רגע לפני הקרפצ’יו מנגו, נתחיל מוידוי – יש לי יחס מוזר עם מנגו. אני בתכלס מת על הפרי הזה אבל אוכל אותו רק טרי. קינוחי מנגו/גלידת מנגו וושות’ אני לא ממש מבין את זה – זה תמיד לא מספיק טוב כמו הפרי הטרי. לוידוי הבאמת קשה – הגלעין שלו, למה לינוק אותו? באמת ההתעסקות אח”כ עם השיניים לא שווה את זה בעייני. מבחינתי מנגו טרי בקוביות ואם אפשר שמישהו אחר חתך והגיש אז זה בכלל נהדר. אבל יש מקרים (שלא לומר ברוב הזמן) שאני זה שקולף חותך ומגיש וזה בסדר כי זה מאפשר לי לשחק עם הפרי הזה במטבח ולגלות כמה הוא ורסטילי, מרענן ונהדר. אז היום קרפצ’יו מנגו שפשוט מכינים עם קולפן, סחטתי מעל עגנבניה ושידכתי לשמן כוסברה שמכינים בדקה. זה טעים ברמה של צרחה. את השמן כוסברה מכינים מראש הוא מרכיב עיקרי במנה הזו אבל בתכלס ישדרג לכם גם את הסלט הכי פשוט ולא מתחכם. אז אם לא הבנתן אני אומר את זה פשוט – זה מתכון בחזקת גזור ושמור ושאלוהים ישמור.
אז מה קונים? 1 מנגו בשל (ומוצק) 1 עגבניה בשלה 1 בצל ירוק 1/4 כפית פלפל שחור גרוס 1/2 כפית מלח גס
מפשילים שרוולים: טוחנים במעבד מזון את כל מרכיבי השמן, מניחים מסננת דקה מעל כלי קיבול ומסננים את השמן. בכדי להגיע לשמן צלול וחלק יש להעביר פעם נוספת במסננת דקה. את השמן שומרים בכלי זכוכית (לא במקרר) והוא ישמר לשבועות ארוכים ויתאים לתיבול של מליון סלטים. את מה שנשאר במסננת לא לזרוק – זה פסטו כוסברה נהדר, פשוט לשמור במקרר ולהכין ממנו כריכים מעולים.
בעזרת קולפן מקלפים את המנגו. ממשיכים בעזרת הקולפן לקלוף רצועות דקות וארוכות מבשר המנגו, כל כמה קילופים מסובבים מעט את המנגו וממשיכים. על צלחת הגשה גדולה מסדרים את פרוסות המנגו הדקות בצורה חופשית וכמו שאוהבים, אפשר לגלגל לפרחים, אפשר להניח ברישול ואפשר ממש כמו קרפציו פרוס (הכל תלוי בסבלנות שלכן). חוצים את העגבניה וסוחטים מעל המנגו. בעזרת כפית יוצקים משמן הכוסברה על הצלחת, 4-6 כפיות יספיקו אבל אפשר גם יותר. קוצצים בצל ירוק לטבעות דקיקות, מפזרים ומפזרים גם את המלח והפלפל ומגישים מיד.
ומה אם אין לי? כוסברה – השמן יעבוד עם כל עשב שאתם אוהבים. מנגו – נו בחייאת? בצל ירוק – עירית זה מושלם.
עם מה זה הולך? ארוחה שמחה, מוחיטו או כל קוקטיל גרוס וקר ואם יש איזה דג לבן צלוי זו בכלל חגיגה.
תגובה אחת
פינגבאק: