מתוקים למימונה: ז'אבן,- נוגט לבן ובוהק מורז'יה - ריבת צימוקים ואגוזים ריבת תפוזים עם קינמון והל עושהסלט

למה בכלל צריך מדריך לסלטים טריים?גם כי זה נוח שהכל מרוכז במקום אחד.גם כי הוא כולל טיפים שיהפכו את הסלט שלכם למנצח.וגם ובעיקר כי ארוחות חג הן לרוב עמוסות ממש: בהכנות וטרחה, באורחים ומלא מלא מלא סירים ויותר מדי כלים ובתכלס – מלא מנות וסלטים שחזורים למטבח ולא מתחסלים.ואני אוהב שפע שלא תטעו – אבל אני לא אוהב בזבוז אנרגיות או בזבוז מזון. המדריך הזה אומנם נכתב לפסח וכללתי בו רק סלטים שעומדי בסף הכשל”פ – אבל מבחינת כמויות וחלוקת מנות המדריך הזה נכון לכל סוגי הארוחות שיש בהן ריבוי מנות ואורחים. כמות הסלטים בהתאם לאופי הארוחה וכמות הסועדיםעד 15 אורחים:1. ארוחה שיש בה סלטים מבושלים, מנות דג, מנות בשר…

בדומה להרבה דברים, בראש שלי דמיינתי את הסלט הזה שונה לגמרי.דמיינתי רבעי שומר צרובים היטב, שוחים בגלייז חריף מתוק עם מעט מאוד פול ירוק שמקשט את הצלחת.שלפתי את המחבת, צרבתי את השומר- בדיוק כמו שתכננתי.המשכתי להכנת הסירופ ונשפך לי קצת יותר לימון משתכננתי.שהתחלתי להוסיף את הפול היד פשוט שפכה את כל מה שהיה בקערה.הריח במטבח היה פשוט מסחרר וחשבתי לעצמי “כפרה, אז מה אם בכלל תכננת משהו אחר” (כן לפעייםן אני קורא לעצמי כפרה)החזרתי את השומר למחבת, הקפצתי עוד דקה שתיים והסתכלתי על המחבת השמחה הזו, טעמתי והבנתי שלפעמים האילתורים הפספוסים – שווים יותר מכל התכנונים. עכשיו למה אני מספר לכן את זה? גם בשביל המוסר השכל וגם כדי להגיד…

זה סלט של עכשיו, ממש עכשיו – הירוקים פריכים ונהדרים וטעימים שיא.תתפלאו אני לא מדבר על עלים או עשבי תיבול, אני מדבר על שעועית ירוקה ועל כרוב ניצנים שנמצאים עכשיו אצל הירקנים.לפני שתברחו חשוב לי להגיד כרוב ניצנים טרי – לא דומה פשוט לא דומה לזה הקפוא.תסמכו עליי בעניין הזה ופשוט תנסו את הטרי – מבטיח לכן שתתמכרו.סלט ירוקים של חורף, זה סלט ירוק בלי חסה אבל עם מלא פריכות טובה.ערבבתי לו רוטב של טחינה עם סילאן ובלסמי ויצא סלט פשוט משגע. את הכרוב והשעועית חולטים חליטה קצרה במים רותחים ומעבירים מיד לקערה עם מי קרח – עכשיו אני יודע שזה מנג’ס ומייצר כלים אבל זה מה ששומר על הירוקים…

תאנים אני אוהב.חגים אני אוהב.אנשים שהם ישר ולעניין אני אוהב.אנשים בלי מניירות וגינונים, שמדברים תכלס ומחייכים, ככה מבפנים – אני אוהב במיוחד.ושכל אלה נפגשים מה אני אגיד לכם יוצא שילוב מדהים. אחרי נטלי אני עוקב כבר תקופה, ולא מזמן נפגשנו באיזה אירוע.ניגשתי להגיד שלום ואיזה כיף שנפגשים מחוץ למסכים.היא חייכה אליי, אמרה לי היי, איזה כיף ומה המספר טלפון שלך?זה היה מפגש מוזר שהרגיש  טבעי כזה.החלפנו מספרים ועוד כמה מילים ונפרדנו אחרי דקה.כמו שאמרתי, מפגש מוזר וקצר – שהרגיש טבעי כזה.חזרתי הביתה והיתה לי תחושה לא מוסברת שמצאתי חברה. לא עבר הרבה זמן וכבר נפגשנו לקפה, שכלל מלא מאפים, חיוכים ושני אנשים שאין להם נקודות בסוף משפטים.ולמה אני מספר לכם…

  חגים וזמנים לששון,לאירוח ולטרחה.אינספור סעודות, יותר מדי מנות, ומארח.ת שעובדים קשה, קשה מדי. ביננו, מי אמר שצריך לעבוד קשה? לא יותר עדיף להגיש מנות חגיגיות בלי מאמץ?יודעות מה, בסדר,  על העיקרית והקינוח אני מרשה לכן לטרוח.במילים אחרות – אני חושב שבאירוח חכם, חגיגי ואלגנטי צריך לבחור מנה או שתיים שדורשות אקסטרא מאמץ, מרובות שלבים ודיוקים ובשאר המנות צריך להקפיד על קל קל קליל.ומאחר וזה עדיין חג או אירוח מיוחד אז גם את הקליל צריך לדאוג שיגיע עם הרבה דאווין. ריכזתי בשבילכם קולקציית סלטים מלאי רושם ובלי מאמץ.כאלה שתכינו וכולם יתפעלו, ישבחו, יהללו – לכולם יהיה טעים וכולם יהיו מרוצים ובלי הרבה מאמצים. מבחינת כמויות חילקתי את ההמלצה שלי ל2…

מה לפבלובה ולבלוג של סלטים?התשובה היא פשוטה והיא מורכבת משלושה חלקים:1. פבלובה זה טעים טעים, במיוחד עם תאנים ורימונים.2. בבלוג שלי וגם בחיים אני מאמין בערבובים, בלצאת קצת מהקווים.3. יש דבר כזה ארוחת חג בלי קינוח? אז זהו שאין. אני חובב מתוקים ידוע, בסוף כל ארוחה חייב איזה משהו מתוק.ובארוחת חג וארוחות כבדות ועמוסות תבשילים אני רוצה קינוחים קלילים, מושחתים ואוורירים.פחות שוקלדים ובצקים ויותר פירותיים ומתוקים.ובחג רצוי קינוח כזה שיעשה הרבה דאווין שהוא יגיע לשולחן. הפבלובה הזהו היא ערבוב שלי ושל אייל רווח, אם אתם עוד לא מכירים אותו אז זה בדיוק הזמן.אייל הוא קונדיטור מוכשר על חלל, שחוץ ממתכונים משובחים וסדנאות הוא מעצב עוגות מפאורות בהתאמה אישית.תציצו באתר שלו…

תאמינו או לא, בתמונות שלפניכן זה אותו סלט.סלט פסטה עם קישוא, עוד כמה דברים טובים ורוטב ירוק ירוק שעוטף את הכל בטעם מדהים.אז מה ההבדל? ההבדל הוא בצלחת או יותר נכון במצלחת.אוכל בדומה לתרבות מקושר למקום, לזמן, ליוצר, ובעיקר למתבונן (ובמקרה הזה גם הטועם). אוכל בעייני זו אומנות, זה היכולת של אנשים לבטא את עצמם, להעניק מעצמם קצת (או הרבה) לאחרים. אנשים שמצליחים לבטא עצמם דרך אוכל, לספר סיפור, שמתייחסים לאוכל כאל חוויה, כאל תרבותואל כאל אמירה – אלה אנשים שאני אוהב ומעריך במיוחד. אסף גרושבסקי הוא שף אמן, הוא חוקר, הוא עורך במטבח שלו אינספור ניסויים כדי לדייק את האומנות שלו.ובמקרה של אסף האומונות הזו טעימה טעימה ואלוהים כמה שהיא…

רגע לפני הקרפצ’יו מנגו, נתחיל מוידוי – יש לי יחס מוזר עם מנגו.אני בתכלס מת על הפרי הזה אבל אוכל אותו רק טרי.קינוחי מנגו/גלידת מנגו וושות’ אני לא ממש מבין את זה – זה תמיד לא מספיק טוב כמו הפרי הטרי.לוידוי הבאמת קשה – הגלעין שלו, למה לינוק אותו? באמת ההתעסקות אח”כ עם השיניים לא שווה את זה בעייני.מבחינתי מנגו טרי בקוביות ואם אפשר שמישהו אחר חתך והגיש אז זה בכלל נהדר.אבל יש מקרים (שלא לומר ברוב הזמן) שאני זה שקולף חותך ומגיש וזה בסדר כי זה מאפשר לי לשחק עם הפרי הזה במטבח ולגלות כמה הוא ורסטילי, מרענן ונהדר.אז היום קרפצ’יו מנגו שפשוט מכינים עם קולפן, סחטתי מעל עגנבניה…

בחרתי להכין סלט באודישן בידיעה שאני לוקח סיכון.בחרתי להגיש סלט – כי זה מה שאני עושה, אני נותן במה, מאיר זרקור על סלטים ועל כל מה שטוב באדמה (ובאנשים) של המזרח התיכון.האמת שלא האמנתי שסלט ירוקים עם לברק ופריקה יעורר כזו מהומה ודרמה.כמה דרמה? דרמת ברמת הסלט קיבל את הטייטל “סלט המריבה”.עכשיו מה אני אגיד לכן?דרמות –  אני חובבשמדברים על הסלטים שלי –  אני אוהבשסלט שלי מעורר דיון –  זו מחמאהאבל מריבות –  זה פחות הקטע שליבכנות ממש גמורה לא האמנתי שהסלט שלי יקבל כזו חשיפה וכזו תהודה. בחרתי בסלט כזה שהוא ארוחה, עם המון עשבי תיבול עוצמתיים, עם פריקה וגם נתחי דג לברק שתובולו בתיבול ים תיכוני חזק.את הדג…