חגים וזמנים לששון,לאירוח ולטרחה.אינספור סעודות, יותר מדי מנות, ומארח.ת שעובדים קשה, קשה מדי. ביננו, מי אמר שצריך לעבוד קשה? לא יותר עדיף להגיש מנות חגיגיות בלי מאמץ?יודעות מה, בסדר,  על העיקרית והקינוח אני מרשה לכן לטרוח.במילים אחרות – אני חושב שבאירוח חכם, חגיגי ואלגנטי צריך לבחור מנה או שתיים שדורשות אקסטרא מאמץ, מרובות שלבים ודיוקים ובשאר המנות צריך להקפיד על קל קל קליל.ומאחר וזה עדיין חג או אירוח מיוחד אז גם את הקליל צריך לדאוג שיגיע עם הרבה דאווין. ריכזתי בשבילכם קולקציית סלטים מלאי רושם ובלי מאמץ.כאלה שתכינו וכולם יתפעלו, ישבחו, יהללו – לכולם יהיה טעים וכולם יהיו מרוצים ובלי הרבה מאמצים. מבחינת כמויות חילקתי את ההמלצה שלי ל2…

מה לפבלובה ולבלוג של סלטים?התשובה היא פשוטה והיא מורכבת משלושה חלקים:1. פבלובה זה טעים טעים, במיוחד עם תאנים ורימונים.2. בבלוג שלי וגם בחיים אני מאמין בערבובים, בלצאת קצת מהקווים.3. יש דבר כזה ארוחת חג בלי קינוח? אז זהו שאין. אני חובב מתוקים ידוע, בסוף כל ארוחה חייב איזה משהו מתוק.ובארוחת חג וארוחות כבדות ועמוסות תבשילים אני רוצה קינוחים קלילים, מושחתים ואוורירים.פחות שוקלדים ובצקים ויותר פירותיים ומתוקים.ובחג רצוי קינוח כזה שיעשה הרבה דאווין שהוא יגיע לשולחן. הפבלובה הזהו היא ערבוב שלי ושל אייל רווח, אם אתם עוד לא מכירים אותו אז זה בדיוק הזמן.אייל הוא קונדיטור מוכשר על חלל, שחוץ ממתכונים משובחים וסדנאות הוא מעצב עוגות מפאורות בהתאמה אישית.תציצו באתר שלו…

ריבת תאנים שהכנתי לפי המתכון של סבתא שלי ביחד עם קרפצ’יו סלק שמכינים בשלוש דקות/השילוב אולי נשמע מוזר אבל עובד מדהים וביחד זה ביס מושלם שיתאים בומבה לשולחן החג. אם כבר דברים שנשמעים מוזרים אז התאנים והסלק שבתמונה הם תוצרת חקלאית מוצלת.לא לא כאלה שגדלו בצל, יותר תוצרת חקלאית נהדרת, משובחת, ללא פגם ובלי קמטים שללא ארגון נהדר היו נזרקים, מתבזבזים.לפני כשבוע הוזמנתי לסיור בלקט-ישראל – ארגון הצלת המזון הלאומי, ומה אני אגיד לכם הסיור שם השאיר אותי המום ועם מחשבות על עולם מוזר.עולם שבו מחירי פירות וירקות הם בורסה שרוצה לשמור על פער בין היצע לביקוש, עולם שיש בו רעבים, חקלאים שרוצים להתפרנס והמון המון תוצרת שנזרקת/נרקבת.כמה המון? בשנה…

השרתי את הזוקיני בקצת דבש ובלסמי, לפני שהגיעו האורחים זרקתי אותם על מחבת עד שהם צלוים וזהובים.הנחתי על צלחת עם קצת אורגנו וגבינה והזוקיני האלה גנבו את ההצגה.הפער בין כמות המחמאות למינימום מאמץ הזכיר לי שהכל בחיים זה עניין של מינונים.אירוח זה לגמרי עניין של מינונים ואיזונים.מינון כמות הסועדים ואיך הם מתערבבים.איזון בהרכב המנות ואיך הן משתלבות.מינון בתבלינים והכי חשוב מינון בכמה שטורחים. שמארחים בכלל ובחגים בפרט – יש תחושה שאם לא התאמצת והשקעת אז לא כיכבת או כיבדת.ביננו, אני חושב שזה שטויות. אני מאמין  שזה כיף להשקיע ולטרוח עבור אורחים שאנחנו אוהבים – אבל מאמין שמש אבל ממש לא חייבים שכל מנה תהיי כרוכה באינספור עבודה, שלבים ומרכיבים.להפך, אני…

לא, ממש לא התבלבלתם – זה תמונה של בורקס ולא של סלט.מי שעוקב אחרי באינסטגרם מכיר ויודע על חיבתי למאפה האלים הזה שנקרא בורקס.לכבוד שבועות אני חולק איתכם את המתכון לבורקס הביתי הכי טעים שאני מכיר במזרח בתיכון (ותאמינו לי שטעמתי בורקס או שניים בחיי)הבורקס הזה שייך לאישה מיוחדת במינה שקוראים לה רינה.רינה היא מהנשים האלה עם העיניים המחייכות, שתמיד שואלות בשלומך עיניים כאלה שכאילו וממתיקות איתך סוד.היא מהנשים האלה שמלפפון שהם חותכות ומניחות על צלחת הוא טעים יותר מכל חבריו המלפפונים, מאלה שתמיד תמצא אצלהן צנצנת עם זיתים שווים, גבינה קשה ומלוחה וחיוך – מהלב. את רינה והמשפחה הנהדרת שלה אני מכיר מאז שאני זוכר את עצמי.הבית הירושלמי שלה…

כבר פתחתם שולחן והמנגל חם וזה ממש מתבקש לזרוק איזה חציל על האש.לחרוך אותו טוב מכל הכיוונים, שיקבל ויספוג טעם של גחלים.ואז רק לקלף, להוסיף שום וההרבה עשבי תיבול – וזה כל הסיפור. חצילים – יש בהם איזה חוצפה, איזה עזות ונוכחות שמוצאים בשפע בים התיכון.הם מתאימים לטריליון שולחנות ומשתלבים יפה בהמון מתכונים, יודעים לעבוד מצויין עם המון סוגי טעמים. אבל תמיד הם תמיד נוכחים – מורגשים, בולטים, משדרים לכולם אני כאן ואתם לא תפספסו אותי.מזכיר לכם מישהו? או אולי מישהוהם ? או איזה נקודה קטנה במזרח התיכון שברוך השם יש לה נוכחות שיגעון? ואם כבר המנגל פתוח וחם תזרקו גם איזה פיתה שתקבל קצת שיזוף וקריספ מושלם. ואם אין…

אני ממש לא חשוב שחומוס זה המאכל הכי ישראלי, אני גם לא נכנס לדיון החצי-פוליטי של מי המציא אותו קודם. כמו הרבה דברים בפוליטיקה הימתיכונית – טיעונים, נימוקים והוכחות יש לכל הצדדים הנוגעים בדבר.אז למה אני בכל זאת בוחר לפרסם השנה חומוס-פטריות דווקא ביום העצמאות? משלוש סיבות.1. חומוס-פטריות זה טעים ממש.2. אם יש משהו ישראלי בעייני זה “הלפתוח שולחן” לרפד אותו בסלטים ותבשילים, ושכל אחד יקח ממה שהוא רוצה: קצת מזה וגם קצת מזה, וסליחה רגע אפשר מזה וזה ביחד בתוך הפיתה? יופי תודה.ובכל הפתיחות שולחן האלה, החומוס הוא תמיד שם.יש בו צניעות, שמחת עניים, אוכל פשוט שעושה אנשים שבעים שמחים.3. תגידו ביננו, אתם מצליחים לדמיין מנגל בלי חומוס? הסלט…

סירים גדושים מתבשלים על להבות קטנות, אני במטבח מטגן קוביות חציל בערימות ובאופן כללי אני ביום כזה שתכננתי אותו ברמת הדקה.ימים כאלה שאתה יודע שאתה צריך להספיק אותם ופתאום משום מקום נכנס לי לראש סלק ואוכמניות.הרהרתי בזה דקה נוספת, שטפתי קצת כלים ותוך כדי אמרתי יאללה נערבב ונצלם, נאלתר ממה שיש במקרר.שלפתי קייל – סגול במקרה, הוספתי שקדים וקצת פטרוזיליה.חתכתי וערבבתי עם הכלים המכוערים שלי של פסח, ערבבתי עם רוטב קליל, טעמתי – יצא פיגוז.צילמתי וערכתי, וטיגנתי בין לבין ואפילו התיישבתי לכתוב בזמן שהמטבוחה מצטמצמת לה על הגז.תוך כדי כתיבת שורות אלה מסתננת לה מחשבה, על איך לפעמים ביום רווי משימות, יום כזה לחוץ ומדוקדק פתאום נוצר חלון הזדמנויות, פתאום…

באופן כללי אני תמיד עם התחושה שהאוכל בפסח טעים יותר, רענן יותר.אני גם לא מתבייש להגיד שאני אוהב מצות – זה ממש טעים לי (נשבע)והשנה כבר מפברואר אני מסתובב עם מחשבות בראש על גרנולה ממצות.ואני שהרעיון נכנס ולא מרפה, אני נכנס למטבח ומנסה.אז הצלחתי להשיג מצות כבר בפברואר – ושרפתי לא מעט תבניות אצלי במטבח – והרעיון לא הרפה.ובסוף – פיצחתי את השיטה.גרנולה ממצות – מתוקה מלוחה שמכינים בממש כלום עבודה.הוספתי לה גם קצת גרעינים בשביל אקסטרא חגיגה וזה יצא טעים שזה פשוט הצגה (טעים בקטע של לאכול את זה כל השנה).אחרי שכרסמתי וכרסמתי קלטתי שהגרנולה הזו מתאימה בול לארוחת בוקר על סלט ירקות פשוט לא מתוחכם של חסה, מלפפון עגבניה…

על מתכונים לחגים אני חושב לא מעט, זה כמעט אף פעם לא אילתור.תמיד עם מחשבה על הברקה, על איך לקשור לחג ולפעמים על רצון עז להמציא את הגלגל (או הסלט).למה? כי כמי שכותב ומפרסם מתכונים כל השנה יש תחושה של ציפיה, שבחגים חייבים לבלוט או להביא הברקה או לכל הפחות משהו כזה שעושה רושם של הרבה עבודה.ומה אני אגיד לכם? חשבתי לא מעט ועלו לי המון מתכונים לראש ובסוף החלטתי שכולם יחכו לימים אחרים בשנה.בסוף החלטתי ללכת עם מה שאני הכי אוהב, מה שלי בא בטוב בכל ארחוות החג המושבחות והכבדות האלה.ולי ? לי בארוחות האלה הכי בא בטוב זה סלט ירוק.רענן, פריך, מלא אוויר וקל קל קליל.אז הפסח הזה …