אתם רואים פה סלט משגע של שסק ועשבים מונח על צלחת כתומה עמוסה בדרמה.אני רואה שידוך בין מחשבה שגררה חיפושים ארוכים לבין פרי שליטרלי נפל עליי מהעצים. מכירים את זה שיש לכם אימאג’ בראש, משהו שאתם חושבים שאתם ממש צריכים ואז אתם מתחילים בחיפושים?אז כבר איזה שנתיים שנפשי חפצה בצלחת כתומה, למה ? ככה.נכנס לי ג’וק לראש שאני צריך בקולקציה שלי גם צלחת בצבע כתום.כתום מאוד ספציפי, לא מקושקש, לא כתום כהה, לא כתום של מארקר יותר כתום תפוז – כתום כתום.כולה צלחת זה נכון, אבל כזו שלא נתנה לי נחת.החיפוש לא היה יומיומי, אבל בכל חנות שהגעתי – חיפשתי, ניסיתי את מזלי ולא מצאתי.קנית בינתיים טריליון צלחות אחרות (הורסות…

טוב אז חשבתי שהשנה זה דילג עליי, לרגע אמרתי לעצמי – נדב תראה איזה יופי איך דברים משתנים, איך הסתיו הגיעה ולשם שינוי הוא נותן לך אוויר.מה אני אגיד לכם, כנראה שזה לא סתיו אם הוא לא מגיע עם מעט בלוז ודכדוך.אז נכון שיש ימים שכל האוויר הזה עושה לי נעים ויש ימים שאני קולט שקר לי כבר בשורטס, ותכף צריך להתחיל ללבוש ארוך (או אלוהים ישמור ממש גרביים לגרוב).בקיצור המוד שלי הפכפך ובימים האחרונים אני די חמצמץ.עכשיו תסלחו לי על משחק המילים המתבקש אבל אני מזכיר לעצמי (ולכם) שגם בבלוז יש יופי ורוך אני מזכיר גם שיש חמיצות שבאה ממש בטוב.והסתיו כפרהעליו חוצמזה שהוא מביא לי מצבי רוח משתנים…

חם, חם, חם ממש חם. מה אני אגיד לכם צריכים להיות כנים ולהודות שפייר אנחנו בפאקינג אוגוסט במידל איסט.החום והלחות איך לומר תוקפים באותו זמן כל שנה. אנחנו מזיעים, בורחים למזגן ונהנים משיח הכמה-חם-ואיך-אנחנו-מופתעים-ולא-זוכרים חום כזה.אז אני לא מופתע מהמזג האוויר או מהחום אבל מה שכן מפתיע אותי בכל קיץ זה הפרצוף של הפטרוזיליה-כוסברה אצל הירקנים. הזרים של עשבי התיבול כל כך מצומקים ועייפים, מסתכלים עליי במבט כזה שאומר “עושהסלט כפרה עליך חם לנו וידענו ימים יפים יותר – דבר איתנו עוד חודש שקצת יתקרר”.לרוב אני אקח את הזר הכי חינני מהמגוון העייף אבל תמיד אעדיף להתמקד במה שעכשיו מקבל את החום ממש ממש בכיף.כי תמיד יש מישהו או משהו שפורח…

כן כן אני יודע, ממש לא מזמן פרסמתי מתכון לסלט משגע עם משמשים, ולא אכפת לי שתגידו לי שאני מתלהב אבל העץ אצל ההורים שלי מפוצץ השנה. המלכה-האם כבר טורחת על צנצנות ריבה ואני ניצלתי את את ההזדמנות ואספתי עוד כמה משמשים לקערה, פייר יצא סלט ממש חגיגה.וגם אם העץ לא היה מפוצץ, משמשים אני אוהב והם תכף יהפכו לרכים (שהם רכים הם ממש ממש טובים לעוגות ומאפים) ואין שום סיבה לא לנצל את העונה, להמציא עוד מנה, ולהתפנק על חמצמצות רעננה.אז חוץ ממשמש, יש בסלט הזה כל מה שאני מבקש ביום קיץ חם: כדור בוראטה נוזלי ונהדר, קצת קישואים טריים ופריכים, רוטב ירוק של נענע, פטרוזיליה ורוזמרין ומעל הכול…

זה סלט פשוט עם ממש מעט מרכיבים, אין בו המון תחכום אבל יש בו בום של טעמים.המרכיב העיקרי בו הוא השזיף הירוק הקטנטן, חלק מכנים אותו גם “שזיף בוסר” – השזיף הזה פריך, קטן, ירוק וחמוץ חמוץ באופן משגע.הוא אורח של סוף האביב ועוד מעט שיגיע החום הבאמת כבד הוא יעלם.שווה לחפש אותו ממש עכשיו אצל הירקנים, לכבוש אותו, להפוך אותו לרוטב מעולה לבשרים ומאפים (רוטב נדיר מהמטבח הגרוזיני) והוא ממש ממש שווה ככה כמו שהוא בסלט.עיקר העבודה היא בגלעון שלו, אבל באמת שלא מדובר במשימה סיזיפית או בלתי אפשרית.הסלט הזה נהדר שמגישים אותו מיד לאחר הערבוב והוא נהדר עוד יותר אחרי שהוא יושב זמן ברוטב.הכנה של שעה-שעתיים לפני הגשה…

יש ירקות שהם ממזרים, כאלה שמופעים לרגע ונעלמים, כאלה שהם לא בדיוק מה שהם נראים וכאלה שמשתנים לגמרי בין אם הם חיים או מבושלים.הסלט הזה מוכיח את הממזריות של הכוכבים שבו: קחו את הפאקוס  שהוא בעיני פלא של ים תיכון, נמצא מעכשיו ונשאר כאן בכל ימי החום. הפאקוס נראה כמו מלפפון בהיר עם עור זמש, הוא בכלל סוג של מלון והוא טעים ופריך שזה שגעון. וגם השרי שהיא נפלאה בדיוק כמו שהיא, כאן בסלט הזה, היא מתערבבת אחרי צליה קצרה בתנור שמקפיצה לה את המתיקות ומוציאה ממנה המון המון ג’וס. והכוכב השלישי, הוא מהזן הנדיר שנמצא לרגע ותכף נעלם – עלי הגפן שאתם רגילים לגלגל ולמלא עושים פלאים בחמיצות שלהם גם לסלטים…

יש שסובלים מאלרגיות, יש ששינוי מזג-האוויר משבשים אותם, יש כאלה שהפרידה מהחורף מבאסת אותם ויש אותי שמת על העונה הזו בשנה – ולא רק בגלל שאני נהנה מהחום (דקה לפני שהלחות תוקפת אותנו), ולא בגלל התחושה שתכף הקיץ מגיע. אני מת על האביב בעיקר בגלל שבתקופה הזו האדמה שלנו פשוט לא מפסיקה לספק אוצרות,ים תיכוניים, ייחודים, כאלה שיהיו כאן רק לכמה שבועות וכאלה שילוו אותנו גם בימי השרב הארוכים והרבים שעוד לפנינו. ועכשיו ממש עכשיו זה הזמן של עלי הגפן הטריים והשקדים הירוקים.השקדים הירוקים נפלאים, חמוצים ופריכים – וכן לגמרי אוכלים אותם עם הקליפה. שידכתי אותם לחסה ואגס ותיבלתי את הסלט הזה עם עלי-גפן טריים חמוצים חמוצים ונהדרים.וזה נכון רובנו…

זה סלט של טעמים עזים של חרדל ואניס ועשבים טריים.זה סלט שאין בו המון מרכיבים או תחכום, יש בו  שמחה של כל מה שעז עכשיו.אני אפילו לא יודע להגיד לכם מי הכוכב האמיתי בסלט הזה, הכורבית או השומר או בכלל הראשד? הכרובית הרי היא תמיד נהדרת , גם כאן שהיא טריה ופריכה.הראשד והשומר, אני יודע שלא כולם מתחברים אליהם. הם דומיננטים, עזים וחצופים- אבל מי שאוהב את טעמי האניס והחרדל פשוט יתמכר אליהם.אני גם יודע שיש משהו בשילוב של שומר וראשד שהוא שילוב מחשמל כמעט, כאילו הם נולדו זה לזה. הראשד מככב במטבח הפרסי, שם לרוב מניחים אותו כפי שהוא במרכז השולחן ופשוט מכרסמים.אני מכור לטעם החריף-חרדלי שלו. ותכף יגיע…

פעם מזמן שעוד גרתי בירושלים, כמעט בכל שבת הייתי הולך לטייל ולשוטט בין דוכני הירקות שליד שער שכם.נכנס מפשפש, מסתקרן, שואל ובד”כ גם טועם. חוזר הביתה ומתחיל לאלתר.וכבר שנים שאני לא גר בעיר הקדושה והביקור והשיטוט מתרחשים אחת לתקופה.לפני מספר ימים חזרתי לדוכנים והרוכלים ונזכרתי במה שאני יודע כבר שנים הסחורה והתוצרת פשוט מדהימים.שם כמו בואדי ניסנס אפשר למצוא את הדברים הכי מיוחדים, טריים, בלאדים, ולרוב יש להם גם זכות ראשונים (אח”כ הם כבר מופצים לשאר הירקנים השווים).מהשיטוט הזה חזרתי עם מלא דברים שווים כמו שקדים ירוקים, הרבה נענע והמון זעתר טרי.חזרתי הביתה ואילתרתי ממה שהיה בשקיות, צילמתי באילתור והגשתי מהר לרעבים.ובשולחן היתה הסכמה פה אחד – זה סלט חמצמץ…

קו התפר הזה של האביב , זה שמחבר בין החורף לעונה החמה, הוא הזדמנות טובה לשילובים בלתי אפשריים.כאלה שמשלבים ירוקים שעכשיו הם ממש בשיא לבין פירות וירקות שאוטוטו נעלמים עד לעונה הבאה.ופסח זו הזדמנות נפלאה להניח על שולחן החג צלחת סלט שהיא לא פחות מהצגה.אתם תתפלאו לגלות שעם כל הרושם והחגיגיות הסלט הזה הוא די פשוט להכנה. מצריך קצת תשומת לב וחיתוך קפדני אבל מעבר לכך אין בו שום דבר בלתי אפשרי.הוא משלב חריפות של צנון שחור עם מתיקות ועסיסיות של פומלה.הצנון פרוס דק דק דק הופך לצלחת ססגונית שסופגת את כל המיצים והטעמים – צלחת שבין כל המנות המורכבות שיוגשו בשולחן החג בסוף היא זו שתמשוך את מירב תשומת…