העוגיות הפריכות בעולם

אני הילד שישב על השיש וקרץ עוגיות, פיזר את מה שצריך ובסוף ליקק את המרית.
זה היה הזמן שלנו, שלא קשור בשיעורים או משימות.
זה היה קורה בסתם ערב באמצע שבוע – בלי סיבה מיוחדת או הכנות מקדימות.
היא שולפת קערה או מיקסר ואני לידה על השיש, מקשקש איתה וקורץ עוגיות.
מאז שאני ילד – המטבח היה הזמן השקט, שלי וגם שלה.

עד היום המטבח הוא המפלט שלי.
וזה לא משנה אם זה המטבח שלי או שלה – המטבח זה הזמן השקט.
במטבח אנחנו מנהלים שיחות כנות, מחליפים רעיונות על מתכונים ועל החיים.
שהשיחה מגיעה לרכילות טובה, שנינו ביחד נוריד את הטון ללחישה.

הדבר היחיד שהשתנה –  זה שהספונטניות קצת נעלמה, זה כבר לא אני קופץ על השיש והיא שולפת קערה.

בשבועות האחרונים הראש שלי עובד שעות נוספות ופתאום התגנב לי רצון חזק לשבת על השיש ולקרוץ איתה עוגיות.
אז קבענו ונסעתי – ונכון לא ישבתי על השיש וגם לא השתמשנו בקורצן.
אבל בילתי עם המלכה-האם שעות טובות של אפיה ושיחה טובה, כזו שעשתה לי שקט וטוב בנשמה.

הכנו ביחד את העוגיות שאני ואחים שלי הכי אוהבים,
אלה לא ממש עוגיות של ילדים, הם נראות תמימות ולא מרגשות,
אין בהן אבקת סוכר או ריבות.
יש בהן שקדים וצימוקים – ויש בהן פריכות ממכרת וטעם עדין 
שמשדרג כל כוס תה או קפה בצורה מושלמת.

וגם אין להן שם – בבית קוראים להן העוגיות שצח אוהב.
אני קראתי להן – העוגיות הפריכות בעולם.

זה מתכון בחזקת גזור ושמור
ממליץ לכן בחום להכנס למטבח, להכין אותו ולהתמכר.
ועוד המלצה חמה – תחבקו הרגלים ואנשים שעושים לכם שקט.

אז מה קונים? 
2 כוסות קוקוס טחון
1/4 1 כוסות שקדים לא קלוים עם הקליפה 
1 כוס צימוקים
3 ביצים
1 כוס שמן
1 כוס סוכר
קורט מלח
2-3 כוסות קמח 

מפשילים שרוולים:
מחממים תנור ל190 מעלות
קוצצים גס את השקדים, אפשר עם סכין אפשר בפולס או שניים במעבד מזון ואפשר להכניס לשקית קטנה ולשבור עם מערוך.
לא משנה איך תשברו אותם העיקר שהם יהיו קצוצים גס מאוד.
בקערה גדולה מערבבים את כל המרכיבים למעט הקמח.
מערבבים היטב עד שמתקבלת עיסה אחידה ודי דביקה.
מוסיפים  2 כוסות קמח בהדרגה ולשים עד לקבלת בצק אחיד ולא מתפורר, מעט שומני אבל כזה שרך למגע.
במידת הצורך (לרוב צריך קצת יותר מ2 כוסות), מוסיפים בהדרגה את יתרת הקמח.
מוסיפים בכל פעם רבע כוס, לשים ורק אם יש צורך מוסיפים עוד קמח.
מחלקים את הבצק ל6 כדורים ויוצרים מכל כדור גליל ארוך (בעובי של נקניקיה כזה).
מניחים את הגלילים על תבנית תנור מרופדת בנייר אפיה.
בעזרת שורש כף היד מועכים כל גליל לכל אורכו, לא צריך לשטח לגמרי רק לתת מעיכה קלה.
בעזרת סכין, יוצרים חריצים אלסונים במרווחים של כ2 סנטימטר (בעצם מסמנים את גודל העוגיה), לא חותכים עד הסוף רק חורצים יפה.
אופים בתנור כ15-25 דקות, ברגע שהעוגיות יתיצבו וקיבלו גוון זהוב בהיר מאוד – מוצאים מהתנור.
מניחים רגע לצינון בצד (כדי שתוכלו לגעת בעוגיות מבלי לקבל כוויה)
בעזרת סכין פורסים את הגלילים בהתאם לחריצים המסומנים.
מחזירים את העוגיות החתוכות לתבנית האפיה, ומניחים שהפנים שלהם כלפי מעלה (מונחות על החלק הרחב שלהן).
מנמיכים את חום התנור ל170 מעלות.
אופים כ20 דקות נוספות עד שכל העוגיות מקבלות גוון זהוב עמוק.
חשוב לבדוק את האפיה השניה כל כמה דקות בכדי להמנע מחריכה של העוגיות.
מצננים  ומעבירים לקופסת עוגיות אטומה.

העוגיות ישארו נהדרות בכלי אטום כשבוע עד עשרה ימים.

ומה אם אין לי?
קוקוס – שקדים טחונים זה מעולה.
צימוקים – חמוציות יעבדו נהדר.

עם מה זה הולך?
מושלמו לצד תה או קפה וגם סתם ככה שבא כרסום פריך וטוב.

בתאבון

מוזמנים לעקוב אחרי גם באינסטגרם, פייסבוק וגם בטיקטוק