מוכנים לזה? יש לי וידוי, אני עושהסלט, נולדתי וגדלתי בארץ ובטח כבר הבנתם שאני חי ונושם את המידלאיסט. מכור לטעמים, לריחות ולצבעים של כאן, של ישראל – וזה ישמע קצת מוזר אבל אני לא אוהב אבטיח. וניסיתי באמת שניסיתי זה פשוט לא בשבילי. עכשיו מה לעשות שכולם כאן אוהבים את הפרי הזה, טוענים שאבטיח ובולגרית על חוף-הים זה הכי ישראלי (אבל גם אומרים את זה על פלאפל וגם על זה אני לא משתגע – מה זה אומר עליי?) ובכל זאת שהאהובים שלי מבקשים פינוק של קיץ, משהו מרענן אז אני מתגבר על הסלידה שלי מהפרי הזה ומכין להם את הסלט הזה, למה? כי זה מה שעושים בשביל מי שאוהבים, מתאמצים קצת, מתגברים על האי נוחות ופשוט עושים – החיוך והכרת הטוב שמקבלים בתמורה שווים את המאמץ. ובכנות לא מדובר פה במאמץ עילאי, אז את הטעימות של הסלט הזה לא אני עשיתי אבל קבוצת מיקוד שכונסה הסכימה פה אחד שמדובר בהברקה מרעננת במיוחד. עכשיו ההברקה האמיתית שזה מצריך מכם ממש כלום עבודה ומעט מרכיבים. עכשיו אתם כחובבי אבטיח וקיץ: תכינו את הסלט, תאכלו אותו בצהריים של שמש, כוס יין לבן ביד ותדמינו שהמזגן זו בריזה מהים ותרגישו מזרח-תיכון חדש.
אז מה קונים? 500 גרם אבטיח (לאחר קילוף) 150 גרם גבינה בולגרית 10 זיתים שחורים (מרים – מלוחים) 4 גבעולי נענע 4 ענפי תימין 3 גבעולי בזיליקום 1 צ’ילי אדום חריף
לרוטב: 1/3 כוס שמן זית 1 כף חומץ 1/2 כפית מלח גס
מפשילים שרוולים
חותכים את האבטיח לקוביות גדולות (גודל של ביס גדול) ומניחים בקערת הערבוב. את עליי התימין, הנענע והבזיליקום מפרידים מן הגבעול ומשאירים בשלמותם, מוסיפים לקערת הערבוב. את הזיתים השחורים מגלענים וקוצצים גס, מוסיפים לקערת הערבוב. את הצ’ילי האדום פורסים דק דק ומוסיפים גם כן לקערה (לא חייבים את כול, תלוי כמה חריף אתם אוהבים). את הגבינה הבולגרית (אני מעדיף את הזן המלוח והיבש יותר) חותכים לקוביות קטנטנות ומוסיפים לקערה. מוסיפים את כללל מרכיבי הרוטב, ולא אין טעות במתכון זה סה”כ שמן זית, חומץ ומלח. מערבבים: אבטיח מגיר נוזלים ולכן חשוב לערבב ולהגיש סמוך ככל שניתן להגשה. מעבירים לצלחת יפה ומגישים.
ומה אם אין לי? תימין – זעתר יעבוד מעולה וגם רוזמרין (אם רוזמרין אז ענף אחד יספיק). גבינה בולגרית – כמעט כל גבינה מלוחה ויבשה תתאים.
עם מה זה הולך? שמש, ים, אנשים שמחים, כוס קמפרי או אניס.
