אבוקדו, עגבניה וגמבה

אני ירושלמי בדימוס וירושלמי שלא נופל בתו-תקן הירושלמי של עמידות בקור.
חיים שלמים שנאתי את החורף ויותר מזה את הסתיו.
תנו לי שמש ואור ואני איש הרבה יותר שמח, אבל וזה אבל חשוב ככל שעוברות השנים אני מוצא יותר סיבות לאהוב (טוב אולי לא לאהוב יותר לחבב) את  החורף.
אז חוץ ממרקים, קרמבו ומלא עשבי תיבול רעננים, בחורף יש כוכב אחד בעייני וזה האבוקדו – כמו הנחליאלי הוא מתחיל להופיע שניה לפני הגשם והוא נשאר כאן עד שהחום חוזר לאזורנו. בחישוב מהיר זה אומר שעכשיו הוא בשיא שלו!
כן זו הקדמה פומפוזית אבל אני מהמכורים, נקרע ביני לבין עצמי איזה זן אני יותר אוהב את ההס או האטינגר – וזו באמת בחירה לא פשוטה.
מה שחשוב זה לבחור אבוקדו בשל ומוצק , אני לא מאלה שמטבעים אותו בלימון ואני מאלה שחושבים שהוא לא צריך הרבה כדי לזרוח.
והסלט הזה הוא סלט שמככב אצלי על בסיס שבועי, סלט של יומיום וגם חג (הצלחת היא זו שקובעת את ההבדל) הוא פשוט וקל במובן הכי טוב של המילה והסלט הזה, כמה שהוא מושלם לאירוח (כי כמעט כולם אוהבים אבוקדו), הוא בסוף הכי טעים בטרנינג מול הטלויזיה, לצד חביתה עם פריכיות או קרקר.  

אז מה קונים?
1 אבוקדו גדול בשל ומוצק עדיין
1 פלפל אדום (גמבה)
2 עגבניות קטנות מוצקות ובשלות
10 גבעולי שמיר
10 גבעולי פטרוזיליה
1 כפית צלפים

לרוטב:
1/3 כוס שמן זית
מיץ מ1/2 לימון
שן שום כתושה
1/2 כפית מלח גס
1/2 כפית פלפל שחור גרוס

מפשילים שרוולים

יש לי הרגל מוזר כזה שבסלט שיש בו אבוקדו אני חותך אותו אחרון וזה משתי סיבות: הראשונה אם אני מוסיף לו את הרוטב מיד לאחר החיתוך אני מונע את השחרתו והשניה והחשובה יותר הוא תמיד ממש מלכלך לי את הקרש חיתוך.
בכל אופן אם החלטתם להתחיל בחיתוך של האבוקדו תסחטו חצי לימון (זה של הרוטב לא בנוסף) ותשפכו על האבוקדו בכדי שלא ישחיר.

מתחילים בגמבה, מעמידים את הגמבה על בסיסה ואוחזים בקודקוד שלה, מתחילם בחיתוך הדפנות כאשר הסכין מנסרת בין 2 נקודות צרות, את “הבטן” הבולטת של כל דופן. בעצם חותכים 3-4 “בטני” / דפנות גמבה, החלקים הצרים המתכנסים פנימה זה בעצם החלקים של האידרה והגרעינים, באופן החיתוך הזה בעצם מתקבל הפילה הנקי של הגמבה בלי צורך לנקות את הגרעינים והאידרה הלבנה, אלה נשארים מחוברים לקודקוד ולתחתית והולכים אחר כבוד לפח.

תמונה להמחשה:

חותכים את פרוסות הגמבה לרצעות ואז לקוביות יחסית קטנות, בערך ס”מ על ס”מ (זה לא מדע מדוייק , זה בערך 2 קוביות על מזלג) ומעבירים לקערת הערבוב.
מסירים את העוקץ של העגבניות, חוצים ומרוקנים את החלק הנוזלי והגרגירי ומשתמשים בבשר העגבניה בלבד. פורסים לרצועות ואז לקוביות – בגודל זהה לזה של קוביות הגמבה. מעבירים לקערת ערבוב.
מפרידים את הגבעולים הגסים מן השמיר והפטרוזיליה וקוצצים גס ומוסיפים לקערת ערבוב.
יש הרבה שיטות לחתוך אבוקדו,אני מוצא שהכי נוח זה לחתוך אותו חיתוך היקפי לאורכו (לחצות ל2) להוציא את הגרעין, ובעזרת כף לחלץ את האבוקדו מן הקליפה.
דרך נוספת היא לקלוף אותו בשלמותו בעזרת קולפן או סכין, לחצות ולהוציא את הגרעין (זו אחלה שיטה רק שהיא מלכלכת את הידיים)
בכל מקרה קולפים את האבוקדו, חותכים לרצועות ואז לקוביות זהות בגודלן פחות או יותר לקוביות הגמבה והעגבניות, מעבירים לקערת ערבוב.
מוסיפים את הצלפים ואת כל מרכיבי הרוטב, מערבבים (זה סלט שמותר לערבב עם כף ולא עם הידיים).
מעבירים לכלי הגשה.

ומה אם אין לי?
אבוקדו- נו באמת?
צלפים  – מלפפון חמוץ זה תחליף מצויין.

עם מה זה הולך?
לארוחת בוקר / ערב / לכרסום מול הטלויזיה ופשוט עם הכל.

בתאבון