חיטה – גרגיר אחד קטן שצופן בתוכו עולם ומלואו. הוא הקמח של החלה הוא החמין של שבת, הוא נחמה והוא שובע. הגריר הזה הוא הבריאה, יש שיגידו שהוא שחר האנושות עצמה.
לגרגיר הזה יש אינספור שימושים, חיתוכים וצורות בישול ובעיקר יש בו חכמה גדולה, יכולת מופלאה להתאים את עצמו ולהשביע דורות על גבי דורות ואת כל זה הוא עושה שהוא כזה קטן, כולה גרגיר. לרוב חיטה מקושרת אצלנו למאכלים כבדים, לתבשילים של חורף. בסלט הזה הגרגיר הזה שוב מוכיח שהוא מתאים לכל סיטואציה ושהוא הרה יותר ממה שאתם חושבים. ערבבתי אותועם הרבה עגבניות לחות שתייבשו וספחו שמש ים תיכונית, קצת זוקיני ולמון-גראס מתקבל סלט שהוא ארוחה, משביע כזה וכולו רעננות של קיץ.
לרוטב: 1/3 כוס שמן זית מיץ מליים אחד 1 כף חומץ 1 שן שום כתושה 1/4 כפית מלח גס 1/2 כפית פלפל שחור גרוס
מפשילים שרוולים: בעזרת פטיש שניצלים חובטים קלות ב2 גבעולי למון גראס ( פעולה זו משחררת את השמנים האורמטים שלהם) מניחים את הלמון גראס בסיר בינוני וממלאים במים, מביאים לרתיחה, כאשר המים רותחים מוסיפים מעט מלח גס ואת החיטה. מבשלים כ30 דקות עד שהחיטה רכה אך נגיסה (לא נמעכת), מסננים , מסננים ומצננים היטב. מעבירים לקערה. את הזוקיני חוצים לאורכו וכל חצי חוצים שוב – מחלקים לאורך ל4 חלקים, פורסים לפרוסות דקיקות ומוסיפים לקערה. קוצצים דק את העגבניות הלחות ומוסיפים לקערה. בעזרת קולפן קולפים את השכבה החיצונית של גבעולי הסלרי – פעולה זו מסירה את מרבית הסיבים. חותכים את גבעולי הסלרי לרצועות דקות ואז לקוביות קטנות, ומוסיפים לסלט. מפרידים את עלי האורגנו מן הגבעול, משאירים בשלמותם ומוסיפים לסלט. קוטמים את קצהו של גבעול הלמון גראס הנוסף (חלק היבש והקשה בתחתיתו), מסירים את השכבות החיצוניות היבשות יותר של הגבעול וחושפים את חלקו הפנימי הרך יותר, קוצצים דק דק ומוסיפים לסלט. מוסיפים את כל מרכיבי הרוטב, מערבבים ומעבירים לכלי הגשה. הסלט הזה טעים יותר אם נותנים לו לנוח כ20 דקות לפני שמגישים.
ומה אם אין לי? אורגנו – זעתר או טימין יעבדו בהחלט. זוקיני – קישוא זה אחלה.
עם מה זה הולך? זה מזן הסלטים המשביעים יכול להיות ארוחה בפני עצמו או כתוספת קרה למנה בשרית.
