתמיד איכשהו צמוד לשבת.ואני יודע זה חג חשוב ונחשב אבל מה לעשות הוא מגיע כל שנה מחדש שרובנו כבר לא יכולים לראות מטבח, אוכל (שקר אוכל תמיד כיף לראות ולאכול) ובעיקר לא יכולים לראות עוד אירוחים ואושפזין.אז אני באמת שואל למה לא לדחות אותו קצת? למה לא לתת לו ולנו עוד איזה זמן נשימה וגעגוע? ככה גם על הדרך נקזז ממרחשוון האיום את תקופת היובש והשיממון?התשובה לכל התהיות האלה שלי – היא כי ככה.ולפעמים ככה זו תשובה לגיטמית.וסוכות כבר פה וגם האושפזין ואנחנו נטרח ונכין ונלבש בגדים לבנים חגיגים,…