יש משהו בזכרון של ריח שמחדד אותנו שמייצר אצלנו רגשות ותחושות, משנה אווירה ומכין אותנו לפעולה. לפעמים אנחנו יודעים ומזהים את ההתניה הזו ויש פעמים שאנחנו אפילו לא מרגישים שזה קורה אבל משהו בנו משתנה. אצלי? אם יש לי זכרון של ריח חזק ומוחשי זה ריח של עץ תאנה בקיץ. הריח הזה המתוק הדחוס, אוטמטית מחדד אותי, גורם לי לחפש אחרי העץ, אחרי תאנים בשלות. כי מי שבילה בילדותו ימי קיץ שלמים מתחת לעץ תאנה, גם בבגרותו יזהה את הריח מקילומטר אם זה בריצה בפארק או בהליכה ברחוב בשניה שהריח הזה מתגנב לי לאף אני מתחיל לחפש אחרי העץ, אורב להן, מחכה שיבשילו וקוטף כי אין אין על תאנים בקיץ. והשבוע מסיבות…

מוכנים לזה? יש לי וידוי, אני עושהסלט, נולדתי וגדלתי בארץ ובטח כבר הבנתם שאני חי ונושם את המידלאיסט. מכור לטעמים, לריחות ולצבעים של כאן, של ישראל  – וזה ישמע קצת מוזר אבל אני לא אוהב אבטיח. וניסיתי באמת שניסיתי זה פשוט לא בשבילי. עכשיו מה לעשות שכולם כאן אוהבים את הפרי הזה, טוענים שאבטיח ובולגרית על חוף-הים זה הכי ישראלי (אבל גם אומרים את זה על פלאפל וגם על זה אני לא משתגע – מה זה אומר עליי?) ובכל זאת שהאהובים שלי מבקשים פינוק של קיץ, משהו מרענן אז אני מתגבר על הסלידה שלי מהפרי הזה ומכין להם את הסלט הזה, למה? כי זה מה שעושים בשביל מי שאוהבים, מתאמצים…

הקיץ הוא לא שעתם היפה של הירוקים למיניהם וסוגיהם, חם להם עייף להם ופחות רענן להם, כחובב ירוקים מושבע אני הולך לירקן המושבח שלי ומקווה שהשבוע מצב הירוקים יהיה סביר אבל אם יש משהו שלמדתי זה שבחיים אסור להסתפק רק בסביר, צריך למצוא חלופות אחרות, לבדוק אופציות נוספות ולהשתמש במה שכרגע יש לעולם להציע לנו – בקיצור צריך למצוא את מה שבעונה ואת מה שטוב לנו עכשיו.ומה טוב עכשיו? עכשיו זה הזמן של הדלועים, הדלעת על סוגיה השונים כרגע בשיא, בניגוד למה שמקובל לחשוב הדלעת והזוקיני ועוד המון ירקות אחרים לא באמת מחייבים בישול בכדי לאכול אותם, אנחנו מבשלים הרבה מהירקות כי ככה הרגילו אותנו אבל חיתוך נכון שלהם מאפשר…

 חלה זה לא עוד לחם וממש לא סתם לחם – יש לה מימד מיסטי, זה לחם שבא עם מסורת, לחם של דורי דורות, לחם של יהודים שהיה פה לפנינו וימשיך להיות גם אחרינו,  חלה זה בית, ויום שישי ושולחן ערוך יפה ומשפחה – ומעל הכל חלה זה טעים מאוד אבל ממש טעים. אני עוד לא פגשתי בנאדם שלא אוהב חלה, אולי מעדיף ממאפיה מסויימת או את המתוקה על פני המלוחה ואולי הוא גם נמנע מחלות (כל אחד וסיבותיו שלו) אבל “לא אוהב חלה” לא מאמין שיש כזה דבר.עכשיו בתכלס התפקיד שלה הוא לנקות לנו את הצלחת בין המנות או להרגיע את הבערה הפנימית מחריפות יתר. ברשותכם אני מציע שימוש נוסף,…

פעם מזמן שהייתי ילד היה לנו טקס כמעט כל שישי בצהריים: אני ואחים שלי היינו יושבים בשולחן במטבח ביחד עם אבא שלי ואוכלים בטטות שאמא שלי עטפה בנייר כסף ושמה בתנור ונתנה להן להצלות במיץ של עצמן. היינו פותחים את נייר הכסף בזהירות (ברקע מלא קריאות אזהרה “זה חם זה חם- תזההההר”). חוצים לאורך, מפזרים סוכר וקינמון ואבא שלי שאחראי על המוגזמות לימד אותנו להוסיף גם חמאה לכל התענוג הזה – ואלוהים יודע שזה תענוג אמיתי. בינתיים השנים עברו, גדלנו, התפזרנו ואמא שלי כבר לא סובלת את הנוכחות שלנו במטבח. בנוסף לזה, אחרי שנים של אינספור דיאטות, תזונאים ושיטות הרזיה גידלתי פחד מבטטה (זו פחמימה פשוטה, מלאה סוכר וכו’ וכו’).טקס…

אחיין שלי: אמא מה דודסלט עושה?אחות שלי בלב : מכין סלט נו מה?אחיין שלי במבט של סימן שאלה: אבל זה ענבים….דודסלט מתערב ומסביר שסלט אפשר להכין מכל דבר גם מפירות וגם מירקות ושמה שחושב זה שבסוף זה יהיה טעים.את ההורס הקטן הצלחתי לבסוף לשכנע באמצעות טעימה מהסלט הזה (לפני שהוספתי צ’ילי – כי רחמים על הילד).לא מדובר כאן בסלט עלים עם תוספת מינורית של פרי  – כאן הפרי ובמקרה הזה הענבים הם המרכיב המרכזי אבל אל תטעו זה ממש לא סלט פירות. הניגוד בין מתיקות הענבים לחריפות של הצ’ילי והעוקצנות של עשבי התיבול הם מה שהופכים את הסלט הזה לחגיגה של קיץ, של ערב בגינה עם חברים טובים, קצת גבינות…

בחגי ישראל רוב שולחנות החג עמוסים בשלל מטעמים שלרוב יאכילו כמות סועדים כפולה מזו שיושבת לשולחן, שבועות הוא לא יוצא דופן במובן הזה, הוא שונה בדבר אחד מרכזי – שולחן החג עמוס במאפים ובצקים עתירי גבינות (ואני לא מתלונן לרגע) מה שהופך את הארוחה לכבדה מאוד ולכן, בארוחות שכאלה אני מעדיף שלא להעמיס גם את הסלט בגבינות או ברטבים כבדים, כמו תמיד חשובה לי ההתאמה של הסלט לעונה ולחגיגה.המרכיב העיקירי בסלט הזה הוא סלק אדום, שמשום מה אצלי מתקשר לבורשט ולחורף אבל בזכות הנקטרינה והבזיליקום הוא מקבל מלא אוויר ושמש של קיץ בים- התיכון והרוקפור כאן היא ממש כמו תבלין, רק בשביל הקיק והעקצוץ. במעט מאוד מאמץ מתקבל סלט שהוא חגיגה…

אני ממש אוהב את האביב – ההתחדשות, השמש (עוד אין לחות) שמים כחולים, שדות פורחים ומלא מלא ירקות וירוקים שזו עונתם והיא קצרה וצריך לנצל מהר מהר לפני שיגמר. שקדים ירוקים מתחילים לצוץ עכשיו אצל הירקנים (והם לא פה להרבה זמן) וזה אחד הפירות הכי שווים: קשה, פריך חמצמץ ומריר, יש כאלה שכובשים אותם, יש כאלה שמנשנשים אותם כחטיף ואני כמובן עושה מהם סלט. בסלט הזה שידכתי אותם לזוקיני, זיתי טאסוס, אבוקדו וצנובר. זה סלט שמשלב טעמים ומרקמים עזים ומנוגדים אבל ביחד הם יוצרים סלט אביבי מרענן ומלא באופי. הסלט עושה לי חשק לאכול אותו בחצר ירושלמית שטופת שמש ובריזה. אז מה קונים?30 שקדים ירוקים1 אבוקדו בינונוי מוצק ובשל1 זוקיני…

הסלט הזה רק נראה מסובך להכנה, הוא משלב ירקות שווים ממש כמו אספרגוס, חסה סלנובה, אפונה טריה וסלק אדום – במעט הכנה מוקדמת תקבלו סלט אלגנטי, חגיגי וטעים בטרוף!                                                                                                                          אז מה קונים?1 חבילה אספרגוס1 חסה סלנובה2 סלקים אדומים (גודל בינוני)1 כוס אפונה טריה (ללא התרמיל)2 גבעולי בזיליקום2 ענפי תימין לסוכריות…

מאז שאני ילד אני יודע שאין פסח בלי פולים (ובלי סיפורי גבורה על נקיונות) ושאין פסח בלי תירוש ענבים (או יין שמתבגרים), הסלט הזה משלב פול ירוק, ענבים אדומים ועשבים ירוקים והתוצאה – סלט של אביב, רענן צבעוני ומלא בטעם !   אז מה קונים?300 גר’ פול ירוק (ללא התרמיל)1 אשכול ענבים אדומים1 חסה אייסברג 1/2 צרור גרגר נחלים1/2 כוס שמיר קצוץ2 בצל ירוק1 כף סומסום מלא/ קלוי   1 מנה רוטב בסיס:מיץ מחצי לימון סחוט1/3 כוס שמן זית1 כפית חומץ1 שן שום כתושהכפית שטוחה מלח גסכפית שטוחה פלפל שחור גרוס                  מפשילים שרוולים מתחילים עם הפול הירוק, במידה ורכשתם פול טרי  (יותר טעים…