זה לא מובן מאליו, אני הרי בז להם כבר שנים, אבל איכשהו  החורף הזה משהו בהם בא לי בטוב.לא יודע למה, אולי כי החלטתי לנסות, אולי כי בראש אמרתי לעצמי נדב זה לא יכול להיות, ואולי כי איפשהו בתחילת העונה בישלתי משהו וזה הרגיש לי מתאים – אז אני באמת לא יודע מה הסיבה אבל אני יודע שהחורף הזה פיתחתי חיבה לתפוזים.את המיץ שלהם אני לא שותה (כי בואו לא נגזים) אבל מהמיץ הזה עושים יופי של רטבים ולקליפה המגורדת שלהם יש יכולת להקפיץ סלטים לגבהים חדשים.בניגוד גמור לתפוזים – פסטה ועשבים אהבתי תמיד. כי איך לומר האחת זה פחמימה והעשבים זה מלא טעם ושמחה – אז מה יש לא…

בכנות, אין לי מושג איך הסלט הזה חמק מפרסום עד עכשיו.זה אחד מהסלטים המבושלים שאני יותר אוהב, סלט כזה  שכשאמא שלי מכינה אותו אני יודע שהתחשק לה לפנק אותי (וגם שכנראה היו לה אקסטרא עגבניות וכוסברה).הרבה זמן שלא פרסמתי מתכון בפינת המאמא סלט והשבוע תקף אותי חשק עז לסלט הזה – אז הכנתי, צילמתי ועכשיו? עכשיו תורכם להכיר ולהתמכר.עגבניות שמתבשלות על להבה קטנה, ביחד עם שום וחריף ובסוף מוסיפים לחגיגה גם תעופות של כוסברה.סלט שהוא חובה, כזה שיכנס לכם לפה, ללב ולמחברת המתכונים הקבועה.   אז מה קונים?8 עגבניות (רצוי תמר)5 שיני שום1 פלפל ירוק חריף1 צרור כוסברה2 כפות שמן1.5 כפית גדושה פפריקה מתוקה/חריפה1 כפית שטוחה מלח מפשילים שרוולים: חשוב…

רגליים על האדמה לא פה לא שםבדרך, אבל עוד לא ביעדיש נתיב ומסלולצריך להמשיך קדימה, כמתוכנןכמקובלאבל רגע קודם יש המתנהבחלל נטול זמןלא פה לא שםויש תור להרשמה,ואז עוד אחד לבדיקה ומסירההחתמת את ממה שצריך עכשיו תעבור ושוב תור, לעוד בדיקהלא חול ולא שבתואז שוטטות של המתנהוכללים מדוקדקיםבמרחב שהזמן בו מטושטשמסתכלים על מדפים, תוהים מה לקחת ומה להשאירמחכים לכרוז – שיגיד שאפשר להמשיך, כרגיל.להמשיך כבשגרה. שתיתי אתמול קפה עם מוכשרת על חלל, כמקובל בימנו דיסקסנו קצת קורונה ותחלואה ותוך כדי שיחה הבנתי שהקורונה הזו היא קצת כמו שדה תעופה: תורים ובדיקות, מעקבי זרימה, בחללים בלי זמן עם כללים סיטרלים ומודקדקים.פעם אהבתי מרחבים כאלה בלתי נסבלים, עם אורות פלורסנט שמבלבלים זמנים, גורמים לכולנו להרגיש בדרך,…

זה יכל להיות בשעות הערב המוקדמות או בשישי בצהריים, אמא מבשלת או מרדדת משהו ואנחנו יושבים בשולחן.בסתם יום של ילדות, בסתם שגרה סביב שולחן מעץ עם כיסאות לא נוחים, אבא עם שני ילדים ועוד אחד קטן על כיסא תינוק.אבא שלי מקלף פומלה, אנחנו מדברים ומקשקשים ובעיקר יושבים ומחכים לקסמים, יושבים ומצפים לגיצים וזיקוקים.אתם מבינים לאבא שלי היה טריק סודי עם קליפת פומלה ולהבה של נר, ושהוא היה עושה אותו הלב שלנו היה מזמר.עם השנים הבנו שאבא שלי הוא לא בדיוק הודיני או הצ’יקו ודיקו היחיד בסביבה, אבל הוא בהחלט קוסם שמייצר רגעים וזכרונות משובחים.כאלה שנשארים לאורך שנים, כאלה שעד היום בכל פעם שאני מקלף פומלה אני נזכר במקסם הילדות הזה,…

באופן מוזר אין לי הרבה מילים או סיפורים על הסלט הזה.הוא לגמרי בחזקת גזור ושמור, והוא קל קל קל.הכנתי רוטב סמיך-וקליל של קיווי חצוף וחריף עם קצת רוזמרין בשביל הקיק.הרוטב שלו כל כך משובח ומעניין שכל מה שנדרש זה לשדך לו סלט פשוט פשוט של חסה נבטים ומלפפון – להניח על צלחת יפה ולהתמוגג כי הסלט הזה שיגעון. למה שיגעון? כי הוא יבוא לכם בומבה בארוחה פנסי שמנסי וגם יעבוד מעולה בעל-אש של מחר ואני בכלל זללתי אותו עם טוסט וגבינה צהובה – בקיצר זה סלט שהוא חובה. ואי אפשר בלי איחולים לשנה האזרחית החדשה , אז מאחל לכם ש2022 שלכם תהיה בול כמו הסלט הזה, מלאה בטעמים, במרקמים, רעננה,…

אני יודע, אני יודע, אני יודע – סוער וקר ולכולכם בתכלס מתחשק מרק.ולא רק לכם גם לי – אבל שישי היום ואחרי המרק הרי תגיע מנה של דג/בשר ואולי איזה תוספת פחמימה חמודה נגיד אורז  תפוחי אדמה.אז מה בגלל שחורף לא תוסיפו איזהסלט לשולחן? משהו מרענן כזה, מהיר שלא לוקח הרבה זמן?ברור שכן, אני לא יודע להסביר את זה, אבל באמת שהסלט הזה בא לי בומבה לארוחת ערב שישי. כן כן ברור שהוא יהיה טעים גם בשלישי או חמישי אבל איכשהו הוא הכי מסתדר לי עם יום שישי.אולי זה הלימון הכבוש אולי השעועית הירוקה אבל משהו בקומבינציה שלו נותן לי וייב של שבת מנוחה.הכוכבת של הסלט הזה היא השעועית הירוקה,…

בסלט ובקערה של החיים אני מאמין בלמצוא את הדרך לשלב בין הדברים – לייצר חיבורים טובים ומשלימים.מה לא ערבבתי כבר בסלט שלי? פירות וירקות, מלוח עם מתוק, לחמים וגם עוגיות.ועכשיו? אני מוסיף לרשימה המפוארה גם חטיפים שנכנסו לקערה.פייר לרגע לא היססתי, היה לי ברור שתפוצ’יפס בסלט יעבוד מעולה.זה פריך, זה מלוח, זה ממכר וטעים טעים טעים, אז אין סיבה לא לערבב אותו בסלט כזה שמתאים לחגיגה של גדולים וקטנטנים.לערב כזה עם בירה מול הטי.וי או לצד חביתה בסתם יום חמישי.אז לקחתי מלא תפוצ’יפס בטעם חומץ&מלח (טעם גאוני!) וערבבתי אותו עם עגבניות, זיתים ועוד כמה דברים טובים, הנחתי ליד כף נדיבה של קרם אבוקדו חלק-קטיפתי-אלוהי וקל קל קלללל שאתם לא תאמינו…

יש אהבות שאתה צורך אותן, שהולכות איתך יד ביד כל החיים.יש כאלה שמבליחות או מתגלות רק כשמתבגרים.ואנשים וגם אהבות הם דברים שמשתנים בהתאם לעונות, לסערות ולכמות השמש והגשמים.כבר כתבתי לא מעט על איך כילד וכסטונדט תמיד תמיד היתה לי שקית שומר בתיק או בכיס ואיך באופן כללי אני חובב מושבע של טעמי אניס.ומי שמכיר אותי יודע שאסור לקלף תפוזים בקרבתי, הריח הגס שלהם מוציא אותי מדעתי, אבל העונות חלפו והחשקים השתנו ולפתע גיליתי כמה שמש מסתתרת בתפוזים, כמה עוצמה וכמה חיים.ערבבתי אותן ביחד את אהבה הישנה ואת זו החדשה – פייר יצא סלט פצצה.הוא מהיר ופשוט, יש בו שמחה של שמש חורפית,  ואם תגישו אותו לצד כוס פסטיס או ריקארד…

כבר שבוע שהטלויזיה שלי מקולקלת וביננו הייתי בטוח שאני לא ארגיש בחסרונה.זה כבר תקופה שאין לי באמת קשב לצפיה ורוב הזמן היא משמשת בעיקר כתפוארה שעושה רעשי רקע.אממה, מהרגע שהיא שבקה כל מה שאני רוצה זה לרבוץ ולבהות באיזה מרתון של סדרה רעננה.ככה זה החשקים תמיד תוקפים בשעות חסך ושאין.ואני לא יודע אם זה בגלל הסתיו והענן או בגלל הטי. וי ת.נ.צ.ב.ה, אבל בשבוע הזה האנרגיה שלי היתה מעורבבת והשתנתה מדקה לדקה.רגע אני כבד וחסר תזוזה ותוך דקה מחליט שיוצא לאימון ושובר שיא בריצה (יוסין אני מאחוריך).רגע אני מתכרבל עם נזיד כבד ומנחם ושניה אח”כ מתחבק עם בן וג’רי כי חייב משהו צונן ומרענן.ואיזה מזל שישי השחור תכף מגיע ואני…

והנה מתכון שאני יודע שחצי מכם יאבדו עניין ברגע שהם יקראו את המרכיבים של הסלט הזה.איך אני יודע ? ולמה חצי? מהסיבה הפשוטה, קולורבי ואפרסמון הם מעוררי מחלוקת או שאוהבים אותם או שמתרחקים מהם.וביננו, כמה מכם יערבבו אפרסמון בסלט?וביננו, כמה מכם ישחררו את המחשבה שלהם שקולורבי זה כמו תפוח מאכזב?וממש ממש ביננו, אני ממליץ לכולכם לשחרר את כול השיפוטיות המוגזמת הזו, את הדעות הקדומות את הדפוסים המוכרים ולזכור שמדובר בפירות וירקות ולא בהחלטות משנות חיים.והכי ביננו, מדי פעם בלי קשר לסלט, כדאי לאוורר ולבחון מחדש דפוסים והרגלים ישנים – לכו תדעו אולי תגלו שהשתנתם וזה יעשה לכם נעים וטעים. בקיצור סלט של אפרסמונים וקולורבי, קצת פטרוזיליה והמון שומשום וגם פלפל…