חג שבועות מביא איתו לרוב מצעד פחמימות בלתי נגמר לשולחן, פחמימות וגבינות – עכשיו אני כבר די התעייפתי מלנסות לשכנע את העוסקות (והעוסקים) במלאכה להפחית את כמות המאפים על השולחן ולייצר ארוחה שפויה יותר.אם תשאלו אותי אני בשבועות מוכן להסתפק במנת דג, סלט, פלטת גבינות ואולי איזה מאפה נחמד בשביל לצאת ידי חובה. בפועל מה שקורה אני יושב מוקף בפחמימות וסלטים, אוכל, נהנה ומקטר – הספורט הלאומי.אז הסלט הזה משלב בין פחמימה למעט גבינה והוא בין סלט לתוספת קרה והוא מיקס של טעמים שרק במחוזותינו יכול לעבוד. בטטה צלויה עם קצת חריף, ירוקים וקרם פרש שמאזן את העוקצנות – חגיגה אמיתית.אז לא משנה כמה מנות יש על שולחן החג שלכם…

הדובדבנים כבר כאן ואם תשאלו את היפנים זו סיבה ממש ממש טובה לחגיגה.אז נכון הם בכלל חוגגים את פריחת העץ המרהיבה ואני בכלל חוגג את זה שהפרי טעים לי ברמות, ואת זה שהוא מסמל שהקיץ כבר ממש ממש פה.ושבועות זה רק התרוץ למסיבה, להתכנסות, לחגיגה. ואם כבר לחגוג אז תמיד עם הדובדבן שבקצפת, ובמקרה הנ”ל עם הדובדבן שבסלט.אז כן למרות שהמרכיב העיקרי בסלט הזה הוא דובדבן זה ממש לא אומר שמדובר בסלט פירות, או בסלט מתוק.זה אומר שמדובר בסלט קצת אחר, קצת מגוון אבל כזה שברגע שתנסו לא תצליחו להגמל.אז ערבבתי דובדבנים עם מלפפונים, קצת בזיליקום, נענע, צנובר קלוי ומוצרלה.ומה שאני אוהב בסלט הזה חוץ מהטעם והעובדה שהוא מכיל הרבה…

איזה צירוף מקרים שבחג הביכורים, חג הפירות החדשים המשמש מגיח לביקור.אני חולה על משמשים, משהו בצבע שלהם והחמיצות שלהם בא לי ממש בטוב.הבאסה עם המשמש זה שהעונה שלו ממש ממש קצרה אז צריך לרוץ מהר מהר לפני שיגמר.והסלט הזה הוא מושלם לעכשיו שהמשמשים עוד מוצקים ולא לגמרי בשלים.צריבה קלה על הגריל מקרמלת אותם בקטנה ומוציאה מהם רק דברים טובים.ובסלט הזה ערבבתי אותם עם שני סוגי עשבים שאני מאוד אוהב, אבל כאלה שלא תמיד זמינים בכל סופר – אבל אתם כבר יודעים אם לא מצאתם אז בתחתית המתכון יש תחליפים.אבל תסמכו עליי, שווה להתאמץ ולהשיג את החמציץ והמרזיה (בדוכני הירוקים יש מהם בשפע) כי ביחד עם המשמש, הזיתים והפיסוטק זו חגיגה…

שבועות עוד רגע כאן, וההכנות לפסטיבל הפחמימות והגבינות בעיצומן.עכשיו כידוע אני מאוד אוהב חגים, והשנה החג הזה בא אחרי פסח עגמומי במיוחד. ולכן אני אתן לכל המארחות והמארחים להשתולל על מאפים בכמויות מסחריות, ואף אחד לא ישמע ממני תלונה על הכמויות הבלתי הגיוניות שיש על שולחן ממוצע בישראל בערב החג .אני רק אגיד שלצד שולחנות עמוסי פחמימות ועמוסי גבינה אין צורך להעמיס גבינות גם בסלטים, בסלטים אפשר להתייחס לגבינה כתבלין.הסלטים הם התוספת ואני ממליץ להשאיר אותם אוורירים ופחות כבדים.והסלט הזה לדוגמה מתאים לשבועות ובתכלס לכל השנה, לערבים כאלה שמתחשק סלט אלגנטי עם קורטוב חוצפה.אנדיב, עם בצל-סגול מקרומל,מעט גבינה-כחולה בשביל עיקצוץ של חריפות ופרוסות שקד קלוי בשביל הקראנצ’. אז מה קונים?2…

את זה שאנחנו עם שאוהב לאכול ומחפש הזדמנויות וסיבה למסיבה כולם יודעים.וזה שאין לנו חגיגות וחגים נטולי מזון (אולי יום כיפור אבל כמות המזון שלפני ואחרי הצום בהחלט מפצה) גם כולם יודעים.לכן זה ממש ממש לא מפתיע שגם בחג-לאומי כמו יום העצמאות כולנו עסוקים באוכל, במנגלים, בלנפנף, בלדאוג שיהיה גם צ’יפס וגם כמות בשרים ולפעמים גם דגים שתספיק לגדוד, וחשוב שולחן עמוס עמוס בכל טוב. המהדרין אומרים שנפתח את המנגל לכמה שעות ונאכל לאט לאט באיזי, בלי לחץ ואכן אוכלים בלי לחץ וגםבלי סוף.ואני אני בארוחות האלה מקפיד שיהיה מלא מלא סלטים וירקות כי יש דברים שהולכים מצויין עם זה ויש דברים שהולכים מצויין עם כזה וכו וכו אבל אני…

