מאז שאני זוכר את עצמי בטטה צלויה היתה פינוק, נחמה רכה וחמימה בצבע כתום בוהק. יש משהו בניגוד בין הקליפה הסיבית היבשושית לבין התוך הרך והמתמסר שלה שגורם לבטטה להיות אוכל מנחם כל כך. ויש עוד דבר – בטטה היא מלאה סוכר ושצולים אותה בתנור, ככה כמו שהיא עם הקליפה, היא מתקרמלת במיצים של עצמה. ואז בתפר שבין הפנים לחוץ מתקבל סירופ, דביק ומתקתק שהופך את כל הביס לחגיגה.
בטטה כמו הרבה ירקות (ובניגוד גמור לבני אדם) טוב להם ממש להתבשל ולהצלות במיצים של עצמם
השבוע פתאום התחשקה לי נחמה כתומה ומתוקה אז הנחתי בטטות קטנות על מלח גס ושלחתי לתנור. שניה לפני הוספתי גם ראש שום שלם – לא ידעתי מה אני אעשה איתו אבל ידעתי שגם לו לא יזיק להתבשל במיצים של עצמו.
הצליה על המלח הגס הופכת את השום לרך רך רך – מעין שום קונפי רק בלי הטון זמן ובלי הטונות שמן. ערבבתי את השום הצלוי עם יוגורט ומעט דבש – וזה רבותי מתבל שהוא טעים ממש ממש, אבל ממש.
גירדתי קצת סלק בשביל הרעננות, הצבעוניות והקצת חמוץ ופיייר זו צלחת שעושה את העבודה. מלאה דאווין, מלאה צבע ושמחה ובאמת שכל ביס בה הוא נחמה פשוטה וטובה.
אז מה קונים? 6 בטטות קטנות 2 גבעולי רוזמרין 1-2 כוסות מלח גס (לריפוד התבנית)
למתבל יוגורט שום-דבש: גביע יוגורט 3% שומן 1 ראש שום שלם. כף דבש 1/2 כפית מלח דק
לסלק המגורד: 1 סלק אדום 5 גבעולי פטרוזיליה 2 כפות שמן 1 כפית חומץ תפוחים 1/4 כפית מלח גס 1/4 כפית פלפל שחור גרוס
מפשילים שרוולים: מחממים תנור ל200 מעלות. מרפדים תבנית תנור בנייר אפיה ומפזרים את המלח הגס בשכבה אחידה. אין צורך בכמויות מסחריות של מלח רק ליצור מצע שעליו יונחו הבטטות. שוטפים ומייבשים היטב את הבטטות ומניחים על המלח הגס, מניחים גם את ראש השום (עם הקליפה כמו שהוא) מניחים מעל את ענפי הרוזמרין ומכנסים לצליה לתנור לשעה ועשר דקות. מוצאים ומצננים מעט. הצליה הזו בתנור ריככה את שיני השום והפכה אותן למשחה חלקה ומפוצצת טעם. מקלפים את השום מהקליפות היבשות החיצוניות. בעזרת סכין קטנה וחדה מנסרים את התחתית הקשה של ראש השום (כדי לחשוף את שיני השום הצלויות) לתוך קערית קטנה סוחטים את השום, ממש לוחצים עליו עד שכל הבפנוכו יוצא החוצה. מוסיפים לקערית את היוגורט, הדבש והמלח ומערבבים היטב.
את הסלק מקלפים ומגרדים ובפומפיה דקה ומעבירים לקערית. מפרידים את עלי הפטרוזיליה מהגבעול וקוצצים דק. מוסיפים לקערית את הפטרוזיליה, השמן, חומץ התפוחים, המלח והפלפל. מערבבים. בהגשה מניחים לכל סועד בטטה (עדיף שהיא עוד חמימה מעט), מעט מהמתבל וקצת מסלק המגורד. מגידים עם חיוך ומתפנקים.
ומה אם אין לי? רוזמרין – תימין או אורגנו יעבדו מעולה. חומץ תפוחים – כל חומץ שהוא לא בלסמי יעבוד מצוין. דבש – גם מייפל או סילאן זה פצצה.
עם מה זה הולך? לבראנצ’ של שבת בבוקר או לכרסום לילי ואינטימי לצד כוס יין וכירובלית.
