“סלט של לילה”, סלט כזה שכל ישראלי מכיר. סלט של אחרי יום ארוך, שקוצצים מהר, מכינים באהבה ובתכליתיות. סלט כזה שאוכלים מול הטלויזיה ביחד, ישר מהקערה.
סלט של לילה הוא הסלט של לירן ואפרת. מה שתפס אותי זה הסדק, הסדק שאיפשר לי להציץ לחיים יומיומים. זו הסדק שאפשר לי לדמיין ולהזדהות.
הסדק הזה גרם לי לקרוא עוד ועוד. עוד משפט, עוד פוסט, ועוד פוסט ועוד סיפור קטן. ואחרי הקריאה הרגשתי שאני מכיר את לירן וממש רוצה לשמוע אותו מדבר על האדמה, על המדבר, על חקלאות ועל החיים עצמם. וזה מוזר כי הוא מצטייר לי כאיש לא כזה דברן, אחד כזה יותר של מעשים. והכי מוזר, באמת הכי מוזר שכבר כמה ימים שאני מסתובב עם געגוע לאיש שאני לא מכיר. ואחרי שקראתי על לירן, ניגשתי להכין את הסלט שלו ושל אפרת. טעמתי והבנתי – הבנתי כמה ישראליות פשוטה וטובה במובן הכי מפואר של המילה – היתה בו. ועכשיו, עכשיו אני רוצה שגם אתן תכירו.
לירן אלמוסנינו היה איש של ארץ הזאת, מגשים חלומות דרך מעשים. מפריח שממה – שבנה את ביתו במדבר. חקלאי, רועה צאן שפיתח תיירות בנגב. לעסק שלו הוא קרא “מדבראיש” ככה במחובר כי זה פשוט מה שהוא עשה, הוא חיבר בין המדבר לאנשים (וזה מקסים בעייני)
לירן היה האיש של אפרת ואבא של: גיא, פלג, מטר, טנא וגבע. ב7.10 עם השמע האזעקות הוא לקח את הציוד שלו וחבר לצוות הלוטר בו הוא שירת ויצא להגן על הישובים המותקפים. היום יודעים שלירן והצוות שלו חברו ללחימה משולבת עם כוח טנקים וביחד הגנו והצילו עשרות נפשות בבוקר הארור ההוא. לירן היה בן 42 בנופלו.
אני בוחר – בחירה מודעת לא לספר על קרב, על האופן המדוקדק שהוא נפל. אני בוחר בזה מתוך האמונה שחשוב להכיר את סיפור הנפילה אבל חשוב יותר לזכור, להכיר ולהזכיר את הלבבות, את החיוכים ואת המעשים. חשוב, חשוב ממש לקדש את החיים שהיו, להתמקד דווקא ברגעים קטנים, יומיומים, בשיר או מאכל שעשה להם נעים. להתמקד ולבחור פרט קטן שמזדהים ואת הפרט הזה לשמור לנו בלב.
לא הכרתי את לירן ולצערי כבר לא אכיר. איכשהו ברורו לי שמעתה, בכל פעם שאני אשמע ברדיו את “מודה אני לך” של מאיר אריאל, אני אדמיין את שניהם ברכב. אדמיין אותו שר לה בשקט את המילים כי ככה היא סיפרה שהוא היה עושה, ככה היא כתבה עליו בדיעבד. וזה רגע שטותי וכ”כ קטן, רגע אינטימי של זוג ברכב וזוג אוכל סלט ביחד, בבסוף של יום, על הספה. ביחד בקערה אחת עם שתי כפות. וככה אני, בסוף אני תמיד נשאר עם הפרטים הקטנים.
לסיפור של לירן הגעתי בזכות המיזם המבורך “מתכון עם זכרון”. באתר מתכון עם זכרון תמצאו המון המון מתכונים של כל גיבורי ישראל שהיו ואינם. אני מזמין אתכן לבחור מתכון ולהכין אותו בערב יום הזכרון ולספר סביב השולחן את סיפורו של הגיבור שעומד מאוחריו. לינק לאתר מתכון עם זכרון.
סלט של לילה – בדיוק כמו זה של לירן.
אז מה קונים? 1 חסה 1 מלפפון 1 עגבניה / חופן עגבניות שרי 1 גמבה 1 קופסת טונה 1 ביצה קשה 1 בצל קטן חופן פטרוזיליה / כוסברה קצוצים גוש גבינה בולגרית מפוררת
ניתן להוסיף כל ירק אחר שאוהבים בסלט
לרוטב: 1/3 כוס שמן זית מיץ מלימון שלם 1/2 כפית מלח 1/4 כפית פלפל שחור
מפשילים שרוולים: קוצצים את כל הירקות דק מאאוד. מסננים את הטוננה היטב. וחותכים את הביצה לקוביות קטנות. את עשבי התיבול קוצצים דק דק. מתבלים את הסלט ומערבבים היטב. ומפזרים מעל את הגבינה המלוחה המפוררת.
ומה אם אין לי? גבינה בולגרית- כל גבינה מלוחה תתאים כוסברה / פטרוזיליה -כל עשב תיבול יעבוד מעולה.
עם מה זה הולך? ארוחת ערב מעולה, קצת לחם בצד ומישהו לחלוק איתו את הקערה (אבל ממש לא חובה)
