לא מזמן אירחתי חברים טובים אצלי בבית. המפגש הזה היה שובר דפוסים מכמה סיבות: 1. הפגשתי קבוצות שונות של חברים שלי ביחד (לא קורה, תמיד מלחיץ, בתכלס בלי סיבה). 2. התירוץ היה יום ההולדת שלי, השווני היה שהשנה החלטתי לחגוג את זה ולא לתת ליום הזה לעבור. 3. החלטתי שאני מארח בקליל, בלי אקסטרא מאמץ, בלי לצאת מגדרי ובלי לתכנן תפריט.
וככה היה, נכננסתי למטבח שעתיים לפני שכולם הגיעו, פתחתי את המקרר ונתתי לידיים שלי לעבוד (וגם לא צילמתי שום שלב בהכנות). התחשק לי אינטואיטיבי מבלי לחשוב – יצרתי במטבח מהמקום הכי אינטימי וזורם, משוחרר ולא מחשבן שלי. מבין כל האילתורים היתה גם הצלחת הזו שלפניכם, קולורבי צלוי מוגש עם לאבנה, אורגנו, צ’ילי ונגיעה דבש.
באמת שלא תכננתי לפרסם אותה (כי זה לא בדיוק סלט) אבל היא היתה כ”כ פשוטה, כנה,ישירה ומנחמת. בתכלס והכי חשוב היא בעיקר גרפה מלא מחמאות ועוד מהחברים הקרובים שלי (שהבושה והנימוס הם מהם והלאה) הבנתי, שאני חיב לצלם אותה על רקע צבעוני, לכתוב מתכון מסודר ולדאוג שהיא לא תעלם לשומקום.
ואם אתם מאלה שנרתעים מקולורבי, תדעו לכם שכמו לא מעט אנשים, הקולורבי זקוק לחום וסבלנות ובסוף הוא מתרכך ומוציא מתיקות ועדינות – ושהוא ככה הוא פשוט טעים למות.
אז מה קונים? 2 קולורבי 1 גבעול אורגנו 1/2 צ’ילי אדום חריף 2-3 כפות לאבנה 1/3 כוס שמן זית כפית דבש 1 כפית מלח גס 1/2 כפית פלפל שחור גרוס
מפשילים שרוולים: מחממים תנור ל220 מעלות. שוטפים היטב את הקולורבי, משאירים בקליפתו ומסירים את הגבעולים המאורכים המוזרים שיוצאים לו לפעמים. מניחים את הקולורבי על תבנית תנור מרופדת בניר אפיה, מזלפים מעליו מחצית מכמות שמן הזית (זה בערך 2 כפות). מפזרים גם את המלח הגס ומכניסים לצליה של כשעתיים בתנור (כן:בשלמותו, עם הקליפה וללא כיסוי). לאחר כשעתיים נועצים סכין קטנה וחדה בקולורבי, אם הסכין ננעצת בקלות – זה מוכן. במידה וזה לא המצב והקולורבי מרגיש מוצק, משאירים בתנור לעוד מספר דקות. מוצאים ומצננים לטמפרטורת החדר. בסמוך להגשה: קוצצים את הצ’ילי האדום ואת עלי האורגנו. יוצקים את הלאבנה בתחתית צלחת הגשה. קולפים את הקולורבי בעזרת הידיים, במידת הצורך נעזרים בסכין קטנה. חוצים את הקולורבי ופורסים לפרוסות. מניחים את פרוסות הקולורבי על הלאבנה, מפזרים פלפל שחור גרוס, את הצ’ילי והאורגנו הקצוץ. את כפית הדבש מזלפים מעל הכל (אחיזת הכפית מעט גבוהה מהצלחת תאפשר זילוף דקיק של הדבש). מזלפים מעל את יתרת שמן הזית ומגישים מיד.
ומה אם אין לי? אורגנו – זעתר זה מצוין וגם תימין יעבוד. דבש – מייפל זה אחלה. קולורבי – נו ברצינות?
עם מה זה הולך? יין צונן או ארק, שולחן מלא כירסומים ונשנושים ולחם טוב.
