ריפעת

בקצה מסדרון רחב עם תקרה גבוהה.
מטבח קטן עם חלון קטנטן.
גז מלא סירים, קרש שבדיוק חתכו עליו עשב כלשהו, מגבת זרוקה על השיש.
שולחן אוכל ועליו קערה בצבע תכלת מלאה בצק.
הידיים שלה מרדדות.
העיינים שלה משגיחות בי אוחז בגלגת, מייצר בעוגיות חריצים.
“נאבייבש, תעשה יפה” – שאני מחורר חזק מדי.
“ככה, ככה תעשה” מדגימה לי במבטא כבד.
היידים שלה, ידיים שלשו הרבה בצק בחיים, מקושטות בצמידים מרשרשים
והעיינים שלה, בהירות בהירות, קצת ממזריות וטובות טובות.

סבתא ונכד במטבח זה אחד הזכרונות הראשונים והמוחשיים שיש לי בחיים האלה.
כילד אהבתי את ההכנה שלהן ולא סבלתי את הטעם, לא הבנתי מה סוד קסמן.

יש דברים שאנחנו מבינים רק שאנחנו מתבגרים וכנראה שריפעת זה אחד מהם.
ריפעת  -אלה עוגיות תה מרקואיות, עוגיות ביתיות ופשוטות. יש להן המון גרסאות, רובן עם זרעי אניס אצלנו מכינים את הדקיקות הנהדרות האלה דווקא עם קימל.
והן טעימות באופן בלתי רגיל.

הן פשוטות, מדוייקות ולא מאוד מרשימות אבל בחיי אלוהים כמה שהן טעימות.
בצאת הצום, הן חלק קבוע ומבחינתי החשוב ביותר בצלחת העוגיות שליד התה.

ביקשתי מהמלכה האם לצלם איתה את המתכון.
היא שלפה את המתכון של דודה אביבה, שעושה ריפעת לפנתיאון!
החתלנו לעבוד, המטבח ממש לא אותו מטבח, לשנו במיקסר ולא ביד.
עצרנו לרגע, סיפרתי לה על איך אני זוכר את הגלגלת המשונה שהיתה לאמא שלה, גלגלת עם 3 שיניים, שכול תפקידה בחיים לחרוץ בעוגיות חריצים.
תוך כדי שאני מרדד וחותך היא נזפה בי שהעוגיות שלי לא מספיק ישרות.
חייכתי לעצמי בלב ואמרתי לעצמי שהשתיים האלה דומות דומות.
שתי מלכות, עם עיניים ממזריות וטובות.
ידיים שלשו הרבה בצקים, מקשוטות בצמידים מרשרשים.
וילד אחד כבר די גדול שנהנה לשחק עם בצק בכל זמן שהוא יכול.

מתכון בחזקת גזור ושמור.

מק”ג קמח, יוצא הר עצום של ריפעת, אפשר בכיף להפחית את כל הכמויות בחצי.

אז מה קונים?
1 ק”ג קמח
200 גרם מרגרינה
4 ביצים
2 שקיות אבקת אפיה
2 שקיות סוכר וניל
1 כוס מיץ תפוזים
1/2 כוס שמן
1.5 כוס סוכר
1 כוס שומשום
2 כפות קימל
קורט מלח

מפשילים שרוולים:
מחממים תנור ל180 מעלות
מחברים למיקסר וו לישה ומכניסים את כול המרכיבים, מפעילים במהירות בינונית עד לקבלת בצק אחיד.
הבצק מובן כאשר הוא רך מאוד למגע, מבריק מעט ולא דביק בכלל.
מחלקים את הבצק ל6 כדורים.
מקמחים קלות את משטח העבודה ומרדדים כל כדור בצק לעלה בצק דק מאוד.
חשוב לקמח את המשטח ולוודא שהבצק לא נדבק ברידוד.
בעזרת גלגלת שיינים (אפשר גם סכין קטנה וחדה), חותכים את ההבצק המורדד למלבנים בגודל 3X5 ס”מ.
מעבירים את המלבניים לתבנית תנור מרופדת בנייר אפיה.
אופים כ3 דקות, מוסבבים את התבנית ואופים עד להזהבה יפה, בערך 3-5 דקות נוספות.

מצננים ומעבירים לצנצנת אטומה.

הריפעת ישמרו בכלי אטום עד כשבוע ואפילו קצת יותר אבל יתחסלו הרבה קודם.

ומה אם אין לי?
מרגרינה – בלו בנד’מחמאה’חמאה יעבדו מדהים, המקור זה מרגרינה.
קימל – זרעי אניס זה טעים פיצוץ ואפשר גם לוותר על התבלין.

עם מה זה הולך?
כוס של תה עם שיבא או נענע.

בתאבון וחתימה טובה

כאן תמצאו עוד מתכוני חגים

אני מאוד אשמח לערבב איתכם בסדנאות שלי: לוח הסדנאות של עושהסלט
מוזמנים לעקוב אחרי גם באינסטגרם, פייסבוק וגם בטיקטוק