והנה עוד חומר גלם ששנים לא הכנסתי הביתה, כי זה פחמימה וזה משמין ואין לזה ערך תזונתי וכי וכי וכי…. ובתכלס כבר הסכמנו שזה הכל עניין של שילובים ומינונים. ולא ממש אין לי כוונה להטיף לאף אחד איך ומה לאכול אני רק אומר שפסטה זה טעים – חדשות מרעישות  – ממש ממש טעים וגם ממנה צריך להפסיק לפחד ולהתחיל להנות, לשלב אותה עם ירקות ועם מנת חלבון ויש לכם ארוחה ממש בונבון. בסלט הזה הפסטה היא דומיננטית אבל לא המרכיב המרכזי, היא חלק אינטגרלי אבל לא משתלטת על הסלט – זו לא מנת פסטה קרה זה סלט ירקות עם פסטה. אז חוץ מפסטה יש כאן זוקיני ודלעת ועשבים וגם בצל…

כתבתי המון הקדמות למתכון הזה, כתבתי ומחקתי ושוב כתבתי ומחקתי ופתאום הסתכלתי על התמונה של הסלט הזה והבנתי שבלי להתכוון הכנתי סלט שהוא געגוע ומחווה לדודה שלי.הדודה הזו שלי היתה מכינה בחורף מרקים עמוסי קטניות, סמיכים ועשירים להפליא, אף פעם לא היה מתכון מסודר –  תמיד סלרי, בצל, גזר, קטניות / ודגנים/ ואטריות ומכל הבא ליד ותמיד תמיד מלא מלא גריסים ושמיר טרי – בחורף הירושלמי מדובר בפינוק אלוהי. אז שמיר אני אוהב בזכותה (משום מה היא היחידה במשפחה שבישלה איתו) ואת המרקים שלה אני לא באמת מצליח לשחזר, אבל אני ממשיך לנסות, וגם קיץ עכשיו ופחות מתאים מרק אבל גריסים זה הפתיתים של הטבע והם אחלה בסלט.את הסלט סלק…

פעם מזמן שהייתי ילד היה לנו טקס כמעט כל שישי בצהריים: אני ואחים שלי היינו יושבים בשולחן במטבח ביחד עם אבא שלי ואוכלים בטטות שאמא שלי עטפה בנייר כסף ושמה בתנור ונתנה להן להצלות במיץ של עצמן. היינו פותחים את נייר הכסף בזהירות (ברקע מלא קריאות אזהרה “זה חם זה חם- תזההההר”). חוצים לאורך, מפזרים סוכר וקינמון ואבא שלי שאחראי על המוגזמות לימד אותנו להוסיף גם חמאה לכל התענוג הזה – ואלוהים יודע שזה תענוג אמיתי. בינתיים השנים עברו, גדלנו, התפזרנו ואמא שלי כבר לא סובלת את הנוכחות שלנו במטבח. בנוסף לזה, אחרי שנים של אינספור דיאטות, תזונאים ושיטות הרזיה גידלתי פחד מבטטה (זו פחמימה פשוטה, מלאה סוכר וכו’ וכו’).טקס…

אחיין שלי: אמא מה דודסלט עושה?אחות שלי בלב : מכין סלט נו מה?אחיין שלי במבט של סימן שאלה: אבל זה ענבים….דודסלט מתערב ומסביר שסלט אפשר להכין מכל דבר גם מפירות וגם מירקות ושמה שחושב זה שבסוף זה יהיה טעים.את ההורס הקטן הצלחתי לבסוף לשכנע באמצעות טעימה מהסלט הזה (לפני שהוספתי צ’ילי – כי רחמים על הילד).לא מדובר כאן בסלט עלים עם תוספת מינורית של פרי  – כאן הפרי ובמקרה הזה הענבים הם המרכיב המרכזי אבל אל תטעו זה ממש לא סלט פירות. הניגוד בין מתיקות הענבים לחריפות של הצ’ילי והעוקצנות של עשבי התיבול הם מה שהופכים את הסלט הזה לחגיגה של קיץ, של ערב בגינה עם חברים טובים, קצת גבינות…

אני לא מאמין גדול בלאכול רק חסה – אני מאמין בלאכול הכל מהכל (מינונים, מינונים, מינונים) ומקפיד על אכילת ירקות בכל ארוחה. אני מאמין גדול באוכל פשוט וטוב, כזה שלא מתאמץ, כזה יומיומי ..שפותחים את המקרר ומכינים מה שיש. וזה נכון, זה כיף לטרוח, לחפש פרודוקטים שווים, לפנק וכן גם להרשים באוכל מיוחד את האוהבים שלנו – אבל בוא נודה על האמת רוב הזמן אנחנו מכינים אוכל מהיר, קל, שסוגר פינה. את ההברקות והחידושים אנחנו שומרים לאורחים מיוחדים, סופי שבוע ולימים שהמוזה נפלה עלינו. אז הסלט הזה הוא בול ליום הזה בשבוע שצריך להכין משהו מהיר,שיתאים לכל ארוחה ויעשה את העבודה בלי חוכמות והתחכמויות – בפשטות מנצחת. אז איך מונעים…

פתגם סיני עתיק מספר על כך שיש מלא אגדות יפניות שאנשיי המערב מצטטים כשהם רוצים להשמע נבונים – לי אין איזה ציטוט או פתגם מתוחכם אבל יש לי מתכון לסלט קייצי מלא בטעמים אסייאתים. למה קראתי לו “המזרח-הקרוב”? כי עם כמות המסעדות האסיאתיות שמציפות את הארץ והתדירות שבה אנחנו מקבלים חבילות מאסיה – המזרח הפך הרבה יותר קרוב ממה שאנחנו חושבים. וכן אני יודע ,יש הבדלים מהותיים בין המטבחים האסייאתים השונים אבל הסלט הזה ספציפית הוא לא בדיוק יפני וגם לא ויאטנמי אבל הוא ממצרכים פשוטים שניתן להשיג בכל סופר, הוא פשוט להכנה והוא ילך מצויין ליד הסושי שהזמנתם לארוחת ערב. בתוספת של עוף קצוץ או הוא גם יסגור לכם…

בפינתנו דברים נדירים ששווה להתאמץ בשבילם קבלו את – הריג’לה: עשב בר, בשרני, מינרלי מלא באופי שנמצא איתנו לתקופה קצרה בשנה – שזה ממש עכשיו. מוצאים אותו אצל ירקנים שמבינים עניין, בשווקים ובעיקר בשווקים הערביים (בערבית קוראים לו פארפחינה).שידכתי אותו לעגבניה קצוצה ביחד עם זוקיני צהוב, זיתים שחורים ובוטנים קלויים – יצא סלט שהוא חגיגה צבעונית, מלא ניגודים ומלא בטעם.אז נכון נדרש מאמץ להשיג ריג’לה אבל יש דברים ששווה להתאמץ בשבילם.    אז מה קונים?1 צרור ריג’לה 2 עגבניות בשלות1 זוקיני צהוב מוצק2 גבעולי בצל ירוק7-10 זיתים שחורים מלוחיםחופן נדיב בוטנים קלופים לרוטב:מיץ מ1/2 לימון סחוט1/3 כוס שמן זית1 שן שום כתושה1 כפית מלח גס1 כפית פלפל שחור גרוס     …

פעם מזמן סלט פירות היה כמעט הקינוח היחידי בנוף ארוחות החג. מאז השתכללנו, השתדרגנו והתחלנו לעוף על עצמנו עם קינוחים מורכבים וטעימים (זו לא תלונה) ואיכשהו נדמה לי ששכחנו את הקסם והדיוק שבפשטות.אז כיליד שנות ה80 אני חושב שהגיע הזמן לעשות לקינוח הזה קאמבק – למה? כי הוא פשוט להכנה, ניתן להכין אותו מראש (וזה יעשה לו רק טוב) והכי חשוב כי באמת מדובר בקינוח מדוייק לסיומה של ארוחה כבדה.חוצמזה מי אמר שסלט זה רק מירקות? זו הגרסה שלי לסלט פירות ותסמכו עליי שהכנסתי בו טוויסטים קלים בשביל השדרוג והמחמאות.זו התוספת המושלמת לצד עוגת גבינה אפויה, בהנחה שנשאר לכם עוד מקום בסיום ארוחת החג. חג שמח!   אז מה קונים?1…

מה הקשר לסלט לא “חלבי”, בועט וחריף לחג שכולו מזוהה עם רוך, גבינות וללבוש לבן? ובמילים אחרות מה לשקשוקה ולשבועות? אני לפחות, לא מצליח לחשוב על תוצר ישראלי יותר מובהק משקשוקה (המאכל והאופי) היכולת לערבב מלא דברים שיש לנו כאן וליצור משהו חדש שמוכיח שהכל יכול להתחבר, להתאים ולצאת טעים טעים!חוצמזה , יש מלא אנשים בעולם הזה שנמנעים מגבינות, ומלא עדות שארוחת החג היא עדיין על טהרת הבשר – אז בעבורם הסלט הזה הוא אחלה תוספת לארוחה. ואם אתם מהחוגגים בלבן, בלבוש ובתפריט, אז שדכו את הסלט הזה לבורקס קשקבל, מאפה אטריות או לחם טוב ואתם כבר תבינו כמה הוא מתאים לחג (ובתכלס גם לכל שאר הימים בשנה)   אז…

אין ויכוח ששבועות הוא חג הגבינות, אבל נדמה לי שקצת שכחנו שהחג הזה חוגג את הביכורים, את תבואת הארץ ואת השפע שהאדמה פה מניבה לנו. בסלט הזה מככבים שניים מהפירות המזוהים ביותר עם ארץ ישראל כאלה שהיו פה עוד הרבה לפנינו – תפוזים ותמרים  – אנחנו מייצאים אותם לכול העולם וקצת מתייחסים אליהם כאל מובן מאליו. אז כאן ביחד עם חסה, בצל ירוק וקראנצ’ כוסמת מתקבל סלט שהוא קצת כמונו: אוהבים פשוט, קל ונוח אבל דואגים לעשות רעש של חגיגה.קראנץ’ הכוסמת מצריך ממש כלום עבודה אבל כן לוקח די הרבה זמן אז הכינו אותו מראש .וכן אני יודע שבשיר זה “תפוחים ותמרים”…חג שמח.   אז מה קונים?1 חסה ערבית/רומית (חסה…