ביום העצמאות, ליד המנגל חייבים לדאוג למשהו שיטפטף וילכלך את השרוול. כתם כזה שהולך איתך ומזכיר לך שהיה לך ביס שיגעון, ביס כזה שלפני שפתחת פה גדול, חישבת את זווית הנגיסה הנכונה, אפילו השקעת וקדת קידה קלה. הביס כזה שכ”כ בילבל אותך, ששניה אחרי הנגיסה בלי להתכוון עצמת עיניים, לא השגחת והטחינה כבר מצאה את מסלולה והותירה את חותמה – על השרוול. ולמרות הכתם, בינך לבין עצמך- שמחת כי ביס שמטפטף זה ביס שהוא חלום.
לא רק בגלל החותם והקידה אני חושב שטחינה היא מלכת הסלטים והמתבלים – אני אוהב אותה גולמית, נקיה כזו אבל גם ירוקה חצופה וחריפה. מודה שאני לא משתגע על טחינות עם המון לימון וממש אבל ממש לא יכול לסבול אותה שהיא מתוקה ובצורה של חלוווה. אבל בשורה התחתונה אני די מכור למשחת השומשום הזו ואני צורך אותה כמעט על בסיס יומי.
כדי להגיע למרקם המושלם (לכם) חשוב ממש להכין אותה בהדרגה, לתת לטחינה להוביל את התנועה. וממש ממש חשוב להשתמש במים קרים ככל שניתן – זה עוזר מאוד גם לצבע וגם למרקם. את הטחינה הירוקה שלי אני אוהב עם עיקצוץ של חריפות, אז במתכון תראו שהוספתי פלפל חריף לחגיגה אבל זה לגמרי רשות ובכלל לא חובה – אבל נשבע לכם שזה טעים הצגה.
ונכון, זה נראה שיש במתכון הזה מלא מילים אבל מבטיח לכם שב4 דקות הכנה יש לכם קערה ענקית של טחינה שתדאג להשאיר כתמים על הבגדים וחיוכים על הפנים.
אז מה קונים? 1/2 כוס טחינה גולמית 1/2 צרור פטרוזיליה 4 שיני שום 1/2 פלפל ירוק חריף (אופציונלי) מיץ מ1/2 לימון 1/2 כפית מלח דק 1/4 כפית פלפל שחור דק מים קרים קרים
מפשילים שרוולים: את הפטרוזיליה שוטפים ומייבישם היטב, מסירים את הגבעולים הגסים (אין צורך להפרד עלים, רק את הלמטה של הגבעול) קולפים את שיני השום ומכניסים ביחד עם הפטרוזיליה למעבד מזון. מוסיפים את מיץ הלימון המלח והפלפל וגם את הפלפל החריף. טוחנים במספר פולסים עד שהכל נקצץ היטב. מוסיפים את הטחינה גולמית וטוחנים בעוד מספר פולסים קצרים – מתקבלת עיסה סמיכה מאוד (לפעמים נראית מעט בוצית) וזה בסדר. בשלב זה מתחילים לדלל את העיסה בהדרגה – מדללים באמצעות הוספה של מים קרים ככל שניתן. חשוב לא להוסיף את כל המים בבת אחת, אלא כל פעם שלוק מים מספר פולסים במעבד וחוזר חלילה. ברגע שמתקבל המרקם הרצוי, טועמים ומתקנים תיבול – אם נדרשת לכן עוד חמיצות, מוסיפים מעט מיץ לימון וטוחנים. ככלל – המים ומיץ הלימון מדללים את הטחינה, והטחינה היא זו שקובעת את הסמיכות. אז אם דליל מדיי – מוסיפים טחינה בהדרגה. אם סמיך מדי מוסיפים מים בהדרגה.
אם הטחינה תעבור קירור לפני ההגשה אז כדאי להכין טחינה דלילה מעט מזו שאתם אוהבים, מאחר והקירור ממצק אותה מעט.
והכי חשוב – לא לשכוח להגיש אותה עם פיתה/חלה וחיוך.
ומה אם אין לי? זה טחינה, פטרוזיליה ולימון – תדאגו שיהיה.
תגובה אחת
פינגבאק: