סברס, ירוקים וקצת צ’ילי
סברס הוא הפרי של קקטוס הצבר המצוי, אותו פרי שישראלים ילידי הארץ בחרו להתהדר בכינוי שלו כסמל לגאוותם על היותם ילידי המקום.
הצבריות כאות לגאווה, מקום המדינה ועד יום יש סבים והורים שמספרים בגאווה על הבן או הנכדה הצברים הראשונים במשפחה.
ולמה דווקא צברים? למה זה ולא אף פרי אחר? בעייני משתי סיבות אחת כי הגידול הזה הוא ממש מכאן מהאדמה הזו, גדל כאן כבר עידן ועידנים.
והסיבה השניה היא כי קל לנו לראות את עצמנו בפרי הזה, קשה להגיע אלינו, אנחנו מחוספסים וקוצניים מבחוץ אבל ברגע שמקלפים אותנו אנחנו רכים, מתוקים ומלאים בעסיס.
והסברס אנחנו משוכנעים שהוא רק של קיץ אבל בפועל הוא נותן פרי עד סוף אוקטובר, ונראה כי השנה העונה תמשך מעט יותר מהרגיל.
והסלט הזה עושה כבוד לסברס, זה לא סלט מתוק ולא סלט פירות. זה סלט שמסמל בעייני את הישראליות החדשה זו שלא מוותרת על שום דבר, זו שמערבבת ביד אמיצה , עבר, עתיד, מתוק, חריף, זו שמוסיפה המון עשבי תבלין וזו שאוכלת את החיים בביסים גדולים.
אז מה קונים?
3 סברס
½ צרור אורגולה
2 מלפפונים
3 גבעולי בזיליקום
2 גבעולי נענע
1 צ’ילי חריף
לרוטב:
1/3 כוס שמן זית
מיץ מחצי לימון
1 כף רכז רימונים
1 שן שום
¼ כפית מלח גס
½ כפית פלפל שחור גרוס
מפשילים שרוולים
הסברס שקונים בירקנים נקי באופן יחסי מקוצים ולמרות זאת רצוי מאוד לעטות כפפות בזמן הקילוף.
מסירים את קצוות הסברס, חורצים חריץ אחד לאורכו ומסירים את הקליפה.
בכדי לוודא שלא נותרו שאריות קוצים על הפרי, ממלאים קערה גדולה במים ומניחים את הסברס הקלוף בתוך המים למספר דקות, הקוצים שוקעים לתחתית. מוצאיים את הסברס מהמים שוטפים קלות ורק לאחר מכן שופכים את תכולת הקערה.
חותכים את הסברס לאורכו לארבע חלקים וחותכים לקוביות בעובי 1-2 ס”מ (אין צורך למדוד, זה בערך 2 קוביות על מזלג). מעבירים לקערת ערבוב.
מסירים את קצוות המלפפון, חותכים לאורכו לארבעה חלקים וחותכים לקוביות בגודל זהה לקוביות הסברס.
מסירים את הגבעול הגס של עלי האורוגולה, חותכים את העלים בצורה גסה ומוסיפים לקערה.
את עלי הבזיליקום והנענע מפרידים מן הגבעול הגס, משאירים בשלמותם ומוסיפים לקערה.
את הצ’ילי החריף פורסים לפרוסות דקות ומוסיפים לקערה.
מערבבים בקערית את כל חומרי הרוטב, מוסיפים לסלט, מערבבים ומגישים מיד.
ומה אם אין לי?
אורגולה – רוקט או גרגיר נחלים יתאימו גם כן.
סברס – יש כאן עוד מלא סלטים אחרים.
רכז רימונים – כדאי שיהיה, ובכל זאת גם סילאן יתאים.
עם מה זה הולך?
עם חג ואורחים מגוונים כאלה שאוהבים גם מתוק, גם חריף וגם ירוק מרענן.