חסה, רימון וקולרבי

שנים שאני וסוכות זה פחות, למען האמת עוד כילד לא חיבבתי את הסוכה.
ככל שהתבגרתי הסיבות ללמה החג הזה הוא פחות, הלכו והתרבו.
כל שנה אני מנהל קמפיין אנטי-סוכותי, וכל שנה אני מדבר איתו שם למעלה, מבקש שאם לא ביטול אז לפחות דחייה.
שיתנן לנו קצת אוויר לפני חג ההדסים והלולבים.
לא עוזר לי כלום הבורא מתעקש, שהחג יתקיים במועד שנקבע.
אין דחיות ואין ביטולים וממש לא מעניין אותו שמבחינתי הוא המאוד והדחוס בחגים.
ואם הבורא אומר ונחוש אני לא מתווכח, מה גם שיש כמה שכן נהנים מהסוכה, השירים נחמדים והילדים מתלהבים מהקישוטים.
ולא זה לא טקסט מריר על החג, זה טקסט על תיזמונים, על דברים דחוסים דחוסים, על הצורך באוויר כדי להרגיש שוב חגיגים.
אבל אני כנראה לא אשנה את העולם, אז נשאר לי לחזור לדברים שעושים לי נעים, להתמקד בפשטות ובדברים שלא נמאסים.
נשאר לי לערבב עוד סלט עם רימונים, הפרי והתכשיט שבאיזה מנה שלא תזרוק אותם הם יהפכו אותה לחגיגית.
ועוד דבר, אם את החגים מותר לדחוס אז גם חסה מותר לקצוץ.
מספיק עם התפיסה שחסה קורעים פיסה אחר פיסה.
חסה לפעמים ממש טעימה שהיא קצוצה קצוצה.
אז רימונים וחסה וגם קולורבי קצוץ וקצת ג’ינג’ר בשביל העיקצוץ.
זה מה שאני אערבב בשבת הקרובה, ומה שאני אוכל בזמן שאני מריר בסוכה ומבפנים תציף אותי שמחה.
שמחה שכבר הגענו לסוכות ותכף נגמרת החגיגה המתישה.
ןתכף נחזור כולנו לשגרה ברוכה של אירוח עם חדווה.
אז מה קונים?
1 רימון
1 קולורבי קטן
1 חסה לבבות קיסר
2 ס”מ שורש ג’ינג’ר
2 גבעולי נענע