בימי הטירוף וההזיה שעוברים על כולנו נדמה שגם השיבוש נכנס למין שגרה, ונדמה שלצד כל האיסורים, הקשיים והעצבים הרופפים מבצבץ לו שיח על גילויים חדשים. עכשיו אני מאמין גדול שהדברים קורים מסיבה, שיש תכלית או שיעור שאנחנו צריכים ללמוד, אבל בכנות הייתי מדלג על השיעור ובעיקר על המחיר שהוא גובה מאיתנו. ולצד זאת אי אפשר להתעלם מפרץ היצרתיות, הבישול, האפיה, והעשיה המאולתרת הספונטנית ששוטפת את כולנו. ואת זה אני אוהב במיוחד והלוואי שלא היינו את צריכים את ההדממה הכללית בשביל כול הגילוים החדשים האלה. והלוואי והפנאי הזה היה יכול להשתלב בשגרה הברוכה שלנו. והסלט הזה אומנם לא נולד מתוך שיעור חדש שלמדתי בזמן הקורונה אבל הוא נולד מתוך סקרנות לבדוק חומרי גלם שאני פחות מכיר, הוא נולד מתוך אהבה ישנה לניסוי ותהייה (וכן ברור גם לא מעט טעיה) והוא בעיקר תולדה של מחשבה פשוטה של בוא ננסה ונראה מה יקרה – והלוואי שגם בחיים ננסה ונראה מה יקרה ונופתע לטובה: מגילוי חדש, מטעם או סתם משילוב מעניין של דברים שפשוט לא חשבנו עליהם קודם לכן. אז מה חומרי הגלם שסיקרנו אותי? דלעת ספגטי (צלויה בתנור) – שנקראת כך בשל מרקמה הסיבי (כאן אין לו משמעות) יש משמעות ליובש היחסי שלה, לבשרניות ולטעמה העדין והאגוזי. גרעיני משמש – שנראים כמו שקדים קטנטנים, הם חמצמצים ומרירים מעט ויש להם פריכות מעולם אחר ואני מודה שהתמכרתי. ניתן למצוא אותם עכשיו בחנויות הקטניות והשווקים.
אז מה קונים? 1 דלעת ספגטי או דלעת ערמונים 1 צרור אורגולה 4 גבעולי טרגון 1 תפוח אדום חופן נדיב גרעיני משמש (כמו שקדים קטנטנים) 3 ענפי טימין
לרוטב: 1/3 כוס שמן זית מיץ מ1/2 לימון 1 כף חומץ 1 שן שום כתושה 1/2 כפית מלח גס 1/2 כפית פלפל שחור גרוס
מפשילים שרוולים
לסלט הזה בחרתי בדלעת ספגטיי בגלל היובש היחסי שלה במידה ולא מצאתם גם דלעת ערומנים תתאים – משהו במרקם של הדלועים האלה ובטעמם האגוזי העדין מתאים יותר לסלט זה. חוצים את הדלעת לאורכה ופורסים לפרוסות בעובי של 1-2 ס”מ (בערך). מניחים על תבנית מרופדת בנייר אפיה כאשר קליפת הדלעת כלפי מטה, מפזרים מעט מלח גס ופלפל שחור גרוס, מניחים מעל את ענפי הטימין ומזלפים שמן זית בנדיבות. מכניסים לתנור שחומם מראש לטמפרטורה של 200 מעלות, זה לוקח בערך חצי שעה, תלוי בגודלה של הדלעת. הדלעת מוכנה כאשר קיסם חודר בקלות והדלעת עדיין מוצקה (אפיית יתר תהפוך את הדלעת לרכה מדי), מוציאים ומצננים. בעזרת סכין קטנה וחדה מפרידים את הקליפה מן הדלעת ומשתדלים להשאיר את פרוסות הדלעת בצורת חצאי עיגול. מעבירים לקערת ערבוב. מסירים את חלקו הגס של גבעולי האורגולה, חוצים את הצרור לרוחבו ומוסיפים לקערה. את התפוח חותחים לארבע בצמוד לליבה, פורסים דק דק ומוסיפים לקערה. את עלי הטרגון מפרידים מהגבעול ומשאירים בשלמותם. גרעיני המשמש – נראים כמו שקדים קטנטנים, הם מרירים-חמוצים ועם פריכות מהממת , והם גם בריאים שיא. קולים קצרות על מחבת יבשה ולוהטת (2 דקות תוך כדי תנועת ערבוב), מצננים ומוסיפים לסלט. מוסיפים את כל מרכיבי הרוטב, מערבבים ומעבירים לקערת הגשה.
ומה אם אין לי? דלעת ספגטי – דלעת ערמונים. טרגון – לא דומה אבל יתאים גם: בזיליקום או זעתר טרי. גרעיני משמש – שקדים קלויים ושבורים גס.
עם מה זה הולך? ארוחת בוקר מאוחרת, גבינות קשות, מאפה בצק-עלים וחיוך.
