יש סיפורים ואגדות רבות על האורז השחור שמכונה גם אורז אסור, אחת הנפוצות שבהן היא שהאורז הזה היה מזון של אנשי מלוכה ואצולה בסין העתיקה, ואסור לאכילה על ידי ההמון, האספסוף שקטף אותו בעבורם. עכשיו אני אגיד לכם שאגדות אם הן נכונות או לא הן מייצרות מיתוסים ונותנות מימד דרמטי לדברים די שגרתיים (נגיד אורז לדוגמא) ודבר נוסף זה שהעולם ניהיה קטן, רוב הממלכות התפרקו (או לפחות שינו פורמט) ותודה לאל שאת האורז הזה אפשר למצוא כמעט בכל חנות (לרוב באלה שמחזיקות קטניות בתפזורת). בסלט הזה שידכתי לו קוביות של דלעת מקורמלת וצרובה במחבת, עשבי תיבול, צימוקים ואגוזי לוז. עכשיו בכנות, זה סלט שמצריך מעט הכנות ובישול, שום דבר מאוד מורכב אבל לוקח מעט זמן. אני לא יודע אם שתאכלו אותו תרגישו אנשי אצולה אבל אתם תרגישו שאתם מתפנקים על סלט מושקע ומשביע ומאוד מאוד שמח. ולמען הסר ספק – מלכים אמיתים לא זקוקים לכתר או גלימה או לאוכל בלעדי הם צריכים רק הערכה עצמית גבוה ותחושה פנימית של מנצחים, אז תשקיעו בעצמכם ובמה שאתם אוכלים.
אז מה קונים? לדלעת: 400 גרם דלעת (קלופה) 2 כפות סילאן 3 כפות שמן 1 שן שום כתושה
לשאר הסלט: 1/2 כוס אורז שחור (לפני בישול) 1 מלפפון גדול ומוצק 15 גבעולי כוסברה 2 בצל ירוק 1/4 כוס צימוקים בהירים חופן נדיב אגוזי לוז
לרוטב: 1/3 כוס שמן זית מיץ מ1/2 לימון 2 כפות חומץ 1/4 כפית מלח גס 1/4 כפית פלפל שחור גרוס
מפשילים שרוולים
מתחילים עם הדלעת: פורסים לפרוסות של בערך 1 ס”מ, ואז לרצועות יחסית רחבות ואז לקוביות יחסית קטנות (אבל לא פיציות), נגיד 2-3 קוביות על מזלג. מעבירים לקערה ומערבבים עם הסילאן, השמן והשום ומניחים לזה לבערך 20 דקות. בזמן הזה מכינים את האורז: ממלאים סיר בהמון מים ומביאים לרתיחה, שהמים מבעבעים מוסיפים קורט מלח גס (שומר על הטמפרטורה של המים) ומוסיפים את האורז, מבשלים 18 דקות בדיוק (ממליץ לטעום אחד לראות שמוכן נגיס ולא נמעך בקלות), מסננים ושוטפים במים קרים לעצירת הבישול. מעבירים לקערת ערבוב. מחממים מחבת, עדיף מחבת פסים לדוגמת חריכה ממש מוצלחת. שהמחבת חמה מאוד צורבים את קוביות הדלעת זה נמשך בערך 7 דקות, מנערים את המחבת מדי פעם בכדי שהדלעת תצרב מכל הכיוונים. יש נקודה שהדלעת הופכת רכה מדי מהנקודה הזו צריך להמנע – ולכן טועמים מדי פעם (שוב זה בערך 7 דקות) כאשר הדלעת צרובה יפה, נגיסה ורכה מבפנים מסירים מהמחבת ומצננים על צלחת עד לטמפרטורת החדר. את המלפפון חותכים למקלות דקיקים וארוכים (אורך של 2-3 ס”מ בערך) איך חותכים? מסירים את קצוות המלפפון, חוצים אותו לרוחבו פורסים את דפנות המלפפון לאורכן (לארבע דפנות) ללא החלק הרך של הליבה, כול דופן חותכים לרצעות דקות ואז פורסים לרוחבן ל3-4 חלקים. מוסיפים לקערת ערבוב.
תמונה להמחשה: את בצל הירוק פורסים לטבעות דקות ומוסיפים לקערת הסלט. את עלי הכוסברה מפרידים מן הגבעול, משאירים בשלמותם ומוסיפים לקערת הסלט גם כן. את אגוזי הלוז שוברים גס: מכניסים לשקית קטנה, מניחים על מגבת ונותנים להם מכות עם פטיש שניצלים/ מערוך/קופסת שימורים, קולים את שברי האגוזים על מחבת לוהטת ויבשה ומקפידים לנענע אותה בכדי למנוע חריכה של האגוזים, כאשר הם זהובים ויפים מניחים בצד לצינון, מוסיפים לקערת הסלט. מוסיפים גם כן את הצימוקים ואת כל מרכיבי הרוטב, מערבבים, מעבירים לכלי הגשה ומגישים. זה מסוג הסלטים שמחזיקים יפה גם יום למחרת.
ומה אם אין לי? בצל ירוק – עירית זה סבבה. דלעת – בטטה יכול לעבוד גם כן (רק מצריכה זמן חריכה ארוך יותר) כוסברה – אם לא אוהבים אותה, פטרוזיליה זה מצויין.
עם מה זה הולך? זה סלט שהוא כמעט ארוחה, פריטטה טובה או חזה עוף צלוי במחבת, כוס יין לבן וקר ואתם ממש מסודרים.