יש מרכיבים ששמורים לימים מיוחדים, אבל לא רק לחגים ולא רק לימים חשובים בלוח השנה, הם שמורים לימים שמתחשק לנו לפנק אנשים שאנחנו אוהבים.יש מרכיבים שלרוב אנחנו לא מחזיקים ככה סתם במקרר והם לא עניין שבשגרה, שמספיק שהם מגיעים לשולחן והסועדים מבינים שהיום חגיגה. והיום הזה באמת יכול להיות חג או יום הולדת אבל הוא גם יכול להיות עוד יום ברצף ימים בלתי נגמר, של שגרה כפויה בטרניניג.בקיצור זה יכול להיות כל יום שמתחשק לכם להזכיר לאנשים שאיתכם שהאביב כבר פה ושגם אתם, ושאתם עדיין אוהבים ודואגים ומחייכים – גם בסתם עוד יום.והסלט הזה אומנם מורכב מכמה מרכיבים שלא תמיד זמינים (יש חלופות בסוף המתכון), והוא מערבב טעמים שנראים קצת…

יש סלטים שהם באים ממש בול בסוף ארוחה, משהו בשקט שלהם ובקלילות קצת מרגיע את הנפש ואת הגוף מהזלילה הגדולה. זה לא אומר שאי אפשר לפתוח איתם את הארוחה אבל זה אומר שאחרי ארוחה דשנה הם באים בטוב.וסוגר הארוחה האולטימטיבי ( זה קינוח אבל זה אח”כ) זה סלט ירוק רענן, יש אינספור גרסאות לסלט ירוק ולי באופן אישי אף פעם לא נמאס ממנו,  וגם ביומיום וגם בחגים ותמיד תמיד בארוחה מרובת מנות וזוללים יהיה אצלי סלט עלים על השולחן.וכשמדובר בשולחן חג אני בוחר בעלים קצת אחרים פחות שגרתיים. לסלט הזה בחרתי חסה פרנק ( שהיא עדינה ובשרנית) ובעלי רוברב, שנראים כמו מנגולד זרחני, ערבבתי אותם עם אגס וקשיו ויצא חגיגה…

אם תשאלו אותי מה הדבר הכי מזוהה עם השולחן הישראלי – אני אענה שירקות וצלוחיות.אני לא נכנס עכשיו לסוגי המאכלים הטוענים לכתר או מהי המנה הכי ישראלית.אני מדבר על השולחן עצמו, על ארוחת הבוקר, ארוחת הערב או כל בראנצ’ או סיבה למסיבה: בכולם תמצאו שפע של ירקות ומלא מלא צלוחיות ומגוון. כל אחד בוחר מה לשים בצלחת ומתי, מה ילך עם מה, מה הוא משאיר לסוף הארוחה וכמה הוא ישבע עוד לפני העיקרית.כי אנחננו עם שאוהב לבחור ולהחליט בעצמו (לנו לא יכתיבו) ואנחנו אוהבים שפע וחגים ושמחות והכל הכל קשור באוכל.וחג הפסח שעוד רגע כאן, יחגג השנה בצורה מוזרה ושונה בהמון מובנים חוץ מבמובן אחד – אוכל, לא משנה איפה ניהיה…

שולחן ערוך, מסודר יפה יפה ועוד לפני שמתיישבים ומברכים הוא כבר עמוס בכל טוב, מלא מלא צלוחיות עם טריליון סוגים של סלטים ומטעמים, רובם סלטים מבושלים (שעליהם אחראית המלכה-האם) שזה שהם מגיעים בצלוחית קטנה לא אומר שהעבודה עליהם היא בקטנה, להפך – רובם ככולם מצריכים שעות של עבודה.ואני איך לומר? מת על צלוחיות, ומת על מגוון ושפע אבל עבודת פרך זה פחות בשבילי. בכללי כל הקונספט של החג הוא יציאה מעבדות לחירות ואף פעם לא הבנתי איך הקונספט מתיישב עם העבודה המטורפת שהחג הזה (וכל חג) מצריך.בקיצור לא חייבים לעבוד קשה, לא בחג ולא בכלל. וגם בחג מספיק טורחים על שאר המנות אז את הסלטים אפשר פשוט לעשות בפשטות –…

פסח עוד דקה כאן ונדמה שהשנה יותר מתמיד, מונח החירות מקבל משמעות חדשה.אין ספק שכולנו לומדים כמה שיעורים טובים וחשובים בתקופה האחרונה ובכללם  מה הוא חופש ומהי חירות.וגם (וסלחו לי על הקלישאה) אנחנו מקבלים חתכת שיעור על מכות וכוחן המשחית – עד כמה כולנו עלה נידף, כל כך חלשים וחשופים ולא תגידו מול אויב מחומש בצבא כולה כולה חיידק קטן ובלתי נראה – שעושה בנו שמות וסוגר מדינות שלמות.ופסח (סלחו לי על הקלישאה 2) עוסק ב10 מכות שעזרו לנו לפלס את דרכנו אל החופש אל החירות – ומאז דורי דורות של יהודים (ובעיקר היהודיות) אספו בדרך עוד כמה מכות שהם מלקים עצמם בהם טרום החג: מכת ניקיון, מכת ההכנות והקניות,…