אני לא אוהב לדבר או להשמע כמו קלישאת ריאלטי אבל יש דברים שיונקים מבית. יש זכרונות שצרובים בתוכנו.יש תנועות ידיים שגם אם אף פעם לא ניסית קודם, הגוף כאילו יודע אותם, מכיר אותם, את ההוראה את התחושה.וברגעים הנדירים שאני פורס חלה בשישי בצהריים (נדיר כי לרוב אני משתדל להתאפק עד הערב) אני נזכר בה.בתנועת היד המודיקת שפורסת חלה לפרוסות עבות (עבות מאוד) ודואגת שכל שתי פרוסות ישארו מחוברות בתחתית ואז ממלאת אותן במלא אהבה, מעמיסה את כל האהבה שיש לה בתוך שתי הפרוסות האלה.שמה קצת מטבוחה, מוסיפה קציצה ופלפל חריף מטוגן ועוטפת בנייר לבן פשוט ומגישה למי שנכנס בדלת, דואגת לארוז ולשלוח למי שנאלץ לעבוד – ומקפידה שכולם יאוכלו ויקבלו…

כלל ידוע הוא שדברים טובים באים באריזות קטנות, ואת הכלל הזה אנחנו מבינים יותר ויותר ככל שאנחנו מתבגרים.אנחנו לומדים להעריך את האריזות הקטנות, אנחנו גם יודעים שבדכ”כ הן העוצמותיות יותר ולרוב גם אלה שהושקעה בהן יותר מחשבה וכוונה.ולמרות כל הידיעה הזו אנחנו כל פעם מופתעים מחדש.כאילו שאנחנו נתקלים במתנה בקופסה קטנה או במנה פיצפונת בצלחת סף הציפיה וההתרגשות עולה, אנחנו יודעים לצפות למשהו עוצמתי ועדיין מופתעים כל פעם מחדש. עכשיו ממה ההפתעה ? הרי ידענו לצפות למשהו שווה.אני חושב שההפתעה טמונה בניגוד, יש משהו במנות קטנות שמאפשר טעמים עזים יותר, מחשבה ברורה וצלולה יותר – ויש משהו במנות קטנות שמי שמקבל אותם מבין שחשבו עליו.חשבו עליו באמת, חשבו על התוכן, על…

איזה טעים זה בצל מדורה, כזה שנחרך והתקרמל בסוכר של עצמו, כזה שהוא שרוף מבחוץ ודבש מבפנים. יש משהו בבצל הזה שהוא השילוב האולטימטיבי בין הגס, השרוף הפראי לבין עדינות ורוך ומתיקות. והשילוב הזה הוא לא פחות ממחשמל – אותי לפחות, כן.אני אסביר יש משהו בשילוב של ניגודים שמעורר אצלי את כל החושים, מחדד, יש משהו בהבנה שמריר לא טוב לא לבד וצריך לשדך לו קצת מתיקות, ויש הבנה שהשרוף והצלקות של הבצל יצרו רוך שאפשר להתמכר אליו, ויש משהו בשילוב הזה של פריך ונימוח שעובד מצוין ויש משהו בהבנה הבסיסית שכולנו זקוקים לשידוכים, להשלמות כאלה שיעצימו אותנו וימתחו לנו את הגבולות.ובסלט הזה השידוכים עושים חגיגה:הענבים והאנדיב מביאים את הקיץ ואת…

עונת המלפפונים הוא כינוי שמקורו באירופה של לפני דורות והוא בא לתאר את התקופה שהחייטים יוצאים לפגרה. עם הזמן הוא הפך לביטוי נפוץ בעיקר בעולם התקשורת וההפקות, ביטוי שמסמל עונה שלא קורה בה שום דבר מהותי או חדש, מתאר יציאה לפגרה, משל לעונה שלא קורה בה כלום.עכשיו אני באמת לא יודע מה עשה המלפפון שמגיע לו להיות משל לתקופה משמימה.הרי המלפפון הוא אחלה, הוא ירק בסיסי, מרענן שמשתלב כמעט בכל סלט.ובעונה החמה במידל איסט מלפפון זה ציזקי, קר צונן ועוקצני – הכל חוץ ממשמים.שידכתי לו גרנולה מלוחה כזו שמכינים בצ’יק צ’ק, .את הגרנולה מכינים על מחבת (אם הכמות גדולה אפשר גם בתנור) ומה שכיף זה שלא חייבים להצמד לרשימת המרכיבים…

ובימים המוזרים האלה שכולנו רק יכולים לפנטז על ביקורת דרכונים, מטוסים, שפה זרה וחופשה שמחה ביעד רחוק רחוק – אפשר להחליט שהמתצורת המקומית מפיקים את המיטב, יוצאים לחופשה פה קרוב קרוב, את החו”ל מביאים לצלחת או לקערה, נפגשים עם חברים לארוחה שמחה ומפנטזים על החופשה.החופשה השווה הזו שכולנו נצא אליה ברגע שהחיידקון הזה יעלם מן העולם ויחזיר לנו את החופש האמיתי לפנטז, לתכנן ולממש בלי בידודים, בלי מסיכות ועם שאלות פשוטות של לאן טסים ומי ארז את התיקים והאם במקרו נתנו לכם משהו להעביר.הסלט הזה לוקח תוצרת מקומית ומביא את מקסיקו לצלחת, הצבעים, הטעמים השילובים והשמחה.אז תזמינו כמה חברים ותפנטזו על יעדים רחוקים.      אז מה קונים?1 כוס שעועית…

פטריות הן ספוג, הן סופגות טעמים ומתאימות את עצמן לטריליון מאכלים ומטבחים.אבל מה שיפה בפטריות זה שלמרות שהן סופגות הן עדיין שומרת על עצמן, על הנוכחות שלהם, זה שהן סופגות ומכילות זה לא אומר שהן מוותרות על מי שהן.וזו זו כבר חוכמה ממש גדולה!וגם בסלט הזה הפטריות מוכיחות שהן מתאימות לקיץ, שהן יודעות להיות רעננות וקלילות, והשינוקי חוץ מזה שהן יפות יפות יש להן טעם מובהק של מערות אפלוליות אז כדי להכניס בהן קצת יותר קלילות השרתי אותן במרינדת דבש וליים וצליתי במחבת וקיבלתי חגיגה.עכשיו הן טעימות ממש ככה ישר מהמחבת אבל אם תמשיכו עם הוראות הכנה של הסלט ותערבבו אותם ביחד עם קייל וברוקלי ותפזרו קצת שקדים קלוים מלמעלה…

הסלט הזה מכיל שני מצרכים שמעט קשה להשיג, להגנתם אני אגיד שהם ממש שווים ושווה להתאמץ עבורם, שנכון זה כולה סלט ומה להתאמץ עכשיו אבל מה אני אגיד לכם – לא מדובר בלרוץ מרתון או נסיעה למחוזות רחוקים מדובר בללכת לשוק או לירקנים שווים ותאמינו לי יש אותם גם אצל הירקנים מהעתיד אלה שמוכרים ירקות אונליין.אז בסלט הזה יש פאקוס שאני מהלל אותו כבר כמה שבועות, זו כרגע העונה שלו והוא מהאורחים הכיפים האלה שמגיעים, עושים שמח ואז נעלמים לכמה חודשים.פאקוס (נקרא גם מלפפון ערבי) הוא בין מלפפון לקישוא והוא פריך פריך, רענן ומעט מתקתק והוא שווה ממש ואני מכור אליו.הנדיר השני הם עלי המנטה או פיפר-מינט או נענעת מנטה…

יש לנו מלא תפיסות כאלה בחיים, על התאמות ושידוכים.תפיסות כאלה שבוא נודה על האמת מעט מגבילות אותנו להרגלים, לדפוסי חשיבה, תפיסות כאלה שמשאירות אותנו ממש בתוך הקופסה.כמו המחשבה שיין אדום הולך עם בשר ויין לבן הכי מתאים לדג.שורדים זה יותר רומנטי מחמניות, ושאוכל ילדים זה תמיד פסטה עגבניות.ולפעמים למרות שאני ממש גדול אני רוצה לאכול פסטה עגבניות ולשתות בכלל ויסקי לצד הדג – אז מה אכפת לי מההתאמות והתפיסות המקובלות?קחו למשל את הסלט הזה שכולו כמעט עשויי מפטריות כאלה עם טעמים עמוקים וכבדים של יערות, מי אמר שהוא לא יכול להיות קייצי, ומי אמר שפטריות זה רק בריזוטו או קדרה של מכשפות. צליה קצרה בתנור, קצת עגבניות לחות ובייבי מוצרלה וגם…

יש ירקות כאלה שמרוב שהם יפים לא משנה איפה אתה מוסיף אותםזה משדרג את הנראות ואת הסטייל של המנה.אנדיב הוא מהירקות האלה, קל לתפעול, רענן, פריך, אלגנטי ואז אתה שואל את עצמך מה הסיפור שלו ? למה המרירות? אני אגיד לכם למה כי אפשר שיהיה הכל מהכל וגם מי אמר שמרירות היא תמיד דבר רע?היא נותנת עוד מימד של טעם מתיישבת מעולה עם הפריכות ושמשלבים את האנדיב עם אפרסק רענן ורוטב של רכז רימונים וג’ינגר מקבלים סלט קייצי, אלגנטי שמביא למזרח התיכון בריזה צוננת ומלא רעננות.   אז מה קונים?2 ראשי אנדיב1 אפרסק מוצק1/2 חבילה נבטי אפונה1 מלפפון10-15 גבעולי פטרוזיליה3 גבעולי נענע לרוטב:1/4 כוס שמן זיתמיץ מ1/2 ליים אחד2.5 כפות רכז-רימונים1…

זה צהוב, זה מתוק וזה מגיע עם הבים בם בם,  בים בם בם.ילדים מתים עליו וגם ילדים ממש ממש גדולים, כי יש מאכלים כאלה שעושים אותנו שמחים, הם מגיעים לשולחן וכולם מחייכים. אם זה זכרון ילדות או פשוט השובבות – תירס כולם אוהבים.אני מודה מעולם לא השתגעתי על לאכול אותו בקלחים אבל אני פשוט משוגע על הגרגירים הצהובים.ומזמן מזמן ועד היום שהגרגרים האלה מטוגנים בתוך לביבה מהירה זה בכלל שגעון, עם קטשופ (כי אם כבר אז למה לא?)- זה פשוט נשנוש שאי אפשר לעמוד בפניו.אז בסלט הזה החלטתי לקחת את הלביבות תירס המטוגנות, הזהובות והפריכות ולערבב אותם בסלט קצת אסיאתי, סלט קייצי, קראנצ’י ומרענן.עדיין תוך כדי ערבוב וטיגון  אנ נשנשתי כמה…