פעם אם הייתי צריך לבחור בין עוגות קרם עתירות שכבות, צבעים ומרקמים (ועתירות קלוריות ושעות הכנה) לבין עוגה בחושה, ביתית כזאת שכל מאמא אופה בתבנית אינגלישקייק – זה יותר מסביר להניח שהייתי בוחר בקרם המפואר והמושחת. היום זו נראית לי מחשבה קצת ילדותית, כאילו אם השקיעו בזה שעות וטכניקות אז זה בהכרח יותר טוב וטעים. עם השנים הבחירות שלנו משתנות, אני למדתי שיש קסם גדול מאוד בדברים הפשוטים היומיומים. הדברים שלא הצריכו מאף אחד להזיע, המאכלים האלה שגדלותם היא בדלות החומרים, במרכיבים הבסייסים, שהטעם והחוכמה שלהם נמצאים בידים שמכינות אותם בלי צורך במתכון או באיזה אביזר מטבח מתוחכם. עכשיו זה לא אומר שאם תגישו לי קינוח מושחת ומפונפן אני אסרב לו במשנה תוקף. זה אומר שביומיום ליד הקפה: עוגיה נחמדה או עוגת שקדים בחושה יעבדו לי הרבה יותר טוב – כי השקט הוא בפשטות. הסלט הזה הוא דוגמה מצויינת לאיך מייצרים קלאסיקה ממרכיבים מקומיים, זולים (בקלוריות ובכסף) ובכלום זמן הכנה (מקסימום 10 דקות) והסלט הזה בעיקר טעים ומשתלב מצויין בעל-אש של קיץ או בסתם יום, בסתם שבוע ובכל עונה כזה שסוגר פינה כשמתחשק משהו מהיר, קליל ומפוצץ בטעם.
אז מה קונים? חצי כרוב לבן גדול חצי צרור פטרוזיליה 7 גבעולי נענע 15 גבעולי כוסברה (בערך רבע צרור) 1 בצל ירוק 1 לימון (בשביל הקליפה)
לרוטב: 1/3 כוס שמן זית מיץ מחצי לימון סחוט 1 כף חומץ 1/2 כפית מלח דק 1/2 כפית פלפל שחור דק
מפשילים שרוולים
איך חותכים כרוב? יש המון שיטות ומכשירים שמקלים את חיתוך הכרוב, לאחר המון נסיונות עם מכשירים שונים ומשונים הגעתי למסקנה: שלי הכי עובד עם קולפן לכרוב (בתכלס זה כמו הקולפן הרגיל רק רחב יותר), אני חותך את הכרוב לארבעה רבעים ופשוט מגלח את דפנותיו (הפנימיות) מלמעלה למטה – מתקבלות רצועות דקיקות אבל כאלה שלא הופכות סמרטוטיות. וכן גם קולפן ירקות רגיל יעשה את העבודה זה פשוט יקח קצת יותר זמן. בגדול ככה זה נראה בפעולה: בקיצור, חותכים את הכרוב לרצועות דקות דקות ומעבירים לקערת ערבוב. מפרידים את העלים של כל עשבי התיבול מן הגבעולים (פטרוזיליה, כוסברה, נענע), שוטפים, מייבשים וקוצצים דק דק, מעבירים לקערת הערבוב. את הבצל הירוק שוטפים היטב ופורסים על כל חלקיו לטבעות דקיקות ומוסיפים גם כן לקערת ערבוב. מקלפים בעזרת קולפן את קליפת הלימון (משתדלים ללא החלק הלבן) וקוצצים דק דק, אם יש לכם קולפן יעודי או מגרדת לקליפת לימון זה בהחלט יקל על המלאכה. אני באופן אישי אוהב שמרגישים את החתיכות הקטנות של קליפת הלימון ולכן מעדיף את הקיצוץ הידני. מוסיפים את קליפת הלימון הקצוצה לקערה וכמו כן כל חומרי הרוטב. עכשיו בניגוד מוחלט למה שאני בדרך כלל אומר על ערבוב סלט את הסלט הזה לשים/ מועכים קלות תוך כדי ערבוב – פעולה זו מסיייעת בריכוך הכרוב והחדרת טעמים. מעבירים לכלי הגשה יפה מגישים, ככל שתמתינו עם הגשת הסלט נפחו אומנם ירד אבל הוא יהפוך למעין כרוב כבוש חמוץ כזה שמושלם להוסיף לפיתה עם בשר.
ומה אם אין לי? בצל ירוק – עירית היא תחליף מצויין. כוסברה – אם אתם משונאי העשב הזה אז תחליפו בשמיר. כרוב לבן – נו ברצינות ? זה כל הסלט.
עם מה זה הולך? עם הכל אבל ממש עם הכל משניצל בפיתה ועד לפיקניק בטבע וכן גם ליד חביתה, זו עוד גדולה של דברים פשוטים הם פשוט מתאימים.
תגובה אחת
פינגבאק: