קצת יותר מ25 שעות נמשך יום הכיפורים, כולה יממה ועוד שעה. והיממה הזו חוזרת על עצמה בדיוק מופתי פעם בשנה. ועדיין כל פעם מחדש, התארגנויות, שאלות והערכות משל היה מדובר בצום ומעצור של העולם לשלושה ימים שלמים. מה עושים לפני/מה לא עושים לפני, איך מעבירים את הזמן, אפוניים/ספר קריאה או תפילה / שינה/ בית כנסת? מה שותים אחרי? ומה אוכלים לפני או אחרי (וחלקנו גם תוך כדי).
בתכלס, כולה יום אחד. אבל יום כזה שמלא משמעות, הרגלים, טקסים וטקסיות. אני ביום הזה בוחר להנות מהשקט, מתכנס, מנהל שיחות עם עצמי ועם האלוהים שלי, לא מוותר על השופר ועל התפילה/הבקשה הלא כתובה. ביום הזה אני נצמד להרגלים קטנים שאני משמר שנים ,הרגלים ששמורים רק ליום הכיפורים. אחד ההרגלים האלה זה הסלט זה שהוא חלק בלתי נפרדת מארוחה מפסקת – סלט קצוץ בלי עקצוץ. זה הסלט הקצוץ הקלאסי, רק שבכיפור אני מוסיף לו גזר (יש דברים שאין להם הסבר), דואג לא לתבל יותר מדי, ולא להוסיף עשבי תיבול חזקים ודומיננטים. אני מקפיד להכין אותו לפי כל הכללים של הקצוץ המושלם. ומקפיד לדאוג שהוא יהיה פריך ורענן, כזה שהוא שידוך נהדר לאורז לבן.
אני אומנם קוצץ ומערבב אותו בכיפור אבל נשבע לכם שהוא טעים בכל יום בשנה.
חתימה טובה
אז מה קונים? 3 מלפפונים מוצקים 2 עגבניות בשלות ומוצקות 1 גזר מוצק 15 גבעולי פטרוזיליה 10 עלי כרפס 1 גבעול נענע
לרוטב: 1/4 כוס שמן זית מיץ מ1/2 לימון 1 כף חומץ 1/2 כפית מלח גס 1/4 כפית פלפל שחור גרוס
מפשילים שרוולים
הסוד בסלט קצוץ הוא קודם כול בטריות ואופן החיתוך. הירקות צריכים להיות מוצקים וקצוצים דש אבל לא אבקה/מחית/עיסה – לכל ירק יש את המקום שלו, אז מה עושים? משתדלים לבחור ירקות מוצקים, לצמצם נוזלים ולחתוך את הסלט סמוך ככל שניתן להגשה. ואם אין ברירה וצריך להכין מבועד מועד, אז קוצצים ולפני הגשה מסננים נוזלים ורק אז מוסיפים את הרוטב.
חותכים לאורך את ארבע דפנות המלפפון באופן כזה שהחלק הגרעיני והרך מנותק מהן (מוותרים על הליבה,החלק עם הגרעינים) ומשתמשים רק בדפנות המלפפון. חותכים כל דופן לרצועות דקות ואז לרוחב לקוביות קטנטנטות. את הגזר קולפים, פורסים לפרוסות דקות, לחותכים לרצועות ואז קוצצים לקוביות באופן דומה למלפפון, מעבירים לקערת הערבוב. מסירים את העוקץ מן העגבניות. חותכים לרבעים ובעזרת כף מרוקנים ליבת העגבניה (את החלק הנוזלי והגרגירי של העגבניה) (אייל שני קורא לזה שחלות עגבניה). פורסים את פילה העגבניה לרצועות דקות ואז לקוביות – בגודל זהה לזה של הגזר והמלפפון. מפרידים את עליי הפטרוזיליה, והנענע מן הגבעול, מוסיפים את עלי הכרפס לכדי ערימת עלים וקוצצים דק. בכדי להמנע מעודף נוזלים רצוי לערבב את הסלט עם הרוטב ממש בסמוך להגשה, מעבירים לכלי הגשה ומשאירים את עודפי הרוטב בקערת ערבוב.
ומה אם אין לי? גזר / עגבניה/ מלפפון – ברצינות? עשבי תיבול – פשוט תמירו בכל עשב תיבול שאתם אוהבים.
עם מה זה הולך? בארוחה מפסקת לערבב עם אורז, סתם ארוחת ערב ליד חביתה או טוסט ובתכלס מתי שמתחשק.
