אני לא חושב שאי פעם שמעתי מישהו אומר יאווו איך בא לי סלט כרוב, או איך אני אוהב כרוב זה הירק האהוב עליי, מלא אנשים יגידו שיש להם חשק לסלט חסה או שורשים או קצוץ דק דק אבל סלט כרוב ? נשבע שבחיים שלי לא שמעתי מישהו מציין שזה מה שבא לו. עכשיו אני טוען שזה הכל ביחסי ציבור, הכרוב איך לומר בעדינות סובל מהעדר סקסיות, נתפס כירק יומיומי כזה, לא כמשהו מיוחד – כזה שנמצא שם כל הזמן, שאם צריך אפשר למלא ואם ממהרים אז אפשר לקצוץ ולהרכיב סלט בצ’יק צ’ק אבל הוא אף פעם לא נתפס כחגיגי – ואני ? אני חושב שהגיע הזמן לאפליה מתקנת. זה ירק בסיסי שזמין כל הזמן, מתמסר, סופג טעמים,עם ערך קלורי נמוך ויכולת מופלאה לשנות את המרקם שלו והטעם שלו ולהתאים את עצמו כמעט לכל מנה ולכל ארוחה (ואף מילה על דיאטת המרק – ניסיתי, שרדתי שלושה ימים וזה הספיק לי – תודה).
והכרוב שהוא צלוי הוא פשוט מעדן, הוא לא צריך הרבה: חום תנור גבוה, מעט שמן זית וקצת סבלנות. שידכתי לו סלטון עגבניות, אורגנו ומעט טחינה וזו חגיגה של ים תיכון. זו חגיגה של מי שכבר הבין דבר או שניים בחיים ויודע שהדברים היומיומים האלה, אלה שתמיד זמינים הם הכוכבים האמיתים.
אז מה קונים? 1 כרוב לבן קטן 2 עגבניות בשלות 7-10 זיתי תאסוס 3 גבעולי אורגנו 1 בצל ירוק חופן גרעיני חמניה
רבע כוס טחינה גולמית (להגשה)
לרוטב: 1/3 כוס שמן זית מיץ מחצי לימון 1 שן שום כתושה 1/4 כפית מלח גס 1/2 כפית פלפל שחור גרוס
מפשילים שרוולים
פורסים את הכרוב ל4-6 פרוסות יחסית עבות, מניחים על תבנית תנור מרופדת בנייר אפיה, מפזרים מעט מלח גס ופלפל שחור גרוס, מזלפים שמן זית בנדיבות וצולים כ25 דקות בחום של 225 מעלות, הכרוב מוכן כאשר הווא זהוב ועם סימני חריכה קלים (גם שרוף מעט זה ממש מצוין). מוציאים ומצננים בצד עד להגשת הסלט. את העגבניות פורסים דק, קוצצים לקוביות קטנטנות ומעבירים לקערת ערבוב. מגלענים את הזיתים וקורעים לחתיכות גדולות (אפשר גם לקצוץ גס) ומוסיפים לקערה. קוצצים לפרוסות דקות את חלקו הירוק של הבצל. מפרידים את עלי האורגנו מן הגבעול, משאירים בשלמותם ומוסיפים לקערה. בסמוך להגשה: מוסיפים את גרעיני החמניה ואת כל מרכיבי הרוטב ומערבבים. בצלוחית קטנה מערבבים את הטחינה הגולמית עם מים קרים- קרים (זה משפר את המרקם ושומר על צבעה הלבן), חשוב לערבב בהדרגה, מוסיפים כל פעם מעט מים ובוחשים, הטחינה מוכנה כאשר היא במרקם משחתי וקטיפתי (ולא נוזלית מדי!).
על צלחת הגשה מניחים את פרוסות הכרוב הצלוי, מפזרים מעליהן את סלטון העגנבניות ומזלפים מעל הכל את הטחינה. לסירוגין ניתן למרוח כמות נדיבה מהטחינה בצלחת הגשה להניח מעליה את פרוסת הכרוב, לפזר מעל את סלטון העגבניות.
ומה אם אין לי? כרוב לבן – אז כרוב סגול. אורגנו – זעתר טרי וגם טימין יעבדו מצוין. זיתי תאסוס – קלמטה או כל זית שחור ומריר אחר.
עם מה זה הולך? עם ארוחה שמחה, קבב דגים, לחם טוב שסופג טעמים וכוס ריקארד מלאה בקרח.
