קפרזה מנגו
קלאסיקות- לרוב אני משתדל שלא לשנות אותן.
מבחינתי קלאסיקה היא יצירה על זמנית, כזו שעוברת ועובדת כבר דורי דורות.
אז למה בכל זאת קראתי למנה הזו קפרזה מנגו?
כי ניסיתי לחשוב על מלא שמות אבל אין מה לעשות, המנה הזו מתכתבת עם הקפרזה הקלאסית של עגבניות, מוצרלה ובזיליקום.
היא לא מתיימרת להחליף אותה, היא לא חידוש לקפרזה
והיא ממש אבל ממש לא קפרזה עם טוויסט – כי טויסט היא מילה מיותרת בעייני.
הרעיון לשלב מנגו עם מוצרלה נכנס לי לראש, אז החלטתי לנסות ומה אני אגיד לכן יצא ביס של השמחות.
שידכתי לקפרזה הזו סירופ של מייפל ושמן זית, פיזרתי קצת פיסטוקים ומלח גס וזה ביס טעים ממש , אבל ממש.
זו צלחת כיפית, מרעננת שמכינים בכמה דקות.
צלחת כזו שמתאימה בול לימים החמים לצד יין לבן וקריר.
מתכון בחזקת גזור ושמור.
אז מה קונים?
1 מנגו
2-3 כדורי מוצרלה
2 גבעולי בזיליקום
חצי כפית מלח גס
חופן פיסטוקים קלופים
לסירופ:
2 כפות מייפל
1 כף שמן זית
1 כף חומץ תפוחים
מפשילים שרוולים:
מקלפים את המנגו ופורסים לפרוסות.
חוצים את כדורי המוצרלה ופורסים לפרוסות (בעובי דומה לפרוסות המנגו)
מפרידים את עלי הבזיליקום מהגבעול.
מסדרים על צלחת את המרכיבים, לסידור הקלאסי מסדרים במעים רעפים- פעם מנגו, פעם מוצרלה, פעם עלה בזיליקום.
לי אין ממש סבלנות להנסד צלחות, אז הנחתי בצורה חופשית וזה לגמרי בסדר, זה אפילו מצוין.
בקיצר – תסדרו על צלחת איך שבא לכן אבל תשתלו לשמור על שכבה אחת אחידה.
בקערית מערבבים את שלושת מרכיבי הסירופ עד לאיחוד.
בסמוך להגשה:
מפזרים מלח גס ופיסטוקים.
בוזקים את הסירופ ומגישים מיד.
ומה אם אין לי?
מנגו – נו ברצינות?
בזיליקום – יעבוד מעולה גם עם טרגון או אורגנו טרי.
מייפל – דבש זה גם סבבה.
חומץ תפוחים – חומץ רגיל או חומץ בן יין לבן.
עם מה זה הולך?
כוס יין לבן, קצת לחם טוב בצד וזה אחלה נשנוש לבוקר/ערב קיצי וחם.
בתאבון