באופן מוזר אין לי הרבה מילים או סיפורים על הסלט הזה.הוא לגמרי בחזקת גזור ושמור, והוא קל קל קל.הכנתי רוטב סמיך-וקליל של קיווי חצוף וחריף עם קצת רוזמרין בשביל הקיק.הרוטב שלו כל כך משובח ומעניין שכל מה שנדרש זה לשדך לו סלט פשוט פשוט של חסה נבטים ומלפפון – להניח על צלחת יפה ולהתמוגג כי הסלט הזה שיגעון. למה שיגעון? כי הוא יבוא לכם בומבה בארוחה פנסי שמנסי וגם יעבוד מעולה בעל-אש של מחר ואני בכלל זללתי אותו עם טוסט וגבינה צהובה – בקיצר זה סלט שהוא חובה. ואי אפשר בלי איחולים לשנה האזרחית החדשה , אז מאחל לכם ש2022 שלכם תהיה בול כמו הסלט הזה, מלאה בטעמים, במרקמים, רעננה,…

אני יודע, אני יודע, אני יודע – סוער וקר ולכולכם בתכלס מתחשק מרק.ולא רק לכם גם לי – אבל שישי היום ואחרי המרק הרי תגיע מנה של דג/בשר ואולי איזה תוספת פחמימה חמודה נגיד אורז  תפוחי אדמה.אז מה בגלל שחורף לא תוסיפו איזהסלט לשולחן? משהו מרענן כזה, מהיר שלא לוקח הרבה זמן?ברור שכן, אני לא יודע להסביר את זה, אבל באמת שהסלט הזה בא לי בומבה לארוחת ערב שישי. כן כן ברור שהוא יהיה טעים גם בשלישי או חמישי אבל איכשהו הוא הכי מסתדר לי עם יום שישי.אולי זה הלימון הכבוש אולי השעועית הירוקה אבל משהו בקומבינציה שלו נותן לי וייב של שבת מנוחה.הכוכבת של הסלט הזה היא השעועית הירוקה,…

בסלט ובקערה של החיים אני מאמין בלמצוא את הדרך לשלב בין הדברים – לייצר חיבורים טובים ומשלימים.מה לא ערבבתי כבר בסלט שלי? פירות וירקות, מלוח עם מתוק, לחמים וגם עוגיות.ועכשיו? אני מוסיף לרשימה המפוארה גם חטיפים שנכנסו לקערה.פייר לרגע לא היססתי, היה לי ברור שתפוצ’יפס בסלט יעבוד מעולה.זה פריך, זה מלוח, זה ממכר וטעים טעים טעים, אז אין סיבה לא לערבב אותו בסלט כזה שמתאים לחגיגה של גדולים וקטנטנים.לערב כזה עם בירה מול הטי.וי או לצד חביתה בסתם יום חמישי.אז לקחתי מלא תפוצ’יפס בטעם חומץ&מלח (טעם גאוני!) וערבבתי אותו עם עגבניות, זיתים ועוד כמה דברים טובים, הנחתי ליד כף נדיבה של קרם אבוקדו חלק-קטיפתי-אלוהי וקל קל קלללל שאתם לא תאמינו…

יש אהבות שאתה צורך אותן, שהולכות איתך יד ביד כל החיים.יש כאלה שמבליחות או מתגלות רק כשמתבגרים.ואנשים וגם אהבות הם דברים שמשתנים בהתאם לעונות, לסערות ולכמות השמש והגשמים.כבר כתבתי לא מעט על איך כילד וכסטונדט תמיד תמיד היתה לי שקית שומר בתיק או בכיס ואיך באופן כללי אני חובב מושבע של טעמי אניס.ומי שמכיר אותי יודע שאסור לקלף תפוזים בקרבתי, הריח הגס שלהם מוציא אותי מדעתי, אבל העונות חלפו והחשקים השתנו ולפתע גיליתי כמה שמש מסתתרת בתפוזים, כמה עוצמה וכמה חיים.ערבבתי אותן ביחד את אהבה הישנה ואת זו החדשה – פייר יצא סלט פצצה.הוא מהיר ופשוט, יש בו שמחה של שמש חורפית,  ואם תגישו אותו לצד כוס פסטיס או ריקארד…

כבר שבוע שהטלויזיה שלי מקולקלת וביננו הייתי בטוח שאני לא ארגיש בחסרונה.זה כבר תקופה שאין לי באמת קשב לצפיה ורוב הזמן היא משמשת בעיקר כתפוארה שעושה רעשי רקע.אממה, מהרגע שהיא שבקה כל מה שאני רוצה זה לרבוץ ולבהות באיזה מרתון של סדרה רעננה.ככה זה החשקים תמיד תוקפים בשעות חסך ושאין.ואני לא יודע אם זה בגלל הסתיו והענן או בגלל הטי. וי ת.נ.צ.ב.ה, אבל בשבוע הזה האנרגיה שלי היתה מעורבבת והשתנתה מדקה לדקה.רגע אני כבד וחסר תזוזה ותוך דקה מחליט שיוצא לאימון ושובר שיא בריצה (יוסין אני מאחוריך).רגע אני מתכרבל עם נזיד כבד ומנחם ושניה אח”כ מתחבק עם בן וג’רי כי חייב משהו צונן ומרענן.ואיזה מזל שישי השחור תכף מגיע ואני…

והנה מתכון שאני יודע שחצי מכם יאבדו עניין ברגע שהם יקראו את המרכיבים של הסלט הזה.איך אני יודע ? ולמה חצי? מהסיבה הפשוטה, קולורבי ואפרסמון הם מעוררי מחלוקת או שאוהבים אותם או שמתרחקים מהם.וביננו, כמה מכם יערבבו אפרסמון בסלט?וביננו, כמה מכם ישחררו את המחשבה שלהם שקולורבי זה כמו תפוח מאכזב?וממש ממש ביננו, אני ממליץ לכולכם לשחרר את כול השיפוטיות המוגזמת הזו, את הדעות הקדומות את הדפוסים המוכרים ולזכור שמדובר בפירות וירקות ולא בהחלטות משנות חיים.והכי ביננו, מדי פעם בלי קשר לסלט, כדאי לאוורר ולבחון מחדש דפוסים והרגלים ישנים – לכו תדעו אולי תגלו שהשתנתם וזה יעשה לכם נעים וטעים. בקיצור סלט של אפרסמונים וקולורבי, קצת פטרוזיליה והמון שומשום וגם פלפל…

כי את קלאס באפס מאמץ….השיר הזה חוצמזה שהוא כיפי ומרענן הוא מתאר במדיוק את האוכל שאני הכי  אוהב להכין.מנות מהירות, לא מסובכות, טעימות, מקפיצות, עם קריצה ונראות הצגה – מנות שהן קלאס באפס מאמץ.והמנה הזו היא בדיוק בדיוק הדבר הזה.נכון שעם שם מפוצץ כמו קרפצ’יו סרוולד עם אננס ובל ירוק מקורמל – זה נשמע כמו מלא עבודה, אבל, כל הכיף המשובח הזה לא מצריך יותר מ10 דקות של הכנה.קונים במעדניה סרוולד בסגנון איטלקי ומבקשים מהמוכר.ת לפרוס אותו דק דק, באים הביתה מסדרים יפה על הצלחת בשכבה אחידה וכבר מאוחריכם חצי מהעבודה.מקפיצים במחבת אננס, עם בצלים ירוקים, קצת פלפל חריף יבש – עד שהכל מתקרמל וכל הג’וס הופך לסירוף – 3…

טוב אז חשבתי שהשנה זה דילג עליי, לרגע אמרתי לעצמי – נדב תראה איזה יופי איך דברים משתנים, איך הסתיו הגיעה ולשם שינוי הוא נותן לך אוויר.מה אני אגיד לכם, כנראה שזה לא סתיו אם הוא לא מגיע עם מעט בלוז ודכדוך.אז נכון שיש ימים שכל האוויר הזה עושה לי נעים ויש ימים שאני קולט שקר לי כבר בשורטס, ותכף צריך להתחיל ללבוש ארוך (או אלוהים ישמור ממש גרביים לגרוב).בקיצור המוד שלי הפכפך ובימים האחרונים אני די חמצמץ.עכשיו תסלחו לי על משחק המילים המתבקש אבל אני מזכיר לעצמי (ולכם) שגם בבלוז יש יופי ורוך אני מזכיר גם שיש חמיצות שבאה ממש בטוב.והסתיו כפרהעליו חוצמזה שהוא מביא לי מצבי רוח משתנים…

על סתיו, תפודים ועל דברים שמשתנים.סתיו – חיים שלמים שאני מקטר עליו, חיים שלמים שהעננים האפורים והחשכה המוקדמת עושים לי דכדוך ורצון לנמנמת.תפוחי אדמה – אלוהים יודע שמאז ומתמיד חיבבתי את הפחמימה, אבל איך לומר בעדינות שנים אצלי בראש הפחמימה הפשוטה הזו די כבדה ומכבידה. שנים שנמנעתי ממנה גם מחרדות ומחשבות (מיותרות אם תשאלו אותי) הקשורות במשקל וגם כי יש בה משהו שהוא לא קליל או רענן.ובשנים האחרונות החלו כולי מיני תזוזות ותובנות – אני עדיין לא מתלהב מללבוש שכבות ובגדים ארוכים אבל מזכיר לעצמי שהסתיו זו שעתם היפה של העשבים, העלים והירוקים.ונכון, אני עדיין לא קופץ משמחה שהעננים מתקדרים אבל באופן מוזר האפור בחוץ נותן לי תחושה קלה של…

קוסקוס – גרגירי הקסם האלה שעשוים מסולת, תפוחים ונימוחים, ונעלמים בפה כמו עננים.מאז שאני זוכר את עצמי הקסם הזה היה מופיע בשולחן רק בימים ומועדים ספציפים בשנה.כן כן, בבית המרוקאי שלי, קוסקוס הוא לא אורח יומיומי הוא מגיע בימים מדויקים, בחגים ומועדים.סיר האידוי נשלף ביום כיפור, בסוכות, בפורים ובשבועות.ואם הסיר נשלף בכל יום אחר בשנה זה סימן שיש התרגשות ויש שמחה משפחתית ממש ממש גדולה.כי בוא נודה על האמת קוסקוס זו טרחה, וקוסוקס זה ידיים אוהבות שמפוררות, מאדות, מסננות ודואגות שכל גרגר וגרגר בקערה יקבל את מלוא אהבה.ואני יודע אתם כבר עייפים מבישולים וטירוחים אבל אני מזכיר לכם שזה אחרון החגים והחופשים לחודשים הקרובים.ואוטוטו ממש עוד כמה ימים נזכר כולנו…