אתם הרי לא באמת חשבתם שאני ואפרת נסתפק בסלט אחד נכון?אז קבלו סלט נוסף שהתערבב אצל אפרת במטבח והצטלם יפה יפה כמו דוגמן למדור שבעיתון.והוא לא רק יפה ואלגנטי הוא סלט מרענן כזה ושרמנטי.הענבים האדומים מביאים איתם בריזה של מתיקות, וביחד עם עלי הטרגון זה כל מה שנדרש ליום חם במזרח התיכון.אני: אפרת יש לי מחשבה על סלט של ענבים, ביבי מוצרלה וטרגון…אפרת: זה נשמע שיגעון אבל אולי, רק אולי,  חסר עוד מרכיב שיקפיץ את הטון.חשבתי רגע ואמרתי: פריכות של עלים זה כל מה שהסלט הזה צריך – חסה?אפרת: חסה זה מעולה, יש זן חדש גם טעים וגם יפה.נדב: לליק?אפרת: בול, איך ידעת?אמרתי לה שגרייט מיינד טיינק א לליק (באינגליש…

קשקשנו קצת באינסטוש ואז אפרת כתבה  “יאללה בוא נצלם מדור יחד”  – קראתי את ההודעה שוב ושוב.חשבתי לעצמי “נדב תשמור על פאסון” ואז נזכרתי שאין לי את הפונקציה הזו, ושפאסון זה מיותר וגם ככה אצלי הוא מחזיק בול ל2 שניות.בכל זאת, לא כל יום אפרת ליכטנשטאט אומרת לך קדימה בוא נפתח יומנים ונקבע יום ערבובים וצילומים.בתגובה להזמנה אפרת קיבלה ממני מטח של הודעות מנוסחות היטב: “חלום חלום חלום” “אני מחייך כמו ילד בן 5” וכו וכו.נפגשנו אצל אפרת, ותוך כדי ערבוב היא אומרת לי ככה בפשטות “הצלחת לעשות לא מעט רעש עם הסלטים שלך” ושוב אני לא שומר על פאסון ושוב מציפה אותי התרגשות כזו מבפנים.אתם מבינים, גם ל מי…

יש לי עניין כזה עם אוכל קטן, אני לא מדבר על מנות קטנות בצלחות ענק. אני מדבר על חיבה עזה והעדפה ברורה לכל מזון שמגיע בצורה מוקטנת מהרגיל.בורקיטס תמיד יותר טעים לי מבורקס גדול, הר שניצלונים ע”פ שניצל אחד ענק, ותמיד המתנשא שבי יעדיף טארטלט על פני פרוסה מקיש.ההסבר שלי לחיבה הזו הוא שאוכלים קטנים הם גם יותר חמודים באיך שהם נראים. ואם הם עשויים כמו שצריך,  הם הרבה יותר מרוכזים בטעמים, במרקמים וברושם שהם משאירים.ובהקשר הזה ירקות הם לא יוצאים מן הכלל, צנונית ופלפלונים ומיני מלפפון ושרי הם אוכלים קטנים ונהדרים.ובגזרת העשבים – תודה לאל ולחקלאי שהמציא לנו מיקרו עלים.יש אינספור סוגים וזנים של עלי מיקרו, לכולם מכנה משותף…

יש לי געגוע לשידורים חוזרים.פעם זה היה המדד למה טוב בעיניך, למה תפס לך את העין ואת הלב.הערוץ היה מחליט אם לשדר סדרה שוב מההתחלה ואתה היית מחליט אם אתה הולך להתרפק על זה שוב ושוב.צעירי תל אביב, בוורלי הילס, הפוך, פלורנטין, שבתות וחגים, וכמובן חברים – את כולם ראיתי באינספור שידורים חוזרים.גם אם שודרו בערוצים נידחים או בשעות הזויות – זה היה הסימן שהזפזופ נעצר וזה הזמן שלי להתמסר ולהתמכר מחדש  (כן גם אם דקלמתי כול מילה ממש).השנים עברו, צעירי תל אביב התבגרו,  גם ברנדון, גם קלי וגם אני עברנו לנטפליקס ולצפיה בבינג’.העולם עבר לשידור חוזר לפי הזמנה, וזה אם תשאלו אותי, מסרס את כל חדוות הגילוי בהפתעה.אבל העיקרון…

נסעתי לשם מוקדם בבוקר, יצאתי מרמת גן ונסעתי נגד כיוון הפקקים.שמחתי על הנסיעה הזו מכמה סיבות:1. יש משהו בליסוע נגד הפקק שאוטמטית נותן תחושת הקלה.2. אם נגד הפקק כולל מחוזות חדשים בכלל זה כיף.3. ידעתי שאני נוסע ליעד שאני אוהב במיוחד.כחובב עלים ידוע וכמעריץ מושבע של תוצרת חקלאית מקומית היה לי ברור שהביקור בחממות של ” עלעלים רעננים” הולך להיות ביקור כלבבי.מה שלא ידעתי זה,  שבתשע בבוקר שניה אחרי הקפה אני כבר אכנס לבופה בלתי נגמר, של גידולים הידרופונים, ללונה פארק של עלי-מיקרו, נבטוטים, חסות במלא צבעים וזנים ושפע של גידולים משובחים.אני נשבע לכם שהרגשתי שהגעתי למקום שנוצר בדיוק בשביל אנשים כמוני, כמות הירוק והשפע פשוט סיחררו אותי.כמו ישראלי טוב…

בסלט הזה ערבבתי את כל החשודים המיידים שעוזרים לצנן את הגוף והנפש בימי החום הכבדים: מלפפונים פריכים ומינרלים, הרבה נענע שעכשיו פשוט בשיאה, וגם סלרי חצוף ורענן.שידכתי לכל החשודים שני תבלינים מקומיים שעושים קסמים למגוון סלטים ותבשילים, שניהם דומיננטים עם אופי של מזרח תיכון – לא צריך כמות גדולה מהם , מספיק נגיעה ויש שמחה וצהלה.הכוכב של הסלט הזה הוא הסומק סגול חמוץ ונהדר (אם הצלחתם למצוא את הסומק המיובש וטחון ללא מלח – בכלל זכיתם). החמיצות של הסומק ביחד עם הרעננות של הנענע (הכמות גבעולים היא ממש לא טעות) הופכים את הסלט הזה לכל כך מיוחד.והתבלין השני הוא אבן-היוגורט שניתן למצוא במעדניות ובשווקים ערבים, אבן יוגורט זה בתכלס הפרמזן…

כן כן אני יודע, ממש לא מזמן פרסמתי מתכון לסלט משגע עם משמשים, ולא אכפת לי שתגידו לי שאני מתלהב אבל העץ אצל ההורים שלי מפוצץ השנה. המלכה-האם כבר טורחת על צנצנות ריבה ואני ניצלתי את את ההזדמנות ואספתי עוד כמה משמשים לקערה, פייר יצא סלט ממש חגיגה.וגם אם העץ לא היה מפוצץ, משמשים אני אוהב והם תכף יהפכו לרכים (שהם רכים הם ממש ממש טובים לעוגות ומאפים) ואין שום סיבה לא לנצל את העונה, להמציא עוד מנה, ולהתפנק על חמצמצות רעננה.אז חוץ ממשמש, יש בסלט הזה כל מה שאני מבקש ביום קיץ חם: כדור בוראטה נוזלי ונהדר, קצת קישואים טריים ופריכים, רוטב ירוק של נענע, פטרוזיליה ורוזמרין ומעל הכול…

שחייםבלב של דוד שלה ראתה את הסלט הזה בשולחן, הדבר הראשון שהיא אמרה שזה סלט של יוניקורן.אתם מבינים החבובה מגרדת את גיל שלוש וחצי והיא כבר מדברת עם דוד שלה באינגליש.ושהסברתי לה שהיוניקורן זה בעצם סלק היא התעצבנה עליי, בעברית ממש ברורה, ואמרה לי דוד נדב , אתה ממש מבולבל סלק זה סגול וממש ממש לא עם פסים ורודים של חד-קרן.אז הסברתי לה שהטבע מלא מלא בהפתעות, בצבעים ושיגעונות והסברתי שזו בדיוק הסיבה למה דוד שלה כ”כ אוהב ירקות. אבל היא כבר היתה באכזבה לקחתי לה את היוניקורן והאגדות והשארתי אותה בצלחת עם סלק מפוספס.אז קוראים לו סלק מפוספס (גם בגלל הפסים וגם כי כי איך לעזאזל פספסנו אותו עד…

הסלט הזה משלב קונצנזוס ומחלוקת.על הקונצזוס אחראים המשמשים – נראה לי שאין אדם אחד שהוא נגדם. הם כתומים, הם חמוצים, הם מגיחה לרגע ונעלמים – הם מושלמים בריבה ובמאפים ויש משהו בחמיצות וברעננות שלהם שפשוט עושה בפה קסמים.אבל במדינת ישראל אי אפשר בלי מחלוקת טובה, אז לטובת המחלוקת הוספתי גם פרג לקערה.אני מכור לפרג, מת על המרירות שלו, אוהב אותו כמעט בכל דבר – אבל פרג אני יודע זה טעם נרכש, זה טעם שמי שלא אוהב אותו לדעתי לא התאמץ מספיק (אבל שוב אני לא שיפוטי, רק מכור לגרגיר השחור הזה) משמשים ופרג זה שילוב מצוין- שידוך של משלימים, גם בטעמים וגם במרקמים.בכדי להפוך את השידוך הזה לסלט מושלם הוספתי…

פעם מזמן בתקופת חיים אחרת לאבא שלי היה בורגר-ראנץ’.כיאה למעמד המחייב, עבדכם הנאמן עבד שם מספר שנים לא מבוטל, שלא תטעו טיפת פרוטקציה לא הייתה לי (טוב אולי רק בראיון קבלה).אבא שלי ממש התעקש שאני אעבוד בכל התפקידים ולא ויתר לי על אף מטלה מפוקפקת, מלכלכת או מקפיאת ידיים. ועשיתי שם באמת כל דבר ועשית שם גם לא מעט כיף.ככה זה בנעורים, אתה עובד, מתלכלך, מגדל חצ’קונים ומקבל כמה גרושים לכיס, משלב את הכל עם לימודים ואיכשהו גם ממש ממש נהנה מהדרך.בסניף שעבדתי בו היינו חבורה שהלכה שנים ביחד, העבודה תמיד תוקתקה אבל הייתה בעיקר תירוץ, תירוץ לחבורה של נערים להרגיש קצת גדולים, להיפגש, להתערבב, להתקשקש ולצבור מלא חוויות של…