איזה טעים זה בצל מדורה, כזה שנחרך והתקרמל בסוכר של עצמו, כזה שהוא שרוף מבחוץ ודבש מבפנים. יש משהו בבצל הזה שהוא השילוב האולטימטיבי בין הגס, השרוף הפראי לבין עדינות ורוך ומתיקות. והשילוב הזה הוא לא פחות ממחשמל – אותי לפחות, כן.אני אסביר יש משהו בשילוב של ניגודים שמעורר אצלי את כל החושים, מחדד, יש משהו בהבנה שמריר לא טוב לא לבד וצריך לשדך לו קצת מתיקות, ויש הבנה שהשרוף והצלקות של הבצל יצרו רוך שאפשר להתמכר אליו, ויש משהו בשילוב הזה של פריך ונימוח שעובד מצוין ויש משהו בהבנה הבסיסית שכולנו זקוקים לשידוכים, להשלמות כאלה שיעצימו אותנו וימתחו לנו את הגבולות.ובסלט הזה השידוכים עושים חגיגה:הענבים והאנדיב מביאים את הקיץ ואת…

עונת המלפפונים הוא כינוי שמקורו באירופה של לפני דורות והוא בא לתאר את התקופה שהחייטים יוצאים לפגרה. עם הזמן הוא הפך לביטוי נפוץ בעיקר בעולם התקשורת וההפקות, ביטוי שמסמל עונה שלא קורה בה שום דבר מהותי או חדש, מתאר יציאה לפגרה, משל לעונה שלא קורה בה כלום.עכשיו אני באמת לא יודע מה עשה המלפפון שמגיע לו להיות משל לתקופה משמימה.הרי המלפפון הוא אחלה, הוא ירק בסיסי, מרענן שמשתלב כמעט בכל סלט.ובעונה החמה במידל איסט מלפפון זה ציזקי, קר צונן ועוקצני – הכל חוץ ממשמים.שידכתי לו גרנולה מלוחה כזו שמכינים בצ’יק צ’ק, .את הגרנולה מכינים על מחבת (אם הכמות גדולה אפשר גם בתנור) ומה שכיף זה שלא חייבים להצמד לרשימת המרכיבים…

ובימים המוזרים האלה שכולנו רק יכולים לפנטז על ביקורת דרכונים, מטוסים, שפה זרה וחופשה שמחה ביעד רחוק רחוק – אפשר להחליט שהמתצורת המקומית מפיקים את המיטב, יוצאים לחופשה פה קרוב קרוב, את החו”ל מביאים לצלחת או לקערה, נפגשים עם חברים לארוחה שמחה ומפנטזים על החופשה.החופשה השווה הזו שכולנו נצא אליה ברגע שהחיידקון הזה יעלם מן העולם ויחזיר לנו את החופש האמיתי לפנטז, לתכנן ולממש בלי בידודים, בלי מסיכות ועם שאלות פשוטות של לאן טסים ומי ארז את התיקים והאם במקרו נתנו לכם משהו להעביר.הסלט הזה לוקח תוצרת מקומית ומביא את מקסיקו לצלחת, הצבעים, הטעמים השילובים והשמחה.אז תזמינו כמה חברים ותפנטזו על יעדים רחוקים.      אז מה קונים?1 כוס שעועית…

פטריות הן ספוג, הן סופגות טעמים ומתאימות את עצמן לטריליון מאכלים ומטבחים.אבל מה שיפה בפטריות זה שלמרות שהן סופגות הן עדיין שומרת על עצמן, על הנוכחות שלהם, זה שהן סופגות ומכילות זה לא אומר שהן מוותרות על מי שהן.וזו זו כבר חוכמה ממש גדולה!וגם בסלט הזה הפטריות מוכיחות שהן מתאימות לקיץ, שהן יודעות להיות רעננות וקלילות, והשינוקי חוץ מזה שהן יפות יפות יש להן טעם מובהק של מערות אפלוליות אז כדי להכניס בהן קצת יותר קלילות השרתי אותן במרינדת דבש וליים וצליתי במחבת וקיבלתי חגיגה.עכשיו הן טעימות ממש ככה ישר מהמחבת אבל אם תמשיכו עם הוראות הכנה של הסלט ותערבבו אותם ביחד עם קייל וברוקלי ותפזרו קצת שקדים קלוים מלמעלה…

הסלט הזה מכיל שני מצרכים שמעט קשה להשיג, להגנתם אני אגיד שהם ממש שווים ושווה להתאמץ עבורם, שנכון זה כולה סלט ומה להתאמץ עכשיו אבל מה אני אגיד לכם – לא מדובר בלרוץ מרתון או נסיעה למחוזות רחוקים מדובר בללכת לשוק או לירקנים שווים ותאמינו לי יש אותם גם אצל הירקנים מהעתיד אלה שמוכרים ירקות אונליין.אז בסלט הזה יש פאקוס שאני מהלל אותו כבר כמה שבועות, זו כרגע העונה שלו והוא מהאורחים הכיפים האלה שמגיעים, עושים שמח ואז נעלמים לכמה חודשים.פאקוס (נקרא גם מלפפון ערבי) הוא בין מלפפון לקישוא והוא פריך פריך, רענן ומעט מתקתק והוא שווה ממש ואני מכור אליו.הנדיר השני הם עלי המנטה או פיפר-מינט או נענעת מנטה…

יש לנו מלא תפיסות כאלה בחיים, על התאמות ושידוכים.תפיסות כאלה שבוא נודה על האמת מעט מגבילות אותנו להרגלים, לדפוסי חשיבה, תפיסות כאלה שמשאירות אותנו ממש בתוך הקופסה.כמו המחשבה שיין אדום הולך עם בשר ויין לבן הכי מתאים לדג.שורדים זה יותר רומנטי מחמניות, ושאוכל ילדים זה תמיד פסטה עגבניות.ולפעמים למרות שאני ממש גדול אני רוצה לאכול פסטה עגבניות ולשתות בכלל ויסקי לצד הדג – אז מה אכפת לי מההתאמות והתפיסות המקובלות?קחו למשל את הסלט הזה שכולו כמעט עשויי מפטריות כאלה עם טעמים עמוקים וכבדים של יערות, מי אמר שהוא לא יכול להיות קייצי, ומי אמר שפטריות זה רק בריזוטו או קדרה של מכשפות. צליה קצרה בתנור, קצת עגבניות לחות ובייבי מוצרלה וגם…

יש ירקות כאלה שמרוב שהם יפים לא משנה איפה אתה מוסיף אותםזה משדרג את הנראות ואת הסטייל של המנה.אנדיב הוא מהירקות האלה, קל לתפעול, רענן, פריך, אלגנטי ואז אתה שואל את עצמך מה הסיפור שלו ? למה המרירות? אני אגיד לכם למה כי אפשר שיהיה הכל מהכל וגם מי אמר שמרירות היא תמיד דבר רע?היא נותנת עוד מימד של טעם מתיישבת מעולה עם הפריכות ושמשלבים את האנדיב עם אפרסק רענן ורוטב של רכז רימונים וג’ינגר מקבלים סלט קייצי, אלגנטי שמביא למזרח התיכון בריזה צוננת ומלא רעננות.   אז מה קונים?2 ראשי אנדיב1 אפרסק מוצק1/2 חבילה נבטי אפונה1 מלפפון10-15 גבעולי פטרוזיליה3 גבעולי נענע לרוטב:1/4 כוס שמן זיתמיץ מ1/2 ליים אחד2.5 כפות רכז-רימונים1…

זה צהוב, זה מתוק וזה מגיע עם הבים בם בם,  בים בם בם.ילדים מתים עליו וגם ילדים ממש ממש גדולים, כי יש מאכלים כאלה שעושים אותנו שמחים, הם מגיעים לשולחן וכולם מחייכים. אם זה זכרון ילדות או פשוט השובבות – תירס כולם אוהבים.אני מודה מעולם לא השתגעתי על לאכול אותו בקלחים אבל אני פשוט משוגע על הגרגירים הצהובים.ומזמן מזמן ועד היום שהגרגרים האלה מטוגנים בתוך לביבה מהירה זה בכלל שגעון, עם קטשופ (כי אם כבר אז למה לא?)- זה פשוט נשנוש שאי אפשר לעמוד בפניו.אז בסלט הזה החלטתי לקחת את הלביבות תירס המטוגנות, הזהובות והפריכות ולערבב אותם בסלט קצת אסיאתי, סלט קייצי, קראנצ’י ומרענן.עדיין תוך כדי ערבוב וטיגון  אנ נשנשתי כמה…

חיטה – גרגיר אחד קטן שצופן בתוכו עולם ומלואו. הוא הקמח של החלה הוא החמין של שבת, הוא נחמה והוא שובע.הגריר הזה הוא הבריאה, יש שיגידו שהוא שחר האנושות עצמה. לגרגיר הזה יש אינספור שימושים, חיתוכים וצורות בישול ובעיקר יש בו חכמה גדולה, יכולת מופלאה להתאים את עצמו ולהשביע דורות על גבי דורות ואת כל זה הוא עושה שהוא כזה קטן, כולה גרגיר.לרוב חיטה מקושרת אצלנו למאכלים כבדים, לתבשילים של חורף. בסלט הזה הגרגיר הזה שוב מוכיח שהוא מתאים לכל סיטואציה ושהוא הרה יותר ממה שאתם חושבים. ערבבתי אותועם הרבה עגבניות לחות שתייבשו וספחו שמש ים תיכונית, קצת זוקיני ולמון-גראס מתקבל סלט שהוא ארוחה, משביע כזה וכולו רעננות של קיץ.…

חם, חם ממש ביולי-אוגוסט במידל איסט, זה נראה שכולנו עסוקים במעבר מהיר בין מזגן למזגן, בללבוש משהו קל, בלשתות קפה קר, בללכת לים העיקר שיהיה לנו קצת פחות חם.המרדף אחר הצונן המרווה אף פעם לא נגמר וזה לא פלא שהמרדף הזה גורם למלא אנשים להתענג על אבטיח קר, הוא מרווה, הוא מתוק והוא אדום אדום.רובכם תופסים אותו כקינוח לסוף הארוחה, כנשנוש על הספה או מתחת לשמשיה.ואני? אני כמובן מערבב אותו בקערה כי במרדף הזה אחר המזגן לי באופן אישי יש פחות עניין באוכל חם, בתבשיל מהביל או מכביד אני רוצה משהו קל וקריר.ואני הרי אוהב לערבב, אז הפעם הפכתי את האבטיח לרוטב סמיך, קר, מתובל וקצת בועט.הנחתי עליו סלט מלפפונים…