חגי תשרי שוב איתנו, שוב הם כאן וככל שאני מתבגר זה מרגיש שהזמן מתשרי לתשרי הולך ומתקצר. אני בניגוד לאופנה הרווחת מאוד אוהב חגים, יש משהו בחגים שמייצר עוגן, תוחם זמנים, משאיר איזה סדר ישן על קנו. זה לא בהכרח קשור לאמונה, זה קשור למסורת ולשגרה נושנה.שגרה שנמשכת דורות, בזמנים קבועים, שורדת מלחמות, גלויות וכן גם מגפות ווירוסים – שגרת חגים שגם אם נחגוג אותם באי-אילו שינוים, אם בזום או במיעוט אורחים – החגים כאן ובחגים חוגגים.ואני את החגים כמו את הסלטים שלי, אני אוהב פשוטים להכנה ואלגנטים בצלחת.והסלט הזה הוא גם פשוט וגם אלגנטי וגם מערבב שתי ברכות בסלט אחד.הכרישה והרימון בשיא עונתם, ובסלט הזה יש המון כרישה אבל…

בחצר של סבתא שלי, זו ששרצתי בה רוב ילדותי יש עץ תאנים ענק.ותחת העץ הזה גדלו דורות של ילדים שטיפסו, קטפו, אכלו (וכן, גם זרקו על עוברי אורח תמימים) טונות של תאנים.ומאז ועד היום, ריח של תאנים גורם לי להשתכר ולהתרפק.ועד היום ממש כל פעם שאני מריח עץ תאנה בסביבה, כמעט באינסטינקט, אני מתחיל לחפש אחר פרי בשל.והסלט הזה אחרי שהכנתי אותו הבנתי שהוא מדויק לחצרות ירושלמיות, אולי זה כי תאנים מזכירות לי את ירושלים, אולי זה כי את אבן היוגורט אני רוכש לא רחוק מהחצר ההיא, אצל הרוכלים ליד שער שכם. ואולי כי כמו כמו חצר ירושלמית הסלט הזה אין בו הרבה מרכיבים אבל כל אחד מלא באופי, יש…

כלל ידוע הוא שדברים טובים באים באריזות קטנות, ואת הכלל הזה אנחנו מבינים יותר ויותר ככל שאנחנו מתבגרים.אנחנו לומדים להעריך את האריזות הקטנות, אנחנו גם יודעים שבדכ”כ הן העוצמותיות יותר ולרוב גם אלה שהושקעה בהן יותר מחשבה וכוונה.ולמרות כל הידיעה הזו אנחנו כל פעם מופתעים מחדש.כאילו שאנחנו נתקלים במתנה בקופסה קטנה או במנה פיצפונת בצלחת סף הציפיה וההתרגשות עולה, אנחנו יודעים לצפות למשהו עוצמתי ועדיין מופתעים כל פעם מחדש. עכשיו ממה ההפתעה ? הרי ידענו לצפות למשהו שווה.אני חושב שההפתעה טמונה בניגוד, יש משהו במנות קטנות שמאפשר טעמים עזים יותר, מחשבה ברורה וצלולה יותר – ויש משהו במנות קטנות שמי שמקבל אותם מבין שחשבו עליו.חשבו עליו באמת, חשבו על התוכן, על…

איזה טעים זה בצל מדורה, כזה שנחרך והתקרמל בסוכר של עצמו, כזה שהוא שרוף מבחוץ ודבש מבפנים. יש משהו בבצל הזה שהוא השילוב האולטימטיבי בין הגס, השרוף הפראי לבין עדינות ורוך ומתיקות. והשילוב הזה הוא לא פחות ממחשמל – אותי לפחות, כן.אני אסביר יש משהו בשילוב של ניגודים שמעורר אצלי את כל החושים, מחדד, יש משהו בהבנה שמריר לא טוב לא לבד וצריך לשדך לו קצת מתיקות, ויש הבנה שהשרוף והצלקות של הבצל יצרו רוך שאפשר להתמכר אליו, ויש משהו בשילוב הזה של פריך ונימוח שעובד מצוין ויש משהו בהבנה הבסיסית שכולנו זקוקים לשידוכים, להשלמות כאלה שיעצימו אותנו וימתחו לנו את הגבולות.ובסלט הזה השידוכים עושים חגיגה:הענבים והאנדיב מביאים את הקיץ ואת…

ובימים המוזרים האלה שכולנו רק יכולים לפנטז על ביקורת דרכונים, מטוסים, שפה זרה וחופשה שמחה ביעד רחוק רחוק – אפשר להחליט שהמתצורת המקומית מפיקים את המיטב, יוצאים לחופשה פה קרוב קרוב, את החו”ל מביאים לצלחת או לקערה, נפגשים עם חברים לארוחה שמחה ומפנטזים על החופשה.החופשה השווה הזו שכולנו נצא אליה ברגע שהחיידקון הזה יעלם מן העולם ויחזיר לנו את החופש האמיתי לפנטז, לתכנן ולממש בלי בידודים, בלי מסיכות ועם שאלות פשוטות של לאן טסים ומי ארז את התיקים והאם במקרו נתנו לכם משהו להעביר.הסלט הזה לוקח תוצרת מקומית ומביא את מקסיקו לצלחת, הצבעים, הטעמים השילובים והשמחה.אז תזמינו כמה חברים ותפנטזו על יעדים רחוקים.      אז מה קונים?1 כוס שעועית…

הסלט הזה מכיל שני מצרכים שמעט קשה להשיג, להגנתם אני אגיד שהם ממש שווים ושווה להתאמץ עבורם, שנכון זה כולה סלט ומה להתאמץ עכשיו אבל מה אני אגיד לכם – לא מדובר בלרוץ מרתון או נסיעה למחוזות רחוקים מדובר בללכת לשוק או לירקנים שווים ותאמינו לי יש אותם גם אצל הירקנים מהעתיד אלה שמוכרים ירקות אונליין.אז בסלט הזה יש פאקוס שאני מהלל אותו כבר כמה שבועות, זו כרגע העונה שלו והוא מהאורחים הכיפים האלה שמגיעים, עושים שמח ואז נעלמים לכמה חודשים.פאקוס (נקרא גם מלפפון ערבי) הוא בין מלפפון לקישוא והוא פריך פריך, רענן ומעט מתקתק והוא שווה ממש ואני מכור אליו.הנדיר השני הם עלי המנטה או פיפר-מינט או נענעת מנטה…

שי-מג’י הפטריה הזו לגמרי לא מפה, יש לה טעמים עמוקים של אדמה, של יערות של מזרח רחוק, מלאה עומק, ולמרות זה שהיא דקיקה ושובבה יש בה טעמים רצינים כאלה אפילו קצת כבדים – צליה קצרה בתנור גם משזפת אותה יפה יפה, גם מעניקה לה פריכות שנשארת הרבה זמן לאחר הצליה וגם הופכת אותה לקלילה יותר. שידכתי אותה שידוך מופרע עם סלטון של מנגולד עגבניות ורוטב יוגורט – זה לכאורה טעמים מנוגדים, רחוקים כי מה לעגבניות ויוגורט של מידל איסט לפטריה של יערות ומערות- אחרי שתערבבו, תגלו שהכל מסתדר, שניגודים משלימים זה את זה וגם מאזנים. תגלו גם שהמנה הזו הרבה פחות מזרח-רחוק  ממה שהיא נראית והיא הרבה יותר מפתיעה ממה…

את הסלט הזה אני מכין כבר שנים, בדרך כלל ביום שבת בבוקר לארוחת כרסום איטית ים תיכונית, הנשנוש הארוך הזה שלפני ארוחת הצהרים.הוא נולד מזמן בבוקר שבת אחד שנשאר פילה סלמון במקרר מהארוחה של ערב קודם והחלטתי לפרק אותו ולערבב אותו עם המון עשבים.והאלתור הזה הפך להיות אורח קבע על השולחן.והיום, היום  אני כבר לא בונה על זה שישאר סלמון מהארוחה של אתמול אני פשוט מכין פילה אחד בצ’יק צ’ק ומערבב אותו עם מלא דברים טובים.אז אתם לא חייבים להכין במיוחד את הסלמון, הסלמון שנשאר במקרר מאתמול הוא יותר ממצוין.זה סלט למי שאוהב טעמים עזים ולא שגרתיים.וזה סלט שאם מניחים אותו על לחם שיפון טרי מרוח במעט חרדל – זו…

יש לנו מלא תפיסות כאלה בחיים, על התאמות ושידוכים.תפיסות כאלה שבוא נודה על האמת מעט מגבילות אותנו להרגלים, לדפוסי חשיבה, תפיסות כאלה שמשאירות אותנו ממש בתוך הקופסה.כמו המחשבה שיין אדום הולך עם בשר ויין לבן הכי מתאים לדג.שורדים זה יותר רומנטי מחמניות, ושאוכל ילדים זה תמיד פסטה עגבניות.ולפעמים למרות שאני ממש גדול אני רוצה לאכול פסטה עגבניות ולשתות בכלל ויסקי לצד הדג – אז מה אכפת לי מההתאמות והתפיסות המקובלות?קחו למשל את הסלט הזה שכולו כמעט עשויי מפטריות כאלה עם טעמים עמוקים וכבדים של יערות, מי אמר שהוא לא יכול להיות קייצי, ומי אמר שפטריות זה רק בריזוטו או קדרה של מכשפות. צליה קצרה בתנור, קצת עגבניות לחות ובייבי מוצרלה וגם…

יש ירקות כאלה שמרוב שהם יפים לא משנה איפה אתה מוסיף אותםזה משדרג את הנראות ואת הסטייל של המנה.אנדיב הוא מהירקות האלה, קל לתפעול, רענן, פריך, אלגנטי ואז אתה שואל את עצמך מה הסיפור שלו ? למה המרירות? אני אגיד לכם למה כי אפשר שיהיה הכל מהכל וגם מי אמר שמרירות היא תמיד דבר רע?היא נותנת עוד מימד של טעם מתיישבת מעולה עם הפריכות ושמשלבים את האנדיב עם אפרסק רענן ורוטב של רכז רימונים וג’ינגר מקבלים סלט קייצי, אלגנטי שמביא למזרח התיכון בריזה צוננת ומלא רעננות.   אז מה קונים?2 ראשי אנדיב1 אפרסק מוצק1/2 חבילה נבטי אפונה1 מלפפון10-15 גבעולי פטרוזיליה3 גבעולי נענע לרוטב:1/4 כוס שמן זיתמיץ מ1/2 ליים אחד2.5 כפות רכז-רימונים1…