אם תשאלו אותי מה הדבר הכי מזוהה עם השולחן הישראלי – אני אענה שירקות וצלוחיות.אני לא נכנס עכשיו לסוגי המאכלים הטוענים לכתר או מהי המנה הכי ישראלית.אני מדבר על השולחן עצמו, על ארוחת הבוקר, ארוחת הערב או כל בראנצ’ או סיבה למסיבה: בכולם תמצאו שפע של ירקות ומלא מלא צלוחיות ומגוון. כל אחד בוחר מה לשים בצלחת ומתי, מה ילך עם מה, מה הוא משאיר לסוף הארוחה וכמה הוא ישבע עוד לפני העיקרית.כי אנחננו עם שאוהב לבחור ולהחליט בעצמו (לנו לא יכתיבו) ואנחנו אוהבים שפע וחגים ושמחות והכל הכל קשור באוכל.וחג הפסח שעוד רגע כאן, יחגג השנה בצורה מוזרה ושונה בהמון מובנים חוץ מבמובן אחד – אוכל, לא משנה איפה ניהיה…

פסח זו אחת התקופות האהובות עליי בשנה, יש משהו מתחדש באוויר…אם דתים או לא: זה זמן לאוורור ולארגן את הבית – ואת המחשבותאם מאמינים או שפחות: עצם העיסוק בחירות וביציאה לחופש –  מזמין חשיבה מחודשת.חוץ מזה עוברים לשעון הקיץ, הימים ארוכים יותר, האביב בפתח, מתחילים לחשוב על יעדי נסיעה בקיץ, ובאופן כללי אנחנו דקה לפני הלחות שניה אחרי הכפור וזה מזג מושלם לצאת לטיולים, לתפוס פריחה ולשטוף את העיניים במלא צבע.והשנה איך לומר בעדינות- פסח מרגיש כמו מעולם אחר, סוריאליסטי, אז אני עוד לא יודע באיזה מתכונת חוגגים השנה ואני יודע שזה יהיה אחרת ואני ממש לא מתיימר להבין מה השיעור שצריך ללמוד אבל אני מתעקש על דברים קטנים שעושים…

שולחן ערוך, מסודר יפה יפה ועוד לפני שמתיישבים ומברכים הוא כבר עמוס בכל טוב, מלא מלא צלוחיות עם טריליון סוגים של סלטים ומטעמים, רובם סלטים מבושלים (שעליהם אחראית המלכה-האם) שזה שהם מגיעים בצלוחית קטנה לא אומר שהעבודה עליהם היא בקטנה, להפך – רובם ככולם מצריכים שעות של עבודה.ואני איך לומר? מת על צלוחיות, ומת על מגוון ושפע אבל עבודת פרך זה פחות בשבילי. בכללי כל הקונספט של החג הוא יציאה מעבדות לחירות ואף פעם לא הבנתי איך הקונספט מתיישב עם העבודה המטורפת שהחג הזה (וכל חג) מצריך.בקיצור לא חייבים לעבוד קשה, לא בחג ולא בכלל. וגם בחג מספיק טורחים על שאר המנות אז את הסלטים אפשר פשוט לעשות בפשטות –…

פסח עוד דקה כאן ונדמה שהשנה יותר מתמיד, מונח החירות מקבל משמעות חדשה.אין ספק שכולנו לומדים כמה שיעורים טובים וחשובים בתקופה האחרונה ובכללם  מה הוא חופש ומהי חירות.וגם (וסלחו לי על הקלישאה) אנחנו מקבלים חתכת שיעור על מכות וכוחן המשחית – עד כמה כולנו עלה נידף, כל כך חלשים וחשופים ולא תגידו מול אויב מחומש בצבא כולה כולה חיידק קטן ובלתי נראה – שעושה בנו שמות וסוגר מדינות שלמות.ופסח (סלחו לי על הקלישאה 2) עוסק ב10 מכות שעזרו לנו לפלס את דרכנו אל החופש אל החירות – ומאז דורי דורות של יהודים (ובעיקר היהודיות) אספו בדרך עוד כמה מכות שהם מלקים עצמם בהם טרום החג: מכת ניקיון, מכת ההכנות והקניות,…

“אם אין לחם תאוכלו עוגות” אמרה המנוחה לפני שערפו את ראשה.אומרים שהיא לא באמת אמרה את זה ואני מאמין שהיה לה משהו דחוף יותר להגיד  שניה לפני שהיא החזירה את נשמתה לבורא.אבל היא שהיתה מלכת צרפת האחרונה דווקא את זה זוכרים לה, ולמה? כי המשפט הזה סימל ריחוק, חוסר הבנה בסיסית של מהי משמעות הלחם, של נהנתנות יתרה וניתוק מהמציאות.והלחם הזה וכל לחם אחר משחר ההיסטוריה  -הוא קדוש- והלחם הזה הוא הבסיס – ולחם, לחם לא זורקים.אין כמעט מטבח בעולם שלא עושה שימוש יצרתי בלחם ישן, בקצוות, בקרעי לחם מיום אתמול ואפילו… אפילו בפירורים.במטבח  הערבי מטגנים את הפיתות בסלט  קצוץ, הצרפתים הופכים את הבריוש הישן לקרוטונים והאיטלקים חותכים גס את…

כל פעם מחדש אני נפעם מהיכולת של חום לשנות ולהפוך עולמות – כמה כוח משחית יש בה באש וכמה כוח לברוא, ליצור יש מאין.אז החום משנה תרכובות, ממיס חומות ואם להאמין ולקוות גם מגרש מחלות (כאלה או אחרות)והחום הזה גם אחראי לגילוי די מפתיע והזוי שגילית לא מזמן – צנוניות צלויות!מודה שזה תפס אותי לא מוכן, אני לא משתגע על צנוניות( כאילו זה נחמד אבל לא טירוף) ואז אתה מכניס אותן לתנור והחום? החום מעיף אותן לגבהים חדשים.אז גם אם אתם לא חובבים של הירק החריף והעוקצני הזה תנו לו צ’אנס, זרקו אותו לתנור ל20 דקות ותגלו כמה קסם יש בזה.עכשיו כבר הפעלתי את התנור והוצאתי תבנית גדולה מדי אז…

אני ירושלמי בדימוס וירושלמי שלא נופל בתו-תקן הירושלמי של עמידות בקור.חיים שלמים שנאתי את החורף ויותר מזה את הסתיו.תנו לי שמש ואור ואני איש הרבה יותר שמח, אבל וזה אבל חשוב ככל שעוברות השנים אני מוצא יותר סיבות לאהוב (טוב אולי לא לאהוב יותר לחבב) את  החורף.אז חוץ ממרקים, קרמבו ומלא עשבי תיבול רעננים, בחורף יש כוכב אחד בעייני וזה האבוקדו – כמו הנחליאלי הוא מתחיל להופיע שניה לפני הגשם והוא נשאר כאן עד שהחום חוזר לאזורנו. בחישוב מהיר זה אומר שעכשיו הוא בשיא שלו!כן זו הקדמה פומפוזית אבל אני מהמכורים, נקרע ביני לבין עצמי איזה זן אני יותר אוהב את ההס או האטינגר – וזו באמת בחירה לא פשוטה.מה…

הסלט הזה חדש אצלי על השולחן, הוא נולד בביקור אצל הירקן לפני מספר שבועות, עוד יום שישי שגרתי של ליקוט ירקות וטריליון סידורים. בכניסה לירקן חלפתי ליד הר של תותים והמשכתי לחלק החביב עליי: שדרת הירוקים, וכמו תמיד שיש זעתר על המדף -הוא מיד נכנס לסל שלי.ופתאום מחשבה ” תותים וזעתר? תותים וזעתר זה מתאים? ” המשכתי בליקוט ולפי חוק המחשבה השניה שלי (זה בתכלס אומר שאם נכנס לי רעיון לראש והוא לא מרפה – אני מנסה וגג מתאכזב לטובה). מפה לשם, אספתי כמה תותים ושבתי למטבח – זה לא הצריך הרבה נסיונות אלא ממש רק דיוק קל של מינונים.ומה אני אגיד לכם ? אני מת פשוט מת על הרגעים…

בוא נדבר רגע על שניצל: פריך, דק (רק דק), זהוב , מטוגן – אושר!בתכלס לא צריך עוד הרבה מילים כי באמת שניצל כמה פשוט ככה טוב.יש הרבה ויכוחים על מה הוא המאכל הכי ישראלי. הטוענים לכתר הם תמיד החומוס או הפלאפל או הבמבה ויש שיטענו שגם הקרמבו – אבל אם תשאלו אותי המאכל הכי ישראלי זה שניצל, ולו רק מהסיבה הפשוטה: שבדיוק כזה אין בשום מקום אחר בעולם.השניצל שרובנו מכירים הוא תולדה של כשרות וצנע.את השניצל המקורי ההוא מוינה, עושים בכלל מבשר עגל (או מבשר לבן- רחמנא לצלן) מוסיפים גבינה ומטגנים בחמאה – ואז היהודים הורידו את הגבינה והחמאה בשל הכשרות, ואז הגיעו לארץ ובארץ אין הרבה עגלים ויש צנע.…

בוא נדבר רגע על אפרטיף, על ההמצאה הגאונית הזאת של לאכול משהו קל לפני האוכל, משהו שרק יפתח את התאבון – למה גאוני אתם שואלים? כי זה אוכל לפני אוכל…ומה לא גאונות בזה?עכשיו המסורת הזו של לאכול משהו קטן לפני נולדה מתוך מחשבה על להפעיל את בלוטות הטעם ומערכת העיכול לפני שמאביסים ארוחה דשנה וכדי שבארוחה עצמה נאכל יותר בנחת.אבל כמו כל מסורת גם לזו גבולתיה נפרצו ויש אסכולה שלמה של מנות ומאכלים שמתלווים אליה ואם תשאלו אותי זה גם מגיע לממדים של ארוחה בפני עצמה – מעיין ארוחה קלה, משהו שהוא יותר מנשנשוש קל אבל לא אוכל כבד, מתבטא לרוב במגוון מאזטים ומאכלים קלים שהולכים מצויין ליד אלכוהול.ובבית שגדלתי…