ראש השנה עמוס בארוחות, מפגשים, תפילות וברכות – אבל בסוף אם מצמצים את זה הוא עמוס בסמלים ומטאפורות.גם בלי להיות אדם דתי יש משהו מאוד יפה בלהודות על השנה שחלפה, בלברך את זו שתבוא ולעשות את זה באמצעות דברים פשוטים ויומיומיים כמו דלעת או קישוא וגם תפוח. אם תחשבו על זה אנחנו רואים אותם כל הזמן בסופר ופתאום בשולחן החג הם מקבלים מעמד ומשמעות כמעט מיסטית. יש משהו בטרנספורמציה הזאת, בחגיגיות ובהתכנסות שמחדד אצלי את ההבנה שלזמנים ולתפאורה יש משמעות. ולכן בחג צריך להיות חגיגים גם אם לפעמים זה מצריך טרחה וגם אם לא תמיד יש חשק – יש משהו בכלים המהודרים, בחולצה מכופתרת במתנות (המאוסות) שעושה את העבודה מייצר…

בניגוד לאופנה הרווחת אני מאוד אוהב את החגים (יסלח לי סוכות אותו אני אוהב קצת פחות).את הראש השנה אני אוהב במיוחד, הוא מסמל התחדשות, את סיום העונה החמה ופתיחת פרק חדש.הוא תמיד מגיע עם נופך חגיגי, חש עצמו הכתר של כל החגים.עכשיו יש בזה אמת הוא עומד בראש, לו זכות הראשונים ובגלל שאנחנו אחרי הקיץ ותקופה ארוכה ללא חגים, פתאום החגיגיות הזו משתלטת עלינו – זו סיבה למסיבה.זה גם שניה לפני שנזכרים שמדובר ברצף של ארוחות ומפגשים בלתי פוסק, עוד כוחנו במותנינו והסבלנות עוד לא פגה.אז זה הזמן להשקיע, להוסיף קצת אלגנטיות לשולחן. זה לא בהכרח אומר שצריך לעבוד מאוד קשה ולרדוף אחרי פרודוקטים אקזוטים, אפשר לערבב דברים טובים שיש…

פעם מזמן סלט פירות היה כמעט הקינוח היחידי בנוף ארוחות החג. מאז השתכללנו, השתדרגנו והתחלנו לעוף על עצמנו עם קינוחים מורכבים וטעימים (זו לא תלונה) ואיכשהו נדמה לי ששכחנו את הקסם והדיוק שבפשטות.אז כיליד שנות ה80 אני חושב שהגיע הזמן לעשות לקינוח הזה קאמבק – למה? כי הוא פשוט להכנה, ניתן להכין אותו מראש (וזה יעשה לו רק טוב) והכי חשוב כי באמת מדובר בקינוח מדוייק לסיומה של ארוחה כבדה.חוצמזה מי אמר שסלט זה רק מירקות? זו הגרסה שלי לסלט פירות ותסמכו עליי שהכנסתי בו טוויסטים קלים בשביל השדרוג והמחמאות.זו התוספת המושלמת לצד עוגת גבינה אפויה, בהנחה שנשאר לכם עוד מקום בסיום ארוחת החג. חג שמח!   אז מה קונים?1…

מה הקשר לסלט לא “חלבי”, בועט וחריף לחג שכולו מזוהה עם רוך, גבינות וללבוש לבן? ובמילים אחרות מה לשקשוקה ולשבועות? אני לפחות, לא מצליח לחשוב על תוצר ישראלי יותר מובהק משקשוקה (המאכל והאופי) היכולת לערבב מלא דברים שיש לנו כאן וליצור משהו חדש שמוכיח שהכל יכול להתחבר, להתאים ולצאת טעים טעים!חוצמזה , יש מלא אנשים בעולם הזה שנמנעים מגבינות, ומלא עדות שארוחת החג היא עדיין על טהרת הבשר – אז בעבורם הסלט הזה הוא אחלה תוספת לארוחה. ואם אתם מהחוגגים בלבן, בלבוש ובתפריט, אז שדכו את הסלט הזה לבורקס קשקבל, מאפה אטריות או לחם טוב ואתם כבר תבינו כמה הוא מתאים לחג (ובתכלס גם לכל שאר הימים בשנה)   אז…

אין ויכוח ששבועות הוא חג הגבינות, אבל נדמה לי שקצת שכחנו שהחג הזה חוגג את הביכורים, את תבואת הארץ ואת השפע שהאדמה פה מניבה לנו. בסלט הזה מככבים שניים מהפירות המזוהים ביותר עם ארץ ישראל כאלה שהיו פה עוד הרבה לפנינו – תפוזים ותמרים  – אנחנו מייצאים אותם לכול העולם וקצת מתייחסים אליהם כאל מובן מאליו. אז כאן ביחד עם חסה, בצל ירוק וקראנצ’ כוסמת מתקבל סלט שהוא קצת כמונו: אוהבים פשוט, קל ונוח אבל דואגים לעשות רעש של חגיגה.קראנץ’ הכוסמת מצריך ממש כלום עבודה אבל כן לוקח די הרבה זמן אז הכינו אותו מראש .וכן אני יודע שבשיר זה “תפוחים ותמרים”…חג שמח.   אז מה קונים?1 חסה ערבית/רומית (חסה…

בחגי ישראל רוב שולחנות החג עמוסים בשלל מטעמים שלרוב יאכילו כמות סועדים כפולה מזו שיושבת לשולחן, שבועות הוא לא יוצא דופן במובן הזה, הוא שונה בדבר אחד מרכזי – שולחן החג עמוס במאפים ובצקים עתירי גבינות (ואני לא מתלונן לרגע) מה שהופך את הארוחה לכבדה מאוד ולכן, בארוחות שכאלה אני מעדיף שלא להעמיס גם את הסלט בגבינות או ברטבים כבדים, כמו תמיד חשובה לי ההתאמה של הסלט לעונה ולחגיגה.המרכיב העיקירי בסלט הזה הוא סלק אדום, שמשום מה אצלי מתקשר לבורשט ולחורף אבל בזכות הנקטרינה והבזיליקום הוא מקבל מלא אוויר ושמש של קיץ בים- התיכון והרוקפור כאן היא ממש כמו תבלין, רק בשביל הקיק והעקצוץ. במעט מאוד מאמץ מתקבל סלט שהוא חגיגה…

כמו בסלט המקורי גם הגרסה שלי לקפרזה מוכיחה שלפעמים בשביל להיות הכי הכי בולט לא  צריך לצעוק חזק – צריך להיות פשוט ומדוייק.לכאורה אין בסלט הזה יותר מדי, הקסם שלו הוא בפשטות ובאיכות חומרי הגלם: פאקוס, מוצרלה טריה, עגבניות מיובשות (בהכנה ביתית), בזיליקום ומעט צנובר קלוי – זה כל מה שיש פה.עיקר העבודה הוא בייבוש העגבניות (לוקח זמן אבל נשארת כמות יפה שתחזיק לכם למספר שבועות).מה זה פאקוס? פאקוס זה החיים, מדובר באח היותר מוצלח של המלפפון, פריך ומרענן בטרוף והקיץ זו העונה שלו – תמצאו אותו עכשיו בשווקים (בסוף המתכון תמצאו תחליף לימי השנה שבהם אין להשיג פאקוס). תכינו אותו לשבועות ואז תאמצו אותו לכל ימי השנה.   אז…

סלט רביעי בסדרת הסלטים שישדרגו לכם את המנגל של יום העצמאות. אז מה יש לנו פה? רעננות של חסה ומלפפון, שמיר ובצל סגול (שמכניסים קצת אופי), ביצה קשה מגורדת וקראנצ’יות של פיתה על-האש.נכון שאין מנגל בלי טחינה? אז את הטחינה תמצאו ברוטב, 20 דקות עבודה ויש לכם סלט שקוצר מחמאות ומשלב המון מרקמים, צבעים וטעמים – ובעייני זו התמצית של הישראליות, חג עצמאות שמח! אז מה קונים?1 חסה איסברג גדולה2 מלפפון ירוק2 ביצים 1 בצל סגול קטנטן5-10 גבעולי שמיר1 פיתה   לרוטב:מיץ מחצי לימון סחוט1/4 כוס שמן זית1 כף חומץ1 כף טחינה גולמית1 שן שום כתושה1 כפית מלח גס1 כפית פלפל שחור גרוס        מפשילים שרוולים בסיר קטן מלא…

הסלט השלישי בסדרת הסלטים שחובה בשולחן יום העצמאות, זה סלט שמבחינתי מושלם לפיתה עם בשר וטחינה אבל גם חובבי הלאכול בצלחת יהנו ממנו. סלט קלאסי שכולו עשבי תיבול קצוצים: פטרוזיליה, כוסברה, נענע ושמיר זה כל מה שנדרש לסלט הזה. הפרדת העלים מן הגבעולים אומנם לוקחת מעט זמן אבל ברגע שהשלמתם את מלאכת הניקוי והניפוי תוך 5 דקות יהיה לכם סלט ירוק ורענן כזה שהוא תוספת מושלמת לכמעט כל מנה (ולא רק בעל-האש).   אז מה קונים?1.5 צרור פטרוזיליה1. צרור כוסברה20 גבעולי נענע 5-10 גבעולי שמירקליפה מגורדת מלימון אחד   לרוטב:מיץ מחצי לימון סחוט1/3 כוס שמן זית1 כפית חומץ1 כפית מלח גס1 כפית פלפל שחור גרוס        מפשילים שרוולים את…

אז הנה עוד סלט מהיר ופשוט הכנה שמתאים בול למנגל של יום העצמאות.בקולסלאו המקורי יש כרוב, גזר מגורד, המון מיונז, הרבה סוכר וחומץ – אני את הסלט שלי מעדיף רענן, קליל ובלי סוכר.הוספתי לקולסלאו תירס, עירית,וביצעתי שינויים ברוטב (אין סוכר והפחתתי משמעותית את המיונז). הסלט גרף מחמאות בקרב האכלנים הנסיינים שלי (תווך גילאים 2-65) מקווה שגם הסועדים שלכם ירעיפו על הסלט (ועליכם) מחמאות רבות ויגרמו לכם להכין אותו לא רק ביום העצמאות.     אז מה קונים?חצי כרוב לבן גדול2 גזרים גדולים1 קלח תירס10 גבעולי עירית   לרוטב:1 כף מיונז1 כפית חרדל חלק1 כפית דבשמיץ מחצי לימון סחוט1 כף חומץ1/4 כפית מלח דק1/4 כפית פלפל שחור דק        …