כל פעם שחושבים על ארוחות רומנטיות חצי מהאנשים מדמיינים תותים בשמפניה או תותים בקצפת או תות מצופה בשוקלד.עוד מימי הביניים הצבע האדום שלו קישר אותו לתשוקה. צורת הלב של התות עושה לנו בראש קונטציות של אהבה –  ואני באופן אישי חושב שיש בו גם משהו תמים וילדותי.ואני גם אוהב אותם בלי קשר למחוות רומנטיות וחגי אהבה כאלה ואחרים, אני אוהב אותם ממש כל העונה, וחוץ מלזלול אותם עם שמנת חמוצה וקצת סוכר אני גם ממש אוהב אותם בסלט.בסלט הזה התות הוא הכוכב, ביחד עם מנגולד, קולורבי ועוגיות שומשום וצנובר מלוחות. ובגלל שאני ממש אוהב תותים, אז התות הוא גם ברוטב של הסלט הזה.אני לא יודע אם תכינו את הסלט הזה…

ט”ו בשבט – נטיעות, פירות יבשים ומלא מלא שירים.כולם חוגגים את ראש השנה לאילנות – ובצדק הטבע שווה מסיבה וחגיגה.אבל איך יכול להיות שאנו חוגגים את שמחת הפריחה והפרי דווקא בימים שמרבית העצים ערומים ונטולי עלים? למה לא לחגוג באביב שהכל פורח וצבעוני ואפשר לצאת לשדות? אני אגיד לכם למה, כי זה בדיוק הזמן להסתכל על העצים ולקבל שיעור לחיים.בעונה זו חלק גדול מהעצים עומדים איתנים וערומים. חשופים לרוחות,לברקים ורעמים. עומדים איתנים ומקבלים בשמחה את גשמי הברכה. ובזמן שהם עומדים הם מתכוננים לפריחה. הם יודעים שלאחר הסופות והגשמים, יצאו ניצנים, יצאו פירות חדשים, והם ישבו להתכסות באינספור עלים וצבעים.העצים, הם יודעים וזוכרים את חילופי העונות, את גלגל החיים.וגם אנחנו, בזמנים…

שהתיישבתי לכתוב על הסלט הזה חשבתי לכתוב כמה אני אוהב שומר וטעם של אניס ופתאום, פתאום נזכרתי בשקית.שקית סנדוויצ’ כזו עם רצועות של גמבה ושומר בתוכה.שקית שהייתי מצטייד בה לבי”הס בתקופות שהילד השמנמן החליט להלחם, הילד שחשב שכרסום שומר זה מה שימנע ממנו להתנפל על המקרר שהוא חוזר הביתה.מהיסודי ועד התיכון, בתקופות האלה של “הלאכול  מסודר” של “האני שומר עכשיו”, השקית הזו הייתה צצה – היא והשומר.את השומר הייתי מכרסם ובד”כ את הגמבה מעביר לילד אחר.ואחרי הצבא, בתיק של הלימודים והעבודה לצד ארנק, משקפים, מחברות, כריך ושאר חפצים תמיד היתה שם גם שקית עם רצועות שומר.עכשיו זה לא סיפור על גבורה איך שומר עזר לי לרדת במשקל. זה סיפור על…

חגים וזמנים לששון – והששון הזה חוץ ממפגשים משפחתים (נכון, השנה קצת פחות), ברכות, מתנות ואיחולים, הששון הזה מגיע עם המון צלחות, סירים, תבשילים ואינספור ארוחות.עכשיו שלא תטעו אני לא אומר לא לאוכל ולשפע, ובכלל חגים זו סיבה למסיבה.בבית שגדלתי בו ובמשפחה שלי בכל הקשור לארוחות אין מינונים, אצלנו בחגים לא פוסחים על ארוחה. זה תמיד מתחיל בצהריים עם נאכל משהו קליל כי בערב יש ארוחה כבדה, ואחרי שהעמסנו צהריים לא קליל בכלל (וגם לא ויתרנו על קינוח) מתחיל מסע השכנוע העצמי שאת ארוחת הערב נעשה רק משהו סמלי לברכות ולא יותר – ואיך לומר גם פה הסמלי הופך לארוחה מלאה.וכל שנה וכל חג אני משכנע את עצמי שבאחת הארוחת…

והנה תכף מגיע החג, ההכנות בעיצומן, אתם כבר יודעים מה יהיה למנה ראשונה ולעיקרית ,ולעיקרית נוספת וגם איזה תוספות וקינוחים וצבע מפה וכמה אורחים.ובשולחן חג עם כמות מנות נדרש סלט מרענן, קליל ולא מכביד.והסלט הזה מערבב גם שתי ברכות ולמרות שאולי הוא נראה מורכב את הסלט הזה מכינים ממש בצ’יק צ’אק.בחגי תשרי עונת הדלועים בשיאה, ויתכן ואני שובר לחלקכם מיתוס, אבל דלעת ממש לא חייבים לבשל – היא טובה, פריכה וטעימה ממש ככה כמו שהיא.אז בערב החג לצד הארוחה הכבדה אני אמלא סירות אנדיב בסלטון דלעת, טרגון ונענע מתובל בוינגרט תפוח-לימוני ואפזר קצת קראנצ’ תפוח מלמעלה.הסלט הזה הוא בדיוק איך שאני רוצה את השנה הבאה שלי – צבעונית, אלגנטית, פשוטה…

חגי תשרי שוב איתנו, שוב הם כאן וככל שאני מתבגר זה מרגיש שהזמן מתשרי לתשרי הולך ומתקצר. אני בניגוד לאופנה הרווחת מאוד אוהב חגים, יש משהו בחגים שמייצר עוגן, תוחם זמנים, משאיר איזה סדר ישן על קנו. זה לא בהכרח קשור לאמונה, זה קשור למסורת ולשגרה נושנה.שגרה שנמשכת דורות, בזמנים קבועים, שורדת מלחמות, גלויות וכן גם מגפות ווירוסים – שגרת חגים שגם אם נחגוג אותם באי-אילו שינוים, אם בזום או במיעוט אורחים – החגים כאן ובחגים חוגגים.ואני את החגים כמו את הסלטים שלי, אני אוהב פשוטים להכנה ואלגנטים בצלחת.והסלט הזה הוא גם פשוט וגם אלגנטי וגם מערבב שתי ברכות בסלט אחד.הכרישה והרימון בשיא עונתם, ובסלט הזה יש המון כרישה אבל…

חג שבועות מביא איתו לרוב מצעד פחמימות בלתי נגמר לשולחן, פחמימות וגבינות – עכשיו אני כבר די התעייפתי מלנסות לשכנע את העוסקות (והעוסקים) במלאכה להפחית את כמות המאפים על השולחן ולייצר ארוחה שפויה יותר.אם תשאלו אותי אני בשבועות מוכן להסתפק במנת דג, סלט, פלטת גבינות ואולי איזה מאפה נחמד בשביל לצאת ידי חובה. בפועל מה שקורה אני יושב מוקף בפחמימות וסלטים, אוכל, נהנה ומקטר – הספורט הלאומי.אז הסלט הזה משלב בין פחמימה למעט גבינה והוא בין סלט לתוספת קרה והוא מיקס של טעמים שרק במחוזותינו יכול לעבוד. בטטה צלויה עם קצת חריף, ירוקים וקרם פרש שמאזן את העוקצנות – חגיגה אמיתית.אז לא משנה כמה מנות יש על שולחן החג שלכם…

הדובדבנים כבר כאן ואם תשאלו את היפנים זו סיבה ממש ממש טובה לחגיגה.אז נכון הם בכלל חוגגים את פריחת העץ המרהיבה ואני בכלל חוגג את זה שהפרי טעים לי ברמות, ואת זה שהוא מסמל שהקיץ כבר ממש ממש פה.ושבועות זה רק התרוץ למסיבה, להתכנסות, לחגיגה. ואם כבר לחגוג אז תמיד עם הדובדבן שבקצפת, ובמקרה הנ”ל עם הדובדבן שבסלט.אז כן למרות שהמרכיב העיקרי בסלט הזה הוא דובדבן זה ממש לא אומר שמדובר בסלט פירות, או בסלט מתוק.זה אומר שמדובר בסלט קצת אחר, קצת מגוון אבל כזה שברגע שתנסו לא תצליחו להגמל.אז ערבבתי דובדבנים עם מלפפונים, קצת בזיליקום, נענע, צנובר קלוי ומוצרלה.ומה שאני אוהב בסלט הזה חוץ מהטעם והעובדה שהוא מכיל הרבה…

איזה צירוף מקרים שבחג הביכורים, חג הפירות החדשים המשמש מגיח לביקור.אני חולה על משמשים, משהו בצבע שלהם והחמיצות שלהם בא לי ממש בטוב.הבאסה עם המשמש זה שהעונה שלו ממש ממש קצרה אז צריך לרוץ מהר מהר לפני שיגמר.והסלט הזה הוא מושלם לעכשיו שהמשמשים עוד מוצקים ולא לגמרי בשלים.צריבה קלה על הגריל מקרמלת אותם בקטנה ומוציאה מהם רק דברים טובים.ובסלט הזה ערבבתי אותם עם שני סוגי עשבים שאני מאוד אוהב, אבל כאלה שלא תמיד זמינים בכל סופר – אבל אתם כבר יודעים אם לא מצאתם אז בתחתית המתכון יש תחליפים.אבל תסמכו עליי, שווה להתאמץ ולהשיג את החמציץ והמרזיה (בדוכני הירוקים יש מהם בשפע) כי ביחד עם המשמש, הזיתים והפיסוטק זו חגיגה…

שבועות עוד רגע כאן, וההכנות לפסטיבל הפחמימות והגבינות בעיצומן.עכשיו כידוע אני מאוד אוהב חגים, והשנה החג הזה בא אחרי פסח עגמומי במיוחד. ולכן אני אתן לכל המארחות והמארחים להשתולל על מאפים בכמויות מסחריות, ואף אחד לא ישמע ממני תלונה על הכמויות הבלתי הגיוניות שיש על שולחן ממוצע בישראל בערב החג .אני רק אגיד שלצד שולחנות עמוסי פחמימות ועמוסי גבינה אין צורך להעמיס גבינות גם בסלטים, בסלטים אפשר להתייחס לגבינה כתבלין.הסלטים הם התוספת ואני ממליץ להשאיר אותם אוורירים ופחות כבדים.והסלט הזה לדוגמה מתאים לשבועות ובתכלס לכל השנה, לערבים כאלה שמתחשק סלט אלגנטי עם קורטוב חוצפה.אנדיב, עם בצל-סגול מקרומל,מעט גבינה-כחולה בשביל עיקצוץ של חריפות ופרוסות שקד קלוי בשביל הקראנצ’. אז מה קונים?2…