צ’יפס קישוא, נענע ופיסטוק מקורמל

קשקשנו קצת באינסטוש ואז אפרת כתבה  “יאללה בוא נצלם מדור יחד”  – קראתי את ההודעה שוב ושוב.
חשבתי לעצמי “נדב תשמור על פאסון” ואז נזכרתי שאין לי את הפונקציה הזו, ושפאסון זה מיותר וגם ככה אצלי הוא מחזיק בול ל2 שניות.
בכל זאת, לא כל יום אפרת ליכטנשטאט אומרת לך קדימה בוא נפתח יומנים ונקבע יום ערבובים וצילומים.
בתגובה להזמנה אפרת קיבלה ממני מטח של הודעות מנוסחות היטב: “חלום חלום חלום” “אני מחייך כמו ילד בן 5” וכו וכו.
נפגשנו אצל אפרת, ותוך כדי ערבוב היא אומרת לי ככה בפשטות “הצלחת לעשות לא מעט רעש עם הסלטים שלך” ושוב אני לא שומר על פאסון ושוב מציפה אותי התרגשות כזו מבפנים.
אתם מבינים, גם ל מי שחש עצמו קרדשיאן של הסלטים, עם כל הבטחון בערבובים יש גם איים של אי-ודאות.
אנחנו הרי אף פעם לא באמת יודעים כמה תהודה יש למה שאנחנו עושים? כמה השפעה אם בכלל? אנחנו עושים ומכוונים שיצא טוב, אבל האיים האלה של האי-ודאות מדי פעם צפים ועולים.
ומעבר לבוסט לאגו (שזה אחלה) יש משהו בלשמוע פידבק כזה ממישהו אחר שהוא פשוט מחזק אצלך את ההבנה שאתה בדרך הנכונה.
כן זה נכון, יותר חשוב לשמוע את הקולות המחזקים מבפנים, אבל לפעמים גם קולות מבחוץ עוזרים מאוד בלתת את הפוש. לשמוע את הדברים האלה מאנשים מצוינים בתחום, עוזר מאוד בלפזר ולצמצם את האיים האלה.
ואפרת היא הרי מהמצוינות באמת, מקצוענית ללא פשרות, עם עיניים מחייכות. ובדיוק כמו המתכונים והצילומים המשגעים שלה באפרת יש הרבה בטחון ובהירות, צבעוניות ונינוחות.
זה לא פלא שמהמפגש עם אפרת יצאתי עם ראש מלא במחשבות (וגם עם כמה משימות) וגם יצאתי עם תחושה מדהימה שכמה כיף שהתהודה של הסלט הזה שלי זימן לי מפגש עם אנשים כמותה.
ובין הדיבורים היה גם  סלט משובח שמתאים בול לימי השרב: צ’יפס קישואים, המון נענע, פיסטוק מקורמל ומעט גבינה מלוחה.
שלא תטעו הסלט הזה נראה תמים – והוא לא.
הוא נשמע מסובך – והוא ממשש פשוט להכנה.
ומהפיסטוק המקורמל כמה קל – כדאי שתכינו מראש כמות כפולה.
הסלט הזה הוא חגיגה רעננה!

אז מה קונים?
לסלט:
2-3 קישואים בינונים ומוצקים
צרור אורגולה
15 גבעולי נענע (רבע צרור גדול)
70-100 גרם גבינת בריזנה
שמן לטיגון

לפיסטוק המקורמל:
1/2 כוס פיסטוקים קלופים (לא קלוים)
1.5 כפות מייפל
1 כפית שמן
1/2 כפית מלח גס

לרוטב:
1/3 כוס שמן זית
מיץ מלימון אחד
2 שיני שום כתושות
1 כף חומץ
1/4 כפית מלח גס
1/2 כפית פלפל שחור גרוס

מפשילים שרוולים:
שוטפים ומייבשים היטב את הקישואים, מסירים את הקצוות וחוצים לאורכם. פורסים לחצאי פרוסות דקות.
המהדרין יניחו את פרוסות הקישוא לייבוש על גבי ניר סופג לכשעה (רצוי, אך לא הכרחי).
מחממים במחבת שמן לטיגון (בערך רבע כוס שמן), מטגנים את פרוסות הקישוא עד להזהבה ומניחים לצינון ע”ג נייר סופג.

להכנת הפיסטוק המקורמל:
מחממים תנור ל200 מעלות, מערבבים בקערית את הפיסטוק עם המייפל, המלח והשמן.
מרפדים תבנית בניר אפיה ומניחים את הפיסטוקים בשכבה אחת אחידה (לא לערום), אופים כ7 דקות עד להשחמה.
מוצאים ומצננים היטב. ניתן כמובן להכפיל ולשלש את הכמות לטובת המכרסמים, הפיסטוקים ישמרו היטב בקופסה אטומה למספר ימים.

מסירים את הגבעול הגס מעלי האורוגולה וחותכים את העלים ל2-3 חלקים לרוחב, עבירים לקערת ערבוב.
מפרידים את עלי הנענע מן הגבעול, קוצצים ומוסיפים לקערה.
בסמוך להגשה: מוסיפים את הקישואים המטוגנים, הפיסטוקים וכל מרכיבי הרוטב, מערבבים בתנועות קלות ומעבירים לצלחת הגשה, מפוררים את גבינת הברינזה מעל ומגישיים מיד.

ומה אם אין לי?
קישוא – זוקיני זה אחלה.
גבינת ברינזה – כל גבינה מלוחה ויבשה.
אורגולה – רוקט/גרגר נחלים יעבדו מעולה.

עם מה זה הולך?
בורקס, דגים מלוחים, קצת זיתים קצת ארק ואתם מסודרים.

בתאבון