תשמעו יש דברים שפשוט צריך לטעום כדי להבין את ההבדל בין הטרי לבין המוכן, הארוז וזה שעושה את החיים קלים.אני לא בא לטנף או להפחית מערכם ומהיתרונות של המוצרים הקפואים או המכונים לאכילה. אני פשוט חושב שעד שלא טועמים אפונה טריה – ככה ישר מהתרמיל קשה להבין את הפלא שבכל גרגיר וגרגיר. אני גם מודה על האמת לפרק אפונה שלמה מהתרמיל בשביל סיר יומיומי כתוספת לארוחה – זו מלאכה שהיא מלאה בטירחה.ואם יש פתרונות מקצרים שמקלים על החיים – למה לא? מצד שני אם זו העונה וכבר נתקלתן אצל הירקן באפונה טריה, קנו לכן חופן – חופן נדיב.למה ? היא פריכה, פציחה ומתוקה מתוקה וברגע שמתחילים קשה מאוד להפסיק עם…

חמוצים של בית – לא יאומן כמה זה פשוט וקל קל קל.יש טריליון סוגי חמוצים של בית – ואיכשהו שאומרים חמוצים רובנו ישר חושבים על מלפפון חמוץ או על הירקות הצהובים הכבושים בעמבה -אלה שעם צבע וטעם שנשאר לאורך זמן. את החמוצים האלה אני מכיר מאז שאני זוכר את עצמי, הם נראים תמים ונקיים והם מלאים בטעם אבל גם פשוטים כאלה שלא משתלטים על החיך והחיים.מה שאני אוהב בהם במיחוד זה את הנזול השקוף שקוף ואת הפריכות המטורפת של הירקות – כזט שאתה פשוט לא יכול להפסיק לכרסם.זה עוד מתכון של המלכה-האם ועוד מתכון שברגע שביקשתי אותו גילתי שבניגוד למה שחשבתי הוא קל קל קל להכנה.עוד מתכון עם מרכיבים הכי…

מאז שאני זוכר את עצמי בטטה צלויה היתה פינוק, נחמה רכה וחמימה בצבע כתום בוהק.יש משהו בניגוד בין הקליפה הסיבית היבשושית לבין התוך הרך והמתמסר שלה שגורם לבטטה להיות אוכל מנחם כל כך.ויש עוד דבר – בטטה היא מלאה סוכר ושצולים אותה בתנור, ככה כמו שהיא עם הקליפה, היא מתקרמלת במיצים של עצמה.ואז בתפר שבין הפנים לחוץ מתקבל סירופ, דביק ומתקתק שהופך את כל הביס לחגיגה. בטטה כמו הרבה ירקות (ובניגוד גמור לבני אדם) טוב להם ממש להתבשל ולהצלות במיצים של עצמם השבוע פתאום התחשקה לי נחמה כתומה ומתוקה אז הנחתי בטטות קטנות על מלח גס ושלחתי לתנור.שניה לפני הוספתי גם ראש שום שלם – לא ידעתי מה אני אעשה…

האופן שבו אנו מבשלים, והאוכל שאנחנו אוכלים מבוסס תרבות, מקום וזמן.הביסוס הזה מביא איתו דברים נפלאים, שמייחדים מטבחים, דתות ומסורות וזה גם מביא איתו לא מעט קבעונות ותפיסות שגויות.קחו את המטבח הישראלי, מטבח שופע ירקות, פירות ומלא עשבי תיבול.אנחנו מחזיקים כבר דורות כשיאני צריכת הירקות והפירות לנפש – שזה נהדר לכל הדעות!אבל מה? לרובנו יש בראש חלוקה כללית של מה מתאים לסלט, מה מתאים לסלט פירות, איזה ירקות אוכלים מבושלים בלבד ואיזה ירקות אוכלים רק שהם טרים קרים ונאים.מה אני אגיד לכן? תשעים אחוז מהתפיסות האלה זה פשוט שטויות והבניות.חסה טעימה ממש גם שהיא צלויה – הנה יש פה מתכוןאפרסמון וכמעט כל הפירות ממש טעימים בסלט ירקותודלעת – דלעת טעימה…

זה אולי ישמע מוזר אבל כל החיים אכלתי מלפפון חמוץ רק מקופסאת שימורים.לפני שבועיים הגיעה אליי גברת קורונה ואילצה אותי לבטל סדנאות והשאירה אותי עם הר של ירקות ומלפפונים.חשבתי מה אני אעשה עם הר מלפפון כדי שהוא לא יתבזבז ויגיע לריקבון?מה עושים אנשים שתקועים בבית בבידוד של מספר ימים אחרי שהם צפו בנטפליקס בכל התכנים? בקיצר עשיתי חמוצים. נזכרתי במתכון של בן דוד שלי מאמריקה, בביקור האחרון הוא ביקש ממני מתכון ללימון כבוש יזראלי סטייל ובתמורה סיפר לי על חמוצים טעימים טעימים שבאמריקה קוראים להם בראד&באטר פיקלס (שזה בעיבריש חמוצי לחם וחמאה).עכשיו מה יפה? שאין בהם לחם וחמאה בכלל יש בהם מלפפונים ותבלינים בכבישה ביתית מהירה. ליאור נשבע לי שהם…

סלט פפאיה ירוקה הוא סלט שהוא חידה בעייני.הוא מהדברים האלה שאתה לא מצליח למצוא להם הסבר אבל איכשהו במבחן המציאות הם עובדים – אתה מכניס אותו לפה ובום יש זיקוקים.מה החידה?המרכיב העיקרי בו הוא פרי בוסר – ואנחנו רובנו רגילים כל החיים לרוץ ולחפש את הפירות והירקות הבשלים , אלה שהם בדיוק בזמן.והנה בא סלט שאומר קחו את הפרי דווקא לפני שהוא מוכן, לא בשל, כמעט חסר טעם – קחו אותו ככה כמו שהוא ותראו כמה שהוא נהדר.והחריפות בסלט הזה היא חידה בפני עצמה – זה סלט שכמעט תמיד החריפות שלו תופסת אותך לא מוכן, הוא באינסטינקט הראשוני חריף מדי, עוצמתי מדי – אבל אז מיד אחרי העיקצוץ יש רגיעה…

עוד רגע נדבר על הסלט פומלה אדומה עם זיתים וקשיו וכמה שהשילוב המופרע הזה טעים.לפני כן, חשוב לי להגיד שאתן לא טועות וגם לא מדמינות – יש פיקצ’ו ליד הסלט שלי.עוד הבהרה חשובה – לא אני לא מהדור ששיחק בפוקימון, אני מהדור של האחים הגדולים שחשו בגיל 16 שהם מבוגרים מדי ומגניבים בשביל להנות מהקסם. אני מהדור שראה איך האחים הקטנים שלהם מפתחים אובססיה טובה ובריאה למשחק ולתופעה.הבהרה אחרונה – בגיל 40 אני מבין שאין כזה דבר מבוגר מדי, אני מבין שהמגניבים באמת לא עסוקים בלהיות מגניבים הם עסוקים במה שעושה להם כיף ושמח.אני מבין שכל דבר שמביא איתו אנרגיה, שמחה ושובבות עם איזה קסם ילדות הוא דבר נפלא! אני מבין…

והיום בלי הרבה מילים וסיפורים.למה? כי אין לי ממש שסיפור, קפץ לי לראש, ניסיתי ויצא פצצה.אז הפוסט היום בדיוק כמו הצלחת שבתמונה – מהיר, פשוט ובלי הרבה קישוטיםגזרים וזוקיני מוקפצים בחמאה סוכר וצ’ילי חריף – על לאבנה עיזים וזה ביס שהוא מפחיד. לקח לי כולל חיתוך וצילחות 8 דקות על השעון וביחד עם לחם נתתי ביס והרגיש לי שיגעון.מתכון בחזקת גזור ושמור ושאלוהים ישמור אז מה קונים?3 גזרים1 זוקני גדול ומוצק40 גרם חמאה (כף ממש ממש גדושה)1.5 כפות סוכר חום1/2 כפית צ’ילי יבש גרוס1/4 כפית פלפל שחור גרוסכפית מיץ לימון סחוט1 בצל ירוקלאבנה (ממליץ על עיזים)קורט מלח גס לחם טוב  מפשילים שרוולים:קולפים את הגזרים, חוצים אותם לאורכם ופורסים באלכסון לפרוסות…

בחירות, כולנו עושים בחירות.ולא אני לא מדבר על אלה שיצאו לנו מהאף שחוזרות אלינו כמעט כל קיץ וסתיו.אני מדבר על בחירות יומיומיות, כאלה בלי תעמולה ופרסומות.לקום מוקדם או מאוחר, לנשום עמוק ולהרגע או לרוץ בפארק כמו משוגע.אם במודע או שלא כל יום אנחנו בוחרים.בכל תחום ובכל רגע בחיים – בוחרים.בוחרים איך להסתכל על הדברים, בוחרים איך לערבב את המצרכים, בוחרים וכמובן שגם בוחרות.עם מי להיות, מה לרצות ולמה לקוות. ואוכל? גם הוא בחירה, יש מי שיבחרו לאכול אותו דבר בכל יום כדי לשמור על שגרה.יש מי שחייבים גיוון בשביל הנשמה.ויש שמי שמאותם מרכיבים כל יום מערבבים משביעים שונים. אני ונטע ליבנה בחרנו בסלט עוף כי הוא תמיד סוגר פינה, משביע…

אוכל אסיאתי אני אוהב, מאוד.אני לא משתגע על המילה או ההגדרה אסיאתי – כי הרי יש הבדלים מהותים בין המטבחים בין ההודי ליפני, בין הפילפיני לקוריאני ובין המטעמים של ויטנאם לאלה של קופנגאן.בדומה למטבחים ומחוזות גם בין אנשים יש הבדלים ,אבל בסופו של דבר  זה לא הגבולות או ההגדרות, זה הכימיה, החיבור והתחושות. את הסלט הזה ערבבתי עם נטע ליבנה.שהיא חזקה מאוד במינונים, עירבובים ובשילובים.היא נוגעת ויוצרת במליון תחומים, אמא, דיאטנית, יוצרת תוכן וכותבת מתכונים.יש בה מבט תכלסי על החיים והמתכונים שלה פשוטים, בריאים ומזינים.הכי מדהים שעם כל העיסוקים היא זו שמזכירה לי לנשום ושלא צריך להאיץ בדברים.מזמין אתכן להכיר את המטבח של נטע שם תמצאו את כל המתכונים המשובחים…