אני אוהב צנצנות עם ממרחים הן הופכות את החיים להרבה יותר קלים וטעימים. שעשבי התיבול מסתכלים עליי ואומרים לי “לא גבר אני לא מספיק פרש לסלט, אבל שמע בדקות הקרובות אתה יכול להוסיף אותי לאיזה תבשיל או מרק. ובאופן כללי כדאי שתזדרז ותנצל, כי עוד יום או יומיים ואני מתקפל, מתרופף סופית ומתפטר”. אני מקשיב לשירת העשבים הזו ומבין שני דברים: הראשון שזה שאני שומע ירקות מדברים זה קצת מחשיד. והשני, שאם כבר שמעתי את השירה כדאי לי להסיק מסקנה ולהזדרז בהכנה. לפעמים הם באמת נכנסים לתבשיל או מרק ולפעמים אני הופך אותם לממרח משובח. הממרח הזה הוא אורח קבוע אצלי במקרר. כמו שהבנתם אני מכין אותו שהעשבים כבר עייפים, הקיצוץ, התיבול והשימון הופכים אותו לממרח פרשי בטירוף עם קיק עוקצני ונהדר. הכי כיף בממרח הזה שהוא סוגר פינה לאינספור חשקים ובישולים. הוא בא בול בכריך עם גבינה או קציצה, הופך בקלות למרינדה לעוף וכף שלו לרוטב אדום לפסטה תוסיף תיבול ומלא מעוף. אני אוהב את הממרח הזה עם המון כוסברה אבל אין לו באמת חוקים לממרח הזה באמת חוקים הוא יעבוד עם כל סוגי העשבים. כל מה שצריך זה לשמור על היחסים והכמויות ולבחור את הירוקים שמתאים לכם לקצוץ.
אז מה קונים? 2 צרור כוסברה 1/2 צרור פטרוזיליה 10 עלי כרפס 3 שיני שום צ’ילי קטן חריף 2 ס”מ שורש ג’ינגר מיץ מלימון אחד 1/2-3/4 כוס שמן זית 1/2 כפית מלח דק 1/2 כפית פלפל שחור (עדיף דק)
מפשילים שרוולים: שוטפים ומייבשים היטב את עשבי התיבול ומסירים את החלק הגס של הגבעול. מאחר והכל נטחן אין צורך להשקיע בהפרדה של עלה ועלה רק להיפתר מהחלק התחתון והגס של הגבעולים. קולפים את שיני השום והג’ינג’ר ומכניסים למעבד מזון קטן (חשמלי/ידני זה לא משנה). מוסיפים את מיץ הלימון ואת הצ’ילי החריף וטוחנים ב2-3 פולסים. בהדרגה מוסיפים את עשבי התיבול למעבד וטוחנים בפולסים קצרים. ברגע שנוצרה תערובת קצוצה ואחידה מוסיפים את המלח הפלפל ורבע כוס שמן זית, טוחנים בפולסים נוספים. מוסיפים שמן זית בהדרגה ועד שמתקבלת משחה סמיכה וחלקה (שמזכירה פסטו). טועמים ומטגנים תיבול. מעבירים לצנצנת אטומה ושומרים במקרר.
ומה אם אין לי? ג’ינג’ר – לא חובה אבל מוסיף המון. כרפס/פטרוזיליה/כוסברה – כל עוד שומרים על כמויות יעבוד עם כל עשב תיבול.
עם מה זה הולך? למרוח בתוך כריך עם גבינה מלוחה או בטוסט או כתיבול לחזה עוף וגם מקצר מלא את מלאכת תיבול רוטב עגבניות.
