לפת

בבית המרוקאי שגדלתי בו הסלט הזה היה אורח קבע בשולחן החג ובשבתות.
כילד ברחתי ממנו כמו מאש, לא הבנתי את עוצמת הטעם שלו ובעיקר לא הבנתי מה כולם מתלהבים ממנו.
וכמו הרבה דברים אחרים הסלט הזה הוא מה שאני קורא לו טעם מתבגר – כי לא רק שרוכשים אותו עם הזמן, נראה לי שצריך לעבור גיל מסויים בחיים כדי להעריך את הטעם הנפלא שלו.
ונדמה לי שלפת היא בדיוק עונה על ההגדרה של טעם מתבגר ונרכש.
סביר להניח שרובכם לא מחזיקים מלפת יותר מדי ואני חושב שממש ממש כדאי לתת ללפת צ’אנס.
הלפת נפלאה בתבשילי קדירה ובמרקים וממש לא מיועדת רק לחמוצים בצבע זרחני.
הסלט הפשוט הזה, שמתבשל לאיטו על להבה נמוכה נותן לירק הזה את הבמה שהוא ראוי לה – הסלט הזה עושה כבוד ללפת ושם אותה במרכז הבמה.
וכמו הרבה סלטים בפינת המאמא סלט גם בו אין הרבה מרכיבים אבל יש בו עוצמת טעמים וברגע שמנסים מתמכרים.
מגישים אותו בצלוחית קטנה, בין המטבוחה, לחציל וללימון הכבוש – ומתענגים.

אז מה קונים?
5 לפתות גדולות
2 שיני שום כתושות
5 כפות שמן
1/2 כפית מלח דק
1/2 כפית פפריקה מתוקה
1/2 כפית צ’ילי יבש גרוס
1 כפית שטוחה פלפל שחור דק
3/4 כוס מים

מפשילים שרוולים

מקלפים את הלפתות וחותכים לקוביות גדולות מאוד. פורסים כל לפת ל3-4 פרוסות עבות ואז לקוביות (לא למדוד זה בערך קוביה על מזלג).
מכניסים את השום הכתוש לסיר גדול, מוסיפים את השמן ורק אז מדליקים את הגז.
כאשר מתחילות להופיע בועות קטנטנות מסביב לשום (זה לוקח כמה שניות עד חצי דקה) מוסיפים את קוביות הלפת ומערבבים קלות.
מוסיפים את כל התבלינים והמים, מערבבים היטב, מנמיכים את הלהבה ומבשלים במכסה סגור.
הבישול אורך כ45 דקות, עד לריכוך של הלפת. חשוב לערבב כל 15 דקות ולעטוף את הלפת בנוזלי הבישול. יש להקפיד על ערבוב עדין בעזרת כף עץ בכדי להימנע ממעיכה של שהלפת.
כאשר הלפת רכה והנוזלים הצטמצמו לכדי רוטב סמיך מכבים את האש ומצננים.
מומלץ לקרר היטב לפני ההגשה ולהעביר לצלוחית קטנה.

ומה אם אין לי?
לפת – יש פה מלא מתכונים אחרים.
צ’ילי גרוס – אפשר להמיר בפלפל סודני אחד.

עם מה זה הולך?
שולחן עמוס סלטים רגע לפני הדגים לצד מטבוחה חצילים ופלפלים חריפים.

בתאבון