הלחמניות הטעימות בעולם

אני אתחיל  מהסוף, ממש מהשורה התחתונה –  אלה לחמניות השמרים המתוקות הטעימות בעולם.
אז מה ללחמניה ולבלוג הזה – מאוד פשוט, עבדכם הנאמן אוהב לערבב, אז הוא מערבב גם תכנים מחוץ לקערה.
ועבדכם הנאמן גם מאוד, אבל מאוד אוהב את הלחמניות האלה שאמא שלו מכינה כל השנה.

אז למה דווקא עכשיו?
אז ככה, במקור סבתא שלי היתה מכינה את הלחמניות האלה לצאת יום כיפור, היא היתה מייצרת טבעות בצק וחורצת מסביב עם סכין, שלאחר התפיחה והאפיה הלחמניות יהיו יפות כמו פרחים.
עם השנים, אמא שלי שיכללה את המתכון (רק בקצת), שינתה את הקליעה והתחילה לאפות אותן כל השנה.
למה כל השנה? מהסיבה הפשוטה הלחמניה הזו היא תמיד, אבל תמיד הצלחה.
אחים שלי טוענים שאין עוד ביס כזה, פייר אני לא מתווכח איתם.

ויש עוד סיבה ללמה עכשיו?
נכון שהמלכה האם מכינה אותם כל השנה, אבל לקראת יום כיפור הגבירה נכנסת לטראנס של אפייה.
היא מכינה כמויות, מחלקת לשקיות ודואגת שהבעלים-ילדים-נהגים של החברות יבוא לאסוף כדי שלכולם תהיה לחמניה רכה ליד התה, אחרי שמיעת שופר ותפילת נעילה.

הלחמניות האלה הן מדהימות שהן יוצאות מהתנור וביננו גם אחרי הקפאה והפשרה נכונה במיקרו – הן רכות, נימוחות ומתמסרות.
והן באמת טעימות כמו שהן, והן הכי טעימות עם חמאה וריבה (אם אתן שואלות אותי אז ריבת משמש ביתית זו בכלל חגיגה).
ושאמא שלך מכינה לך את הביס, מגישה אותו עם מפית כדי שלא תתלכלך – אין לי דרך אחרת להגיד את זה – אתה פשוט מרגיש שקיבלת מנה גדושה של אהבה.

אז אם אתן צמות וגם אם לא, אם ליום הכיפורים או לשבת בבוקר (עוד לא התחלתי לדבר על אמאאא כמה הלחמניה הזו טעימה אחרי שהיא התחממה על הפלטה) או לסתם יום שבא לכן לתת אהבה: כנסו למטבח, תערבלו, תלושו, תתפיחו ותגישו במפית נייר למי שאתן אוהבות ואוהבים, תנו חיבוק ותבקשו ממנו שישמור את כולם בריאים ושמחים.

לפני כמה שבועות הלכתי למטבח של אמא שלי ללמוד את כל הסודות, צילמתי אותה אופה את הלחמניות, היא כמובן שיתפה בשמחה אבל דאגה להשמיע לכל החברות שבגלל שאני מצלם זה לוקח לה כפול שעות.
למרות שאמרתי שלא צריך היא ממש התעקשה להדגים שמאותו בצק היא מכינה לחמנייה עם מילוי שוקלד שכולם ממש אוהבים (חוץ ממני, אני נאמן לריבה ואני איש מוזר שלא אוהב שוקלד במצב נוזלי – אבל כזה אני).

אז אני ממש שמח לשתף אתכן במתכון ללחמניות של המלכה-האם, נכון אני אולי לא אוביקטיבי אבל זה חד משמעית הלחמניות הטעימות בעולם.
ועוד מילה לפני מתכון, אני אומנם בחור רגשן אבל זו באמת פעם ראשונה שאני כותב מתכון ואני דומע תוך כדי כתיבה.
אולי כי תוך כדי אני מבין כמה זכיתי שנולדתי לאמא שהיא פשוט מלכה.
שאלוהים יברך לי אותה על הסבלנות, על אהבה, על הדאגה ועל איך שאת כל זה היא מצליחה להכניס לבצק אחד שהופך ללחמניה טובה ומתוקה.

עכשיו נשאר רק מתכון ולאחל לכן ולכם גמר חתימה טובה 

אז מה קונים? 
לראש עיסה:
2 כפות שמרים יבשים
2 כפות סוכר
1 כף קמח תופח
3/4 כוס מים פושרים

לבצק:
1 ק”ג קמח
1 כוס סוכר
3/4 כוס שמן
2 שקיות סוכר וניל
1 אבקת אפיה
קורט מלח
ביצה טרופה
1.5 כוס מים פושרים (לפעמים נדרשת עווד כחצי כוס)
20 גרם חמאה/מחמאה

לציפוי:
ביצה טרופה
2 כפות שומשום

מפשילים שרוולים:
בקערית מרק/קרונפלקס עמוקה מערבבים את כל מרכיבי ראש עיסה.
שימו לב תוך מספר דקות הבלילה תתפח מאוד לכן תבחרו קערית בגודל מתאים ותשגיחו שלא יגלוש.

לאחר שבלילת ראש העיסה תססה, הכפילה ואף שילשה את נפחה.
מכניסים לקערת הבלנדר את כל מרכיבי הבצק מלבד החמאה והמים.
מוסיפים את ראש-העיסה ומתחילים ללוש.
לאחר לישה של דקה מוסיפים כוס מים, לשים עןד דקה שתיים ומוסיפים עוד חצי כוס.
לשים במיקסר עם וו לישה במהירות איטית ולאט לאט מגבירים.
אבל רגע, אמא שלי את הלישה מתחילה ביד, מוסיפה את המים בהדרגה וממשיכה ללוש ביד עד שמתקבל תבצק לא אחיד ודי דבק ורק אז היא מתחילה את הלישה במיקסר (היא טוענת שככה יוצא יותר טעים וגם זה פחות מלכלך את המטבח כי במיקסר כל הקמח עף).
איך שלא תבחרו ללוש מוסיפים את המים בהדרגה וברגע שמתגבש לבצק חלק.
במידה ולא התקבל בצק חלק לאחר מספר דקות של לישה מוסיפים עוד רבע כוס מים (וכן לפעמים נדרשת עוד רבע כוס)
נותנים למיקסר ללוש את הבצק ל10 דקות לפחות.
לאחר 10 דקות מכניסים בהדרגה לבצק את החמאה/מחמאה – לוקחים בעזרת קצות האצבעות קורט/חתיכה קטנה של חמאה ומכניסים למיקסר (תוך כדי שהוא לש את הבצק) ברגע שהחמאה התערבבה בבצ מוסיפ את פיסת החמאה הבאה (זה נשמע מסובך אבל זה בקטנה כי מדובר כולה ב20 גרם אז זה בתכלס צ’יק צ’ק, תקפידו רק על ההדרגה).
בשלב הזה הבצק כבר אחיד לגמרי, חלק ומעט מבריק. בכדי לדעת שהמרקם נכון – לוחצים מעט עם האצבע את הבצק אם הוא חוזר באיטיות יחסית אז זה מדוייק, אם הוא חוזר מהר מאוד אז יש צורך בלישה של שתיים שלוש דקות נוספות.

מכבים את המיקסר ומכסים את הקערה במגבת מטבח או בניילון נצמד ומתפיחים.
זמן ההתפחה משתנה בהתאם לטמפרטורה של החדר לפעמים זה 45 דקות ובחורף יכול להיות גם הרבה יותר.
לכן חשוב להתפיח במקום חמים אבל לא חם מאוד.
בספטמבר במטבח הירושלמי שך אמא שלי עם מזגן על 24 מעלות זה לקח בערך 50 דקות.

כאשר הבצק הכפיל את נפחו, מוצאים לו את האוויר בערזת כף היד, לשים היטב כמה רגעים ומשאירים לתפיחה נוספת קצרה הרבה יותר, בערך 20 דקות נוספות יספיקו.
מכאן יש בחירה:
ללחמניות הקלאסיות ללא מילוי:
קורצים כדורים קטנים ומגלגלים כל כדור לרצועת גליל קצרה באורך 5-7 ס”מ.
יוצרים מכל 2 רצועות צורת צלב ומחברים את הקצוות של הכיוונים המנוגדים.
כלומר:
1. קודקוד עליון לקודקוד תחתון.
2. קודקוד/קצה ימין לנקודת החיבור של הקודקודים מהסעיף הקודם.
3. הרצועה שנותרה מתחברת לאותה נקודת חיבור אבלמושכים אותה קלות ומחברים אותה מלמטה (היא מכסה את חיבורי הבצק בתכלס)

סרטון קצר להמחשה:

מניחים כל לחמניה על תבנית מרופדת בנייר אפיה, מקפידים על מרווחים מאחר והלחמניות תופחות משמעותית באפיה.

ללחמניות השוקלד:
קורצים מהבצק כדורים בגודל של כדור פינג-פונג ובעזרת הידיים פותחים למעיין דיסקית בקוטר 3-5 ס”מ (ניתן להעזר במערוך אבל זה זה ממש קל עם הידיים)
מניחים 2 קוביות שוקלד שאוהבים במרכז הדיסקית (אמא שלי משתמשת בשוקלד מריר).
עוטפים את קוביות השוקלד עם שולי הבצק וצובטים ביחד את קצוות הבצק כדי שידבקו זו לזו.
ברגע שקוביות השוקלד עטופות, מכדררים ומגלגלים את הכדור שהתקבל על משטח העבודה כדי להחליק ולהדק אותו מעט.
מניחים על תבנית תנור כאשר חלקי הבצק “המודבקים כלפי מטה, גם כאן יש להניח במרווחים על תבנית התנור.

מחממים תנור ל220 מעלות.
טורפים ביצה בקערית, מברישים את הלחמניות ומפזרים שומשום.

כאשר התנור חם (זה חשוב!) מכנסים את הלחמניות לאפיה במרכ התנור, מדובר באפיה קצרה של 12-17 דקות לכל היותר.
כאשר הלחמניות תפוחות וזהובות, פותחים את התנור, משקל הלחמניה צריך להיות קל ותחתיה מעט נוקשה/פריכה ושחומה.
חשוב להזהר מאפיית יתר ולכן רצוי לבדוק את הלחמניות לאחר 12 דקות ובמידת הצורך להשלים אפיה עןד כמה רגעים.
מוצאים את הלחמניןת מן התנור אןן יש ברשותכן רשת צינון מניחים את הלחמניות על הרשת במידה ולא לא קרה כלום, פשוט משאיריםא את הלחמניות על תבנית אפיה.
בשני המקרים מכסים במגבת ממטבח עד שהלחמניות בטמפרטורת החדר.
אוכלים ככה כמו שהן אן עם חמאה וריבה והכי חשוב עם הרבה אהבה.

ומה אם אין לי?
אין פה מצרכים נדירים – אז אין החלפות

עם מה זה הולך?
שבת בבוקר או צאת יום כיפור או ככה סתם שבא לפנק.

בתאבון

לעוד מתכוני חגים
מוזמנים לעקוב אחרי גם באינסטגרם, פייסבוק וגם בטיקטוק