והנה תכף מגיע החג, ההכנות בעיצומן, אתם כבר יודעים מה יהיה למנה ראשונה ולעיקרית ,ולעיקרית נוספת וגם איזה תוספות וקינוחים וצבע מפה וכמה אורחים.ובשולחן חג עם כמות מנות נדרש סלט מרענן, קליל ולא מכביד.והסלט הזה מערבב גם שתי ברכות ולמרות שאולי הוא נראה מורכב את הסלט הזה מכינים ממש בצ’יק צ’אק.בחגי תשרי עונת הדלועים בשיאה, ויתכן ואני שובר לחלקכם מיתוס, אבל דלעת ממש לא חייבים לבשל – היא טובה, פריכה וטעימה ממש ככה כמו שהיא.אז בערב החג לצד הארוחה הכבדה אני אמלא סירות אנדיב בסלטון דלעת, טרגון ונענע מתובל בוינגרט תפוח-לימוני ואפזר קצת קראנצ’ תפוח מלמעלה.הסלט הזה הוא בדיוק איך שאני רוצה את השנה הבאה שלי – צבעונית, אלגנטית, פשוטה…

חגי תשרי שוב איתנו, שוב הם כאן וככל שאני מתבגר זה מרגיש שהזמן מתשרי לתשרי הולך ומתקצר. אני בניגוד לאופנה הרווחת מאוד אוהב חגים, יש משהו בחגים שמייצר עוגן, תוחם זמנים, משאיר איזה סדר ישן על קנו. זה לא בהכרח קשור לאמונה, זה קשור למסורת ולשגרה נושנה.שגרה שנמשכת דורות, בזמנים קבועים, שורדת מלחמות, גלויות וכן גם מגפות ווירוסים – שגרת חגים שגם אם נחגוג אותם באי-אילו שינוים, אם בזום או במיעוט אורחים – החגים כאן ובחגים חוגגים.ואני את החגים כמו את הסלטים שלי, אני אוהב פשוטים להכנה ואלגנטים בצלחת.והסלט הזה הוא גם פשוט וגם אלגנטי וגם מערבב שתי ברכות בסלט אחד.הכרישה והרימון בשיא עונתם, ובסלט הזה יש המון כרישה אבל…

חג שבועות מביא איתו לרוב מצעד פחמימות בלתי נגמר לשולחן, פחמימות וגבינות – עכשיו אני כבר די התעייפתי מלנסות לשכנע את העוסקות (והעוסקים) במלאכה להפחית את כמות המאפים על השולחן ולייצר ארוחה שפויה יותר.אם תשאלו אותי אני בשבועות מוכן להסתפק במנת דג, סלט, פלטת גבינות ואולי איזה מאפה נחמד בשביל לצאת ידי חובה. בפועל מה שקורה אני יושב מוקף בפחמימות וסלטים, אוכל, נהנה ומקטר – הספורט הלאומי.אז הסלט הזה משלב בין פחמימה למעט גבינה והוא בין סלט לתוספת קרה והוא מיקס של טעמים שרק במחוזותינו יכול לעבוד. בטטה צלויה עם קצת חריף, ירוקים וקרם פרש שמאזן את העוקצנות – חגיגה אמיתית.אז לא משנה כמה מנות יש על שולחן החג שלכם…

הדובדבנים כבר כאן ואם תשאלו את היפנים זו סיבה ממש ממש טובה לחגיגה.אז נכון הם בכלל חוגגים את פריחת העץ המרהיבה ואני בכלל חוגג את זה שהפרי טעים לי ברמות, ואת זה שהוא מסמל שהקיץ כבר ממש ממש פה.ושבועות זה רק התרוץ למסיבה, להתכנסות, לחגיגה. ואם כבר לחגוג אז תמיד עם הדובדבן שבקצפת, ובמקרה הנ”ל עם הדובדבן שבסלט.אז כן למרות שהמרכיב העיקרי בסלט הזה הוא דובדבן זה ממש לא אומר שמדובר בסלט פירות, או בסלט מתוק.זה אומר שמדובר בסלט קצת אחר, קצת מגוון אבל כזה שברגע שתנסו לא תצליחו להגמל.אז ערבבתי דובדבנים עם מלפפונים, קצת בזיליקום, נענע, צנובר קלוי ומוצרלה.ומה שאני אוהב בסלט הזה חוץ מהטעם והעובדה שהוא מכיל הרבה…

איזה צירוף מקרים שבחג הביכורים, חג הפירות החדשים המשמש מגיח לביקור.אני חולה על משמשים, משהו בצבע שלהם והחמיצות שלהם בא לי ממש בטוב.הבאסה עם המשמש זה שהעונה שלו ממש ממש קצרה אז צריך לרוץ מהר מהר לפני שיגמר.והסלט הזה הוא מושלם לעכשיו שהמשמשים עוד מוצקים ולא לגמרי בשלים.צריבה קלה על הגריל מקרמלת אותם בקטנה ומוציאה מהם רק דברים טובים.ובסלט הזה ערבבתי אותם עם שני סוגי עשבים שאני מאוד אוהב, אבל כאלה שלא תמיד זמינים בכל סופר – אבל אתם כבר יודעים אם לא מצאתם אז בתחתית המתכון יש תחליפים.אבל תסמכו עליי, שווה להתאמץ ולהשיג את החמציץ והמרזיה (בדוכני הירוקים יש מהם בשפע) כי ביחד עם המשמש, הזיתים והפיסוטק זו חגיגה…

שבועות עוד רגע כאן, וההכנות לפסטיבל הפחמימות והגבינות בעיצומן.עכשיו כידוע אני מאוד אוהב חגים, והשנה החג הזה בא אחרי פסח עגמומי במיוחד. ולכן אני אתן לכל המארחות והמארחים להשתולל על מאפים בכמויות מסחריות, ואף אחד לא ישמע ממני תלונה על הכמויות הבלתי הגיוניות שיש על שולחן ממוצע בישראל בערב החג .אני רק אגיד שלצד שולחנות עמוסי פחמימות ועמוסי גבינה אין צורך להעמיס גבינות גם בסלטים, בסלטים אפשר להתייחס לגבינה כתבלין.הסלטים הם התוספת ואני ממליץ להשאיר אותם אוורירים ופחות כבדים.והסלט הזה לדוגמה מתאים לשבועות ובתכלס לכל השנה, לערבים כאלה שמתחשק סלט אלגנטי עם קורטוב חוצפה.אנדיב, עם בצל-סגול מקרומל,מעט גבינה-כחולה בשביל עיקצוץ של חריפות ופרוסות שקד קלוי בשביל הקראנצ’. אז מה קונים?2…

את זה שאנחנו עם שאוהב לאכול ומחפש הזדמנויות וסיבה למסיבה כולם יודעים.וזה שאין לנו חגיגות וחגים נטולי מזון (אולי יום כיפור אבל כמות המזון שלפני ואחרי הצום בהחלט מפצה) גם כולם יודעים.לכן זה ממש ממש לא מפתיע שגם בחג-לאומי כמו יום העצמאות כולנו עסוקים באוכל, במנגלים, בלנפנף, בלדאוג שיהיה גם צ’יפס וגם כמות בשרים ולפעמים גם דגים שתספיק לגדוד, וחשוב שולחן עמוס עמוס בכל טוב. המהדרין אומרים שנפתח את המנגל לכמה שעות ונאכל לאט לאט באיזי, בלי לחץ ואכן אוכלים בלי לחץ וגםבלי סוף.ואני אני בארוחות האלה מקפיד שיהיה מלא מלא סלטים וירקות כי יש דברים שהולכים מצויין עם זה ויש דברים שהולכים מצויין עם כזה וכו וכו אבל אני…

יש מרכיבים ששמורים לימים מיוחדים, אבל לא רק לחגים ולא רק לימים חשובים בלוח השנה, הם שמורים לימים שמתחשק לנו לפנק אנשים שאנחנו אוהבים.יש מרכיבים שלרוב אנחנו לא מחזיקים ככה סתם במקרר והם לא עניין שבשגרה, שמספיק שהם מגיעים לשולחן והסועדים מבינים שהיום חגיגה. והיום הזה באמת יכול להיות חג או יום הולדת אבל הוא גם יכול להיות עוד יום ברצף ימים בלתי נגמר, של שגרה כפויה בטרניניג.בקיצור זה יכול להיות כל יום שמתחשק לכם להזכיר לאנשים שאיתכם שהאביב כבר פה ושגם אתם, ושאתם עדיין אוהבים ודואגים ומחייכים – גם בסתם עוד יום.והסלט הזה אומנם מורכב מכמה מרכיבים שלא תמיד זמינים (יש חלופות בסוף המתכון), והוא מערבב טעמים שנראים קצת…

יש סלטים שהם באים ממש בול בסוף ארוחה, משהו בשקט שלהם ובקלילות קצת מרגיע את הנפש ואת הגוף מהזלילה הגדולה. זה לא אומר שאי אפשר לפתוח איתם את הארוחה אבל זה אומר שאחרי ארוחה דשנה הם באים בטוב.וסוגר הארוחה האולטימטיבי ( זה קינוח אבל זה אח”כ) זה סלט ירוק רענן, יש אינספור גרסאות לסלט ירוק ולי באופן אישי אף פעם לא נמאס ממנו,  וגם ביומיום וגם בחגים ותמיד תמיד בארוחה מרובת מנות וזוללים יהיה אצלי סלט עלים על השולחן.וכשמדובר בשולחן חג אני בוחר בעלים קצת אחרים פחות שגרתיים. לסלט הזה בחרתי חסה פרנק ( שהיא עדינה ובשרנית) ובעלי רוברב, שנראים כמו מנגולד זרחני, ערבבתי אותם עם אגס וקשיו ויצא חגיגה…

אם תשאלו אותי מה הדבר הכי מזוהה עם השולחן הישראלי – אני אענה שירקות וצלוחיות.אני לא נכנס עכשיו לסוגי המאכלים הטוענים לכתר או מהי המנה הכי ישראלית.אני מדבר על השולחן עצמו, על ארוחת הבוקר, ארוחת הערב או כל בראנצ’ או סיבה למסיבה: בכולם תמצאו שפע של ירקות ומלא מלא צלוחיות ומגוון. כל אחד בוחר מה לשים בצלחת ומתי, מה ילך עם מה, מה הוא משאיר לסוף הארוחה וכמה הוא ישבע עוד לפני העיקרית.כי אנחננו עם שאוהב לבחור ולהחליט בעצמו (לנו לא יכתיבו) ואנחנו אוהבים שפע וחגים ושמחות והכל הכל קשור באוכל.וחג הפסח שעוד רגע כאן, יחגג השנה בצורה מוזרה ושונה בהמון מובנים חוץ מבמובן אחד – אוכל, לא משנה איפה ניהיה…