יש שסובלים מאלרגיות, יש ששינוי מזג-האוויר משבשים אותם, יש כאלה שהפרידה מהחורף מבאסת אותם ויש אותי שמת על העונה הזו בשנה – ולא רק בגלל שאני נהנה מהחום (דקה לפני שהלחות תוקפת אותנו), ולא בגלל התחושה שתכף הקיץ מגיע. אני מת על האביב בעיקר בגלל שבתקופה הזו האדמה שלנו פשוט לא מפסיקה לספק אוצרות,ים תיכוניים, ייחודים, כאלה שיהיו כאן רק לכמה שבועות וכאלה שילוו אותנו גם בימי השרב הארוכים והרבים שעוד לפנינו. ועכשיו ממש עכשיו זה הזמן של עלי הגפן הטריים והשקדים הירוקים.השקדים הירוקים נפלאים, חמוצים ופריכים – וכן לגמרי אוכלים אותם עם הקליפה. שידכתי אותם לחסה ואגס ותיבלתי את הסלט הזה עם עלי-גפן טריים חמוצים חמוצים ונהדרים.וזה נכון רובנו…

זה סלט של טעמים עזים של חרדל ואניס ועשבים טריים.זה סלט שאין בו המון מרכיבים או תחכום, יש בו  שמחה של כל מה שעז עכשיו.אני אפילו לא יודע להגיד לכם מי הכוכב האמיתי בסלט הזה, הכורבית או השומר או בכלל הראשד? הכרובית הרי היא תמיד נהדרת , גם כאן שהיא טריה ופריכה.הראשד והשומר, אני יודע שלא כולם מתחברים אליהם. הם דומיננטים, עזים וחצופים- אבל מי שאוהב את טעמי האניס והחרדל פשוט יתמכר אליהם.אני גם יודע שיש משהו בשילוב של שומר וראשד שהוא שילוב מחשמל כמעט, כאילו הם נולדו זה לזה. הראשד מככב במטבח הפרסי, שם לרוב מניחים אותו כפי שהוא במרכז השולחן ופשוט מכרסמים.אני מכור לטעם החריף-חרדלי שלו. ותכף יגיע…

אננס צלוי, קצת חריפות מצ’ילי אדום חרדליות של רוקט וטעם עוצמתי של קייל והסלט הזה יוכיח לכם שכמו המדינה הקטנה שלנו אין ערבוב שהוא בלתי אפשרי. אני יכול לכתוב טריליון מילים על למה דווקא אננס צלוי בסלט למנגל של יום העצמאות.ברשותכם, אני אבחר בקצת פחות מטריליון:זה מתוק.זה עסיסי.באורח פלא מגדלים אותו ממש פה.הוא קוצני מבחוץ מלא ג’וס מבפנים.קצת חום ואהבה עושים לו קסמים. וכן לגמרי כן, גם אם זה לא נראה ככה, גם אם שנתיים של בחירות רק מקצינות את זה, גם שאני יושב בבית קפה ומצקצק על הפילוג – אני עדיין לגמרי לגמרי בעניין של ערבוב.כבר אמרתי פעם, ואחזור על זה שוב ושוב, המדינה הזו היא סלט אנושי נפלא…

אין כמו סלט ירוק לסיום ארוחה כבדה, שאני אומר לסיום אני מתכוון לסיום רגע לפני הקינוח.אני משוגע על סלטים ירוקים, אני חושב שאין ארוחה שהם לא מתאימים בה, אני חושב שאין מנגל שלם בלי סלט ירוק ואני חושב שהסלט הזה מתאים בומבה ליום העצמאות (ולא לא רק בגלל שבחרתי צלחת לבנה עם מפה כחולה).הסלט הזה מתאים כי הוא ילווה בשרים ודגים נהדר, יש בו חסה וגרגיר נחלים וקצת עשבי תיבול ויש בו גם קליפת תפוז מסוכרת שנותנת מרירות-מתוקה ונהדרת. עם השנים למדתי שלמצוא סלט ירוק טוב – זו משימה לא קלה .למה לא קלה? כי סלט ירוק כמה שהוא נראה פשוט ממש ממש בקלות ניתן להרוס אותו.אם הוא לא פריך…

פעם מזמן שעוד גרתי בירושלים, כמעט בכל שבת הייתי הולך לטייל ולשוטט בין דוכני הירקות שליד שער שכם.נכנס מפשפש, מסתקרן, שואל ובד”כ גם טועם. חוזר הביתה ומתחיל לאלתר.וכבר שנים שאני לא גר בעיר הקדושה והביקור והשיטוט מתרחשים אחת לתקופה.לפני מספר ימים חזרתי לדוכנים והרוכלים ונזכרתי במה שאני יודע כבר שנים הסחורה והתוצרת פשוט מדהימים.שם כמו בואדי ניסנס אפשר למצוא את הדברים הכי מיוחדים, טריים, בלאדים, ולרוב יש להם גם זכות ראשונים (אח”כ הם כבר מופצים לשאר הירקנים השווים).מהשיטוט הזה חזרתי עם מלא דברים שווים כמו שקדים ירוקים, הרבה נענע והמון זעתר טרי.חזרתי הביתה ואילתרתי ממה שהיה בשקיות, צילמתי באילתור והגשתי מהר לרעבים.ובשולחן היתה הסכמה פה אחד – זה סלט חמצמץ…

אני מודה שלא ביצעתי מחקר מעמיק אבל יש לי הרגשה שהקלאסיקה הזו מנעימה ארוחות בבתים יהודים כבר מאות שנים. אני מודה ששנים לא ממש השתגעתי על ביצים וגם זו לא קלאסיקה שגדלתי עליה.קלאסיקות מגלים עם השנים, ומה שיפה בקלאסיקה שהיא על זמנית, היא זוכה לרוב לאינספור חידושים, דיוקים ופרשנויות אבל הבסיס הוא זהה. הבסיס הוא מה שהופך אותה לקלאסיקה.ובבתים שבפסח לא אוכלים חמץ וקטניות – פסח הוא חג תפוחי אדמה, הביצים והמצות.אז פסח זו הזדמנות מעולה לשתף אתכם במתכון שלי לסלט ביצים שהולך מצוין על מצה עם מלפפון ירוק בצד וכמה זיתים. אחרי פסח הוא הולך נפלא עם בייגל קלוי או באגט מתפצפץ ועם אותו מלפפון וזיתים בצד. המתכון שלי לסלט…

השנה נפל לי האסימון שחרוסת זה כדורי-אנרגיה של היהודים, אתם מבינים משחר ההיסטוריה היינו צריכים מלא כוחות בשביל להיות עבדים, נרדפים, לחצות ימים ולהיות חופשים – אז היינו חייבים משהו שיתן לנו בוסט.אני אוהב חרוסת, ממש אוהב חרוסת, אבל מה אין לי איזה מתכון עתיק שעובר מדור לדור, מתכון כזה שאנחנו משחזרים בהצלחה, אין מתכון כזה שבלעדיו שולחן פסח לא שלם. יש חרוסת וכל פסח היא טעימה וכל פסח היא קצת שונה.ושחשבתי על הסלט הזה ממש ניסיתי למצוא מתכון עם שורשים עמוקים, כזה שעובר בין סבתות לנכדים, בסוף מכל המתכונים שקיבלתי לא הצלחתי למצוא את זה שיהיה מדוייק לסלט ולטעם האישי שלי.בסופו של דבר לקחתי תמרים ואגוזים שהם המרכיבים הפשוטים…

בבית המרוקאי שגדלתי בו הסלט הזה היה אורח קבע בשולחן החג ובשבתות.כילד ברחתי ממנו כמו מאש, לא הבנתי את עוצמת הטעם שלו ובעיקר לא הבנתי מה כולם מתלהבים ממנו.וכמו הרבה דברים אחרים הסלט הזה הוא מה שאני קורא לו טעם מתבגר – כי לא רק שרוכשים אותו עם הזמן, נראה לי שצריך לעבור גיל מסויים בחיים כדי להעריך את הטעם הנפלא שלו.ונדמה לי שלפת היא בדיוק עונה על ההגדרה של טעם מתבגר ונרכש.סביר להניח שרובכם לא מחזיקים מלפת יותר מדי ואני חושב שממש ממש כדאי לתת ללפת צ’אנס.הלפת נפלאה בתבשילי קדירה ובמרקים וממש לא מיועדת רק לחמוצים בצבע זרחני.הסלט הפשוט הזה, שמתבשל לאיטו על להבה נמוכה נותן לירק הזה את…

ראיתי אותם אצל הירקן – תפוזונים – כתומים מוצקים ובוהקים.ראיתי ולא יכולתי להתאפק. אני באופן כללי לא משתגע על תפוזים אבל משהו בברק הכתום שלהם משך אותי, אז הוספתי לסל מבלי לדעת מה אני הולך לעשות איתם.רכשתי והנחתי שבסופו של דבר אני אכין מהם ריבה. אבל אז, אז עברה בי מחשבה מהפכנית, למה אוטמטית לריבה ולמתוק?  למה לא לכבוש אותם בעצם ?אם כבישת לימון מוציאה ממנו המון מה הכבישה תעשה לתפזון?וכהרגלי שיש לי מחשבה שלא מרפה – אני ניגש למלאכה. אז כבשתי תפוזונים, הכנסתי אותם לצנצנת זכוכית גדולה ביחד עם פלפל סודני יבש, גבעולים של טרגון טרי ואחרי כמה ימים קיבלתי תפוזון כבוש שכבש את לבבי.זה צבעוני וטעים ובעיקר אפשר לשלב…

אני משוגע פשוט משוגע על לימון כבוש.הדבר הנפלא הזה הוא חלק מהטעמים שגדלתי עליהם, עוד כילד ראיתי את סבתא שלי כובשת לימונים בצנצנות ענק. וכמו הרבה דברים שהיא הייתה מכינה, חיים שלמים חייתי תחת הרושם שמדובר במלאכת מחשבת מורכבת, סוד עתיק שרק זקנות טובות ובשלניות מנוסות יכולות לו – ואז, אז ביקשתי מאמא שלי את המתכון.קראתי אותו וכל מה שעבר לי בראש זה, מה זה הכול? זה כל הסיפור?לימונים, מלח, שמן וכמה ימים?אז כן זה כל הסיפור, זה מצריך אפס מיומנות, כמה מרכיבים בודדים, כמה ימים של סבלנות ויש לכם צנצנת לימונים כבושים שאם תתאפקו מלזלול היא תספיק לכמה חודשים.הגרסה שלפניכם היא הגרסה המועדפת עליי, לימונים קטנטנים כבושים בשלמותם, בלי…